סמ"ר תמר (שם בדוי), חיילת בודדה בת 22, מטופלת במרכז מהו"ת מזה כשנה. כבר בגיל 6 ספגה התעללות ואלימות קשה מצד אביה. "זה התחיל ב'עניין חינוכי', סטירה פה ושם. עשית משהו לא בסדר? את צריכה לחטוף על זה. וזה הפך למצב שאבא מוציא עלינו את העצבים שלו", שיתפה בגילוי לב על היחס שהיא ושני אחיה ספגו בילדותם. "גדלתי בבית מורכב, מתעלל".
אביה של תמר השתדל להעלים מאם המשפחה את התוקפנות כלפי האחים, וניצל לילות בהם נעדרה לעבודה במשמרות. ״הוא היה מפוצץ אותנו במכות. לפעמים הייתי חוזרת הביתה והוא היה משאיר לי את התיק מחוץ לדלת, שולח אותי לישון ברחוב. בכל לילה ברחוב התפללתי שירצחו אותי, כל בוקר כשקמתי אמרתי שאם אני ערה אני ממשיכה. הלכתי לבי"ס, הכול כדי להתקדם הלאה", שיתפה. "אחי היה חוטף המון מכות, ראיתי כמה קשה וכואב לו. סבלנו יחד, היינו בוכים ונרדמים יחד. הרגשתי שאבא שלי משיג מה שהוא רוצה. מה שהחזיק אותי - זה לשמור על הנפש שלי חזקה. לא אתן לו לדפוק אותי לכל החיים".
"בגיל 14 אבא ניסה לרצוח אותי"
הזיכרונות הקשים מההתעללות לאורך השנים ממשיכים ללוות אותה עד היום. "כשהוא היה מחליט, הוא אסר עליי לשתות או לאכול, להתקלח או לישון. שולף אותי מהמיטה, זורק על הרצפה, ומכריח אותי לעמוד ליד המתג כל הלילה", נזכרה. "הוא היה זורק עלינו כיסאות, דופק את הראש שלנו בקירות, בועט בנו, משחק איתנו כדורגל מקיר לקיר".
רגע אחד טרגי שכמעט עלה בחייה, זכור לה במיוחד. "בגיל 14 אבא ניסה לרצוח אותי", שיתפה. "אמא שלי נכנסה בדיוק ברגע הנכון, תפסה לו את היד. הייתי בהתקף פאניקה, לקחתי תיק ויצאתי, עד אז הוא העיף אותי מהבית, זו הייתה הפעם הראשונה שאני ברחתי". באותה השנה, תמר יצאה מהארון בפני הוריה. "אבא שלי אמר לי שאני חולה ושזה יעבור לי", נזכרה.
במשך חודשיים נדדה תמר בין בתים של חברים או ישנה במחבוא בבית הספר, עד שחזרה לחיות בבית הוריה, אותו עזבה בגיל 18 - אז תמר עברה להתגורר בבית העמותה "בית הכי הכי" במרכז הארץ והתחילה מכינה קדם צבאית. לאחריה, התגייסה לצה"ל בתור לוחמת פלח"ץ (פיקוד והדרכה) בודדה. "היו לי אפס התלבטויות, שנים ידעתי שאהיה לוחמת", תיארה. "כל החיים שלי שרדתי ונלחמתי, אז מה זה להיות לוחמת בצה"ל בשבילי? קליל".
לפני כשנה, נחשפה לפעילות של מרכז מהו"ת דרך פלאייר בבסיס בו היא משרתת, והחליטה לנסות את הטיפול המוצע למשרתות ומשרתים שנפגעו במהלך השירות או לפניו, במסגרת צבאית או אזרחית. תמר קיבלה ליווי של טיפול פרטני והשתתפה בסדנת קרב מגע. "הגעתי למהו"ת כדי ללמוד להגן על עצמי כמו שצריך", סיפרה. ״פעם בשבוע, לא משנה מה קורה, הייתי מגיעה. הייתה לי מטפלת מדהימה, מאוד התחברתי אליה. היא עזרה לי המון״.
תמר סיפרה כי גם לסדנת הקרב מגע שבה השתתפה, שארכה חמישה מפגשים, היה חלק משמעותי בתהליך שהיא עוברת. "לכל אימון מגיעות בנות, שכל אחת מהן עברה מה שעברה. היו שיחות לפני, עיבוד אחרי, אנשי צוות מקצועיים וזמינים", נזכרה. "מעטפת ממש גדולה וחמה, הרגיש ממש בטוח להיות שם. יצאתי משם בתחושה שאני יודעת יותר, חזקה יותר, יכולה להגן על עצמי יותר".
"אין חזק מלבחור לטפל בעצמך"
לתמר חשוב להעביר מסר לכל מי שמוצא או מוצאת את עצמו במצוקה. "מאחלת לכל אחת שמבינה איפה היא נמצאת - כי הרבה פעמים אנחנו בהכחשה שמה שקורה לנו זה באשמתנו - שתבחר בעצמה", אמרה. "אין מקום טוב יותר לשתף ולקבל עזרה מקצועית ואמיתית ממרכז מהו"ת. רוצים לדאוג לכן ולעזור לכן, מעטפת ששומרת עלייך, תומכת בך ועוזרת לך. אתן לא לבד, הרבה אנשים עוברים הרבה דברים – העניין הוא איך לעבור אותם. אין חזק מלבחור לטפל בעצמך".
מרכז מהו"ת, המשויך ליחידת יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (יוהל"ם), מהווה מרכז לטיפול, סיוע וליווי עבור נפגעי ונפגעות תקיפה המשרתים בצה"ל. מלבד טיפולים אישיים וקבוצתיים, מועברות במרכז סדנאות כמו יוגה טיפולית וקרב מגע, שנועדו לתמוך במטופלים והמטופלות. בנוסף, במרכז מספקים יועצים משפטיים במילואים, שמעניקים חוות דעת מקצועיות, מפרטים ומשקפים המשמעויות של הגשת תלונה והליכים פליליים.
אחת המגמות שעולות מהנתונים היא עלייה משמעותית בתלונות שעוסקות באווירה מטרידה ביחידות הצבאיות - כלומר שיח גס ומיני ביחידה עצמה. בעוד בחציון הראשון של 2024 דווח על 133 תלונות מסוג זה - בחציון הראשון של 2025 נרשמו 275 תלונות העוסקות באווירה מטרידה.
המרכז מעניק מענה לגברים ונשים כאחד. לפי הנתונים, בחציון הראשון של שנת 2025, כחמישית מבין המטופלים בו הינם גברים. "מה שונה בין גברים לנשים? פגיעה זו פגיעה", אמרה מפקדת מהו"ת, רס"ן הדס מתתיהו. "ברמה הרחבה, גברים פחות פונים. לדעתי כי יש חשש או תחושה של פחות לגיטימציה חברתית. הלך הרוח בעולם הוא שנשים נפגעות. חשוב לנו להדגיש את זה, הדלת פתוחה גם עבור גברים. יש מטפלים גברים, קבוצות ייעודיות לגברים, הדלת פתוחה לשני המינים".
חשיבות הטיפול במסגרת צבאית
מפקדת מהו"ת רואה חשיבות עליונה בכך שהטיפול עבור משרתים ומשרתות שהותקפו במהלך השירות או משרתים בצל ההתמודדות עם הפגיעה – ייעשה בידי לובשי מדים, במסגרת צבאית: "מתוך אחריות רחבה כלפי לובשי המדים". לדבריה, "נקבל אותם בין אם זה היה בנסיבות צבאיות, אזרחיות או בעבר". זאת מתוך ההבנה שהמפגש עם המערכת הצבאית, יכול להפגיש אותם עם קשיים בעקבות אותה פגיעה.
היא הוסיפה: "אנחנו נותנים מענה לכל מי שפונה, בלי קשר ללמה או אם הוא או היא מבקשים לנקוט בפעולה נגד הפוגעים. אין התניה בין הטיפול לתלונה. מי שהותקף/ה – האמון שלו או שלה נפגע. כשמגיעים למרכז מהו"ת, מאמינים לך, לוקחים אותך בשיא הרצינות, נותנים לך מענה ומעטפת הכי טובה. עוסקים בהחזרת האמון בעולם ובמערכת הצבאית. זו אחריות הצבא לתת את המענה הזה, לא סתם זה מרכז צבאי".
פורסם לראשונה: 00:00, 24.11.25
