זו הייתה, אתמול בערב, עוד הפגנה מרשימה. העם דורש צדק. והצדק לא ייראה ולא ייעשה ללא ועדת חקירה ממלכתית. ועדת החקירה הממשלתית, כלומר פוליטית, היא לעג לרש. רבים מדי יסרבו לשתף פעולה. והכוונה המוצהרת מראש לבדוק גם את תהליך אוסלו ואת ההתנתקות, ואולי יגיעו שם גם לרצח ארלוזורוב, מעידה מראש שמדובר בהצגה. אולי משפט ראווה. ולמרות זאת, כדאי לומר שגם אם תקום ועדת חקירה ממלכתית – לאחר חילופי שלטון – המסקנות לא ישפיעו על אותם אלה שמתנגדים להקמת הוועדה, והם לא מיעוט מבוטל.
אין צורך להמתין. בספטמבר 2025, ממש לא מזמן, פירסמה ועדת החקירה הממלכתית בעניין הצוללות מעין מסקנות ביניים, לאחר שכבר שמעה את תגובת המוזהרים. כך, למשל, נאמר בדוח בנוגע להתנהלותו של בנימין נתניהו: "ראש הממשלה מידר את הממשלה ואת הקבינט וניטרל את יכולתם להשפיע על סוגיות הנוגעות לליבת הביטחון הלאומי ועל בניין הכוח הצבאי של מדינת ישראל. על יסוד התיאור המפורט לעיל, בהודעת האזהרה שנמסרה לו צוין כי מר נתניהו סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
צריך לקרוא שוב: "נתניהו סיכן את ביטחון המדינה" ולא קרה כלום. אפשר להניח מראש שוועדת חקירה ממלכתית בעניין 7 באוקטובר תגיע למסקנות הרבה יותר חמורות. גם נגד נתניהו. זה ישנה משהו למישהו? הרי כבר היום יש רבים בציבור שמאמצים את טענת נתניהו ודובריו, שוועדה שימנה נשיא ביהמ"ש העליון, יצחק עמית, תהיה לעומתית. כלומר עוינת מראש. זו כמובן טענת סרק. הרי אם תוטל על עמית מלאכת הרכבת הוועדה הוא יהיה מספיק חכם כדי להעמיד בראשה אדם מקובל. וחזקה עליהם שהרכב הוועדה יהיה הרבה יותר מאוזן מהוועדה שתוקם על ידי ועדת השרים בראשות בן גביר ויריב לוין.
ובעצם, ועדת החקירה הממלכתית בעניין הצוללות היא בדיוק מה שהממשלה הנוכחית, לפחות פומבית, הייתה אמורה לדרוש. משום שבראשה עומד לא אחר מנשיא ביהמ"ש העליון לשעבר, אשר גרוניס. הוא הנציג הבולט של השופטים השמרנים. הוא כתב, בפסקי דין רבים, הרבה מאוד דברי טעם, גם כשהיה בעמדת מיעוט. כאשר רוב המשפטנים בישראל דרשו לפסול את חוק האזרחות, שהיה מאפשר לאינספור פלסטינים להפוך לישראלים על ידי נישואים, אמר גרוניס: "אין דוגמה של מדינה אחת שהתירה כניסה של אלפי נתיני אויב לשטחה למטרה כלשהי בשעת מלחמה או בזמן מאבק מזוין". שרק לא יספרו לנו שגם הוא מהאליטה השמאלנית. הוא מהאליטה הציונית והלאומית. זה עוזר לו? מישהו לוקח ברצינות את הדברים הכל כך חריפים שכתב על נתניהו?
מסקנות ועוד מסקנות, ועדות אמינות לחלוטין, שבראשן לא עמדו אנשי אסכולת אהרן ברק או יצחק עמית, ונתניהו התנער. זה בדיוק מה שיקרה אם וכאשר יפורסמו מסקנות כלשהן בנוגע למחדלי נתניהו לקראת 7 באוקטובר
זה בדיוק מה שקרה עם ועדת החקירה הממלכתית בעניין אסון הר מירון. הוועדה, בראשות נשיאת ביהמ"ש העליון לשעבר, מרים נאור, שהלכה לעולמה, קבעה ש"נתניהו ידע שאתר קבר הרשב"י מטופל במשך שנים טיפול לקוי, ושהליקויים עלולים ליצור סיכון להמוני המשתתפים בהילולה שנערכת במקום בל"ג בעומר. אין לקבל את טענת נתניהו לפיה 'לא תפסו אותו בדש המעיל'". זו בדיוק הטענה שלו מאז 7 באוקטובר. לא תפסו אותו בדש המעיל. מסכן שכמותו.
בן-דרור ימיניצילום: אביגיל עוזימסקנות ועוד מסקנות, ועדות אמינות לחלוטין, שבראשן לא עמדו אנשי אסכולת אהרן ברק או יצחק עמית, ונתניהו התנער. זה בדיוק מה שיקרה אם וכאשר יפורסמו מסקנות כלשהן בנוגע למחדלי נתניהו לקראת 7 באוקטובר. גם אם יועץ הבית של יריב לוין היה עומד בראשות הוועדה – ובהכרח היה מגיע למסקנות קשות כלפי נתניהו – התגובה הייתה דומה. משום שאנחנו בעידן שבו ממשלת המחדל פוסלת גם שופטים ימנים שחשודים בהגינות. הסיווג נקבע לפי שאלה אחת: האם הם משרתים את נתניהו. כך שגם גרוניס, סולברג ואחרים הופכים לפסולים, משום שהם לא מצייתים לוועדת האמת העליונה, בראשות יושבי הספסלים הצווחניים של מרכז הליכוד.
ולמרות זאת, בנסיבות שנוצרו – וגם אם זה ייקח זמן – אנחנו זקוקים לוועדת חקירה ממלכתית. משום שיש עדיין מרכז פוליטי בישראל. הוא לא קטן ולא שולי. ויש את נפגעי מלחמת 7 באוקטובר. הם רוצים לדעת מה באמת קרה ואיך זה קרה. הם רוצים את האמת בלי שום קשר למסקנות הפוליטיות. הם הופקרו פעם אחת. אין צורך בפעם נוספת.
