ש', אישה בשנות ה-20 לחייה, חיה עם שני ילדיה הפעוטים במקלט לנשים נפגעות אלימות לאחר שמי שהיה בן זוגה ניסה לרצוח אותה. את נסיון הרצח היא הקליטה. הראיות מצויות בידי רשויות החוק. למרות שנסיון הרצח תועד, ולמרות שהיא וילדיה נמצאים במקלט כדי שאותו גבר לא יוכל לפגוע בהם, עד היום, חודשים ארוכים מאז נסיון הרצח, התיק שוכב בפרקליטות וממתין להחלטה, כשש' נלחמת לקבלת צו הגנה בפיקוח אלקטרוני.
הנימוק: עד לרגע שבו ניסה לחנוק אותה למוות, לבעלה לשעבר של ש' אין הרשעות קודמות. בית המשפט החליט לשחררו לחייו. במקום שש' תוכל לנהל חיים נורמטיבים בזמן שהגבר האלים שפגע בה יהיה תחת פיקוח של אזיק אלקטרוני, ש' מסתתרת, והוא חופשי.
אתמול היא הגיעה לדבר בכנסת בכנס שעסק באתגרי יישום חוק הפיקוח האלקטרוני; לספר את הסיפור הזה כשבארץ ובעולם ציינו את יום המאבק לאלימות כלפי נשים, כדי לשחרר לא רק את עצמה ממעגל האלימות, אלא כדי להציל חיים. גם אני הייתי שם, ודיברתי על המספרים: בשנת 2025, נכון לכתיבת שורות אלה, נרצחו 44 נשים. מדובר בעלייה של 48 אחוז בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. בממוצע, כל נרצחת הותירה אחריה שני ילדים. בחישוב פשוט, יותר מ-60 ילדים קברו השנה את אימא שלהן.
כשדיון על אלימות נגד נשים נותר ריק מאלה שיכולים למנוע את הרצח הבא - המסר הוא שדמן של נשים הוא הפקר. שחייהן ובטחונן של נשים הוא לא כזה חשוב, או לפחות לא חשוב כמו התקוטטות פוליטית. את המחיר, כרגיל, נשלם אנחנו
למי הצביעו הנשים האלה, שהפכו יום אחד מבנות אדם למספר בעיתון? לאיזה מחנה השתייכו? מאוחר מדי לבדוק. זה כמובן גם לא חשוב. או שבעצם כן. כי אם להתייחס לחברי הכנסת, לשרים ולשרות שהדירו את עצמם מהכנס החשוב הזה בהובלת חברת הכנסת מירב בן-ארי (יש עתיד), כמו גם מהדיון של הוועדה לקידום מעמד האישה בהובלת חברת הכנסת מירב כהן (יש עתיד) שהתקיים לפניו, אלימות כלפי נשים היא עניין פוליטי. עניין מרכז-שמאל שכזה.
השרה לשיוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן (הליכוד) למשל, נעדרה משני הדיונים. גם השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר (עוצמה יהודית) הבריז, לא שלח נציגות מטעמו ואף הנחה את יחידת "משגב" של שירות בתי הסוהר שאמונה על מניעת אלימות במשפחה שלא לשלוח נציגים מטעמם לדיונים שמובילה בן-ארי. זאת בטענה שבן-ארי מחרימה את היחידה "משיקולים פוליטים צרים".
ממש נעדר
ההודעה על כך יצאה לתקשורת לאחר שלשכתה של בן-ארי קיבלה הודעה שנציגי משגב לא יוכלו להגיע בשל סיור של השדולה למען האישה החרדית והדתית של לימור סון הר-מלך שנערך ביחידתם. אותה סון הר-מלך (עוצמה יהודית) נעדרה משני הדיונים בהם הייתה פוגשת את מי שהקימה את מקלטי בת מלך, שמספקים הגנה לנשים חרדיות ודתיות נפגעות אלימות.
גם השר חיים כץ (הליכוד) שמונה יום קודם לכן לתפקיד שר הבריאות ושר הרווחה, נפקד. למעשה - אף חבר או חברת קואליציה לא הגיעו לדיונים שעסקו בחייהן של נשים באשר הן. ימניות, שמאלניות, יהודיות, ערביות, חילוניות וחרדיות. בדיונים האלה, שהיו אמורים להתפקע מרוב חברי כנסת שמבקשים לשמוע, להשמיע ולפעול כדי לשנות - נכחו רק חברי וחברות אופוזיציה. כאילו זו בעיה של מחנה אחד. כאילו במגזרים מסויימים אין נשים וילדים שצליל המפתח בדלת הבית גורמת להן להתכווץ מפחד.
רתם איזקצילום: זהר שטריתהיעדרותם דווקא ביום הזה, דווקא מהדיונים האלה, תהא הסיבה אשר תהא - היא בחירה. בחירה שאמורה להוציא נשים מכל המגזרים לרחובות. כי כשדיון על אלימות נגד נשים נותר ריק מאלה שיכולים למנוע את הרצח הבא - המסר הוא שדמן של נשים הוא הפקר. שחייהן ובטחונן של נשים הוא לא כזה חשוב, או לפחות לא חשוב כמו התקוטטות פוליטית. את המחיר, כרגיל, נשלם אנחנו.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.11.25
