בעלה של מיכאלה (שם בדוי), עובדת משרד ממשלתי, עקב אחריה לכל מקום. באמצעים גלויים ונסתרים הוא תיעד כל תזוזה שלה וכל תקשורת שהייתה לה עם העולם החיצון ברכב, בטלפון, אפילו בתוך הבית. אלימות פיזית לא הייתה שם, רק שליטה אובססיבית, עלבונות בלתי פוסקים שהקטינו אותה ורמסו אותה עד עפר.
הנתונים העגומים על רצח נשים בישראל
הם היו נשואים יותר מעשור, ובשום שלב היא לא אזרה כוחות לעזוב, עד שפעם אחת בעלה התפרץ עליה בצעקות. כך נחשפו השכנים לשבריר מתוך מה שהתנהל עד אותו הרגע בדממה כמעט מוחלטת. זה היה המזל שלה, אם אפשר לקרוא לזה כך: בעקבות התקרית ההיא, מצאה מיכאלה לראשונה את הכוח לפנות לעזרה.
"אבל המשטרה לא יודעת לטפל באלימות רגשית או מילולית", אמרה מיכאלה, שהתגרשה לפני שלוש שנים, "הוא יכול לקרוא לך מופקרת ושרמוטה, ולא יהיה למשטרה מושג מה לעשות עם זה, כי אין כאן אלימות פיזית". גם המענים שקיבלה ממשרד הרווחה, הוסיפה, לא היו מספקים.
היום מציינים בעולם את יום המאבק באלימות נגד נשים. לכולם כבר ברור שהאקדח שמופיע במערכה הראשונה של ההצגה חייב לירות עד סוף המערכה האחרונה. אלא שלא תמיד יש אקדח על השולחן. אלימות בזוגיות עשויה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, נסתרות יותר מהעין: מניעת גישה לחשבון הבנק, מעקב אובססיבי אחר כל תנועה מחוץ לבית או כל פעולה ברשתות החברתיות ובטלפון, בידוד וניתוק של בן או בת הזוג מהמשפחה ומהחברים. לעיתים, זהו הצעד הראשון בדרך לאלימות קשה יותר. אך לא פעם, האלימות השקטה והנסתרת נמשכת שנים מבלי שהנפגעת או הנפגע מצליחים לצאת מתוך מערכת היחסים הפוגענית.
הנתונים העגומים על רצח נשים בישראל
על פי סקר שערכה יוזמת "קווים אדומים" מבית "שיתופים", שעוסקים בטיפול ומניעת אלימות בזוגיות, בדגש על היבטים של מניעה ואיתור מוקדם, בישראל קיים קונצנזוס רחב כשזה מגיע להתנהגות אגרסיבית, מילולית ופיזית. אז ברור לכולם שצריך להתערב, אך כשמתבוננים על תופעות נסתרות יותר כמו אלימות כלכלית או שליטה של בן או בת הזוג באורח חייו של בן הזוג השני, המודעות הציבורית נמוכה משמעותית.
לפי הסקר, גברים סובלים מאלימות שאינה פיזית, לא פחות - ואף יותר - מנשים. עם זאת, סיכוייה של אישה הסובלת מאלימות לא פיזית מצד בן זוגה להיות גם בסכנה פיזית גבוהים משמעותית מזה של גבר שסובל מאלימות לא פיזית מצד בת זוגו.
גם החוק עדיין לא מכיר בשלל המופעים של האלימות. "זו בעיה", הסבירה עו"ד ורד בר ממרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר אילן, משום ש"ללא הגדרות נפגעות לא יודעות לומר לעצמן שהן נפגעות אלימות". במרכז מספרים על נשים שמתקשרות להתייעץ משום שבן הזוג עוקב אחריהן באובססיביות או מונע מהן גישה חופשית לחשבון הבנק: "הן מרגישות שמשהו לא תקין, אבל שואלות את עצמן האם 'לא תקין' זו עילה לפרק את הנישואים. צריך להבין שזו אלימות לכל דבר. יש לזה שם - וכשיש לדברים שם, קל יותר לבקש עזרה".
במשרד הרווחה כבר מכירים בכך שאלימות במשפחה היא לא רק אלימות פיזית, ובאתר האינטרנט של המשרד יש פירוט בנוגע לשלל ביטויי האלימות: מינית, כלכלית ורגשית. אך לדברי בר, עד שסוגי האלימות הללו לא יוגדרו בחוק - המסר לא יחלחל לכלל הגורמים העוסקים בתחום.
"אנחנו רואים שיש נשים שמבקשות סיוע, ואומרים להן בנימוס 'את לא נפגעת אלימות' כי הן לא חוו אלימות פיזית. או שמכירים בכך שהן נפגעות אלימות אבל אין עבורן סיוע מותאם. כי כשאת נפגעת אלימות כלכלית את לא צריכה מקלט או צו פיקוח טכנולוגי, את צריכה גישה למשאבים הכספיים שלך. ככל שהאלימות 'שקופה' יותר המענים יותר מורכבים, אבל הם אפשריים", הסבירה.
אלימות כלכלית
הצעת חוק שהונחה לראשונה על שולחן הכנסת ב-2020 ניסתה לעשות סדר ולהגדיר את תופעת האלימות במשפחה, כך שתכלול גם התעללויות שונות שאינן פיזיות, אך לא קודמה. בחודש מרץ שוב הונחה ההצעה על שולחן הכנסת, אך מאז היא מעוכבת שוב ושוב בוועדת השרים לענייני חקיקה משום שמשרדי הממשלה הרלוונטיים, ובראשם משרד הרווחה, לא הציגו את עמדתם על הצעת החוק. לילי בן עמי, מנכ"לית פורום מיכל סלה, אומרת כי ללא הגדרה ברורה "יש הרבה שטח אפור ומקום לפרשנויות. הגדרה מדויקת תסייע למערכת אכיפת החוק לעשות צדק עם הקורבנות ולהעניש את התוקפים".
משרד הרווחה והביטחון החברתי מסר בתגובה: "משרד הרווחה גיבש טיוטת הצעת חוק המגדירה אלימות במשפחה, והיא מצויה כעת בדיון ותיאום עם משרד המשפטים. המשרד מפעיל מגוון רחב של מענים לנפגעות ולנפגעים מכל סוגי האלימות במשפחה - פיזית, רגשית, כלכלית, מינית ורוחנית. המשרד מעניק מענה מקצועי לכל סוגי האלימות בקווי חירום 118 ו-1218, במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, במרכזי אלומה, במקלטים לנפגעות אלימות ובטיפולים ארוכי טווח למשפחות ב-175 מרכזים למניעת אלימות ברחבי הארץ. כל אלו פועלים מתוך ראייה הוליסטית המאפשרת הגנה, טיפול ושיקום".
לסיוע ראשוני, גם במצבי חירום, ניתן לפנות לקו הסיוע של משרד הרווחה בטלפון 118. לפנייה שקטה ניתן לשלוח הודעת טקסט למספר 050-2270118