השבוע נפל דבר בישראל. דובר צה"ל העז לדווח שמחבל שחוסל לאחר שפצע חייל שלנו בשכם היה "פעיל במשטרה הפלסטינית". כבר חוסלו "שוטרים" כאלו, אז מה מיוחד בכך? ובכן ה"משטרה" הזו מוגדרת במערכת הביטחון כ"פרטנרים" האמורים לשתף איתנו פעולה ביטחונית, ולכן הקפידו בישראל בכל המקרים הרבים הקודמים שלא להזכיר את האמת המרה שמדובר באנשי פת"ח.
דובר צה"ל הקודם, דניאל הגרי, הפך את עצמו לבדיחה כשנהג לדווח על פעולות שבהן חוסלו או נתפסו מחבלים מהחמאס, הג'יהאד האיסלאמי ו"ארגונים אחרים", כאשר בה בעת נערכו למחבלים "האחרים" הללו הלוויות רשמיות על ידי ממסד הרשות הפלסטינית, וברשתות פורסמו כל הפרטים המדויקים. לבסוף, כשכתבים דחקו אותו לפינה, נאלץ הגרי להודות שהידיעה הגיעה מהשב"כ, כלומר החיפוי על הפת"ח מקורו בשב"כ. האם השינוי בדיווח הוא תוצאה של חילופי ראש השב"כ או שיש לייחס אותו להצטברות מדאיגה ביותר של ידיעות המתפרסמות לאחרונה על עומק ההיערכות של "הפרטנרים" לאירוע מלחמתי נרחב?
1 צפייה בגלריה
שוטרים פלסטינים באימון. כוח המתפתח על מצע מערכת החינוך האנטישמית הארסית ברש"פ
( | צילום: ASSOCIATED PRESS/Mohammed Ballas)
מסתבר של"משטרה הפלסטינית" יש "ועדת אימונים צבאית כללית", ובדף הפייסבוק הרשמי שלה התפרסם בשבוע שעבר שבקורס הקצינים הבכירים של המשטרה המשוכללת הזו מקבלים הרצאות על "תפיסת הביטחון הלאומי הישראלית ושיטות להבנתה, לשיפור יכולת המנהיגות של המשתתפים", וכן "לימוד מודלים מהעולם האמיתי בשיטות ביטחון ישראליות שיאפשרו לקצינים להבין את הסיכונים והאתגרים הסובבים". בתרגום לשפה תכליתית, הם לומדים כיצד מתגברים על השיטות הישראליות להגן על ישובים, מחנות צה"ל ועל קו התפר, כלומר היערכות לטבח הבא. בתיעוד מטריד שהתפרסם לאחרונה ניתן לראות את אנשי מנגנוני הביטחון של הרש"פ כשהם מתאמנים במדים טקטיים זהים למדים של לוחמי צה"ל, וחמושים ברובים שבשימוש צה"ל.
על קו התפר
ה"משטרה" הזו, שהייתה אמורה לכלול כ-18 אלף שוטרים, מגיעה כיום לפי ההערכות לכ-60 אלף חיילים. מפקדיהם מתאמנים בחו"ל - בירדן, בפקיסטן ובאלג'יריה, בלחימה צבאית קלאסית הכוללת אימוני חי"ר רגילים אך גם אימוני שריון, ארטילריה, צליפה, מקלעים כבדים וצניחה.
ה"משטרה" הזו כוללת יחידות קומנדו, גופי ביון, אקדמיה צבאית ויכולות סייבר. את האימונים המשמעותיים ביותר הם מקבלים בירדן בהדרכה משותפת עם צבא ארה"ב וה-CIA כחלק מהסכמי אוסלו. זהו כוח המתפתח על מצע מערכת החינוך האנטישמית הארסית ברש"פ ומערך תגמולי הטרור שלה. ישראל באווילותה זורמת עם התגברות האיום הזה, ואף איפשרה לאחרונה לספק להם שיריוניות, רובי צלפים, מקלעים ואף יתכן שרקטות RPG שנראו בידיהם סופקו בהסכמת ישראל.
כל המכלול הזה הצטבר לצבא משמעותי המאיים על מאות נקודות היישוב שמעבר לקו הירוק ועל מרכזי האוכלוסייה שבתוך הקו הירוק, הגדולים יותר ומוגנים פחות, המתחילים בקו התפר שאורכו כ-350 ק"מ, ועד המרכז.
המקום הרחוק ביותר שאליו הגיעו רוצחי החמאס ב-7 באוקטובר הוא אופקים המרוחקת כ-23 ק"מ בקו אווירי מגבול עזה. מרחק כזה מהקו הירוק מגיע למרכז תל-אביב
המקום הרחוק ביותר שאליו הגיעו רוצחי החמאס ב-7 באוקטובר הוא אופקים המרוחקת כ-23 ק"מ בקו אווירי מגבול עזה. מרחק כזה מהקו הירוק מגיע למרכז תל-אביב, וכולל את מרכזי האוכלוסייה הגדולים ביותר ומתקנים אסטרטגיים מהחשובים ביותר, כולל נתב"ג, בסיסי חיל אוויר, מחנות צה"ל ועוד מתקנים ביטחוניים שאסור להזכיר.
לחזור לנקודה האחרונה
כחלק מהזיית השלום עם "העם הפלסטיני", באישורה והסכמתה של ישראל, התפתח ביו"ש צבא מסוכן ביותר, שעל רצונו הטוב אנחנו אמורים לסמוך שיילחם שם בחמאס, בג'יהאד האיסלאמי ובהמון הברברי, מנער ועד זקן על קביים, כל המגוון שראינו זורם לעוטף בסרטוני מצלמות האבטחה. ואם למרבה ההפתעה לא יהיה לצבא הזה רצון טוב, והוא יפעל בניגוד לכל ההבטחות החגיגיות של הטקסים במדשאת הבית הלבן מלפני 30 שנה, אז אנחנו צפויים לפגוש אותו ביחד עם אלו שבהם הוא אמור להילחם, בחזית מול כל מרכז הארץ. זהו תסריט מציאותי ביותר שלידו עלול טבח ה-7 באוקטובר שאירע בשוליים הדרום-מערביים של הארץ, להיראות כאירוע מוגבל.
החוליה היחידה החסרה להפעלת הכוח הזה היא נשק כבד יותר, ובכמויות. לכך ניתן לייחס את ניסיונות ההברחה הקרקעיים בגבולות והרכבת האווירית של רחפנים כבדים המעבירים כמויות חסרות תקדים של נשק ממצרים וירדן. הכמויות הגדולות של מקלעים, רקטות RPG וכנראה רחפני נפץ, מאפשרות לצייד את צבא הרש"פ ויתר הארגונים לרמה שתגרום אצלנו לאיבוד שליטה.
בנוסף, אנשי מנגנוני הרש"פ מסתובבים בכל מקום בארץ, אם באמצעות תעודות האח"מים שסיפקה ישראל להנהגה, ואם במעבר הקל של הגדר, כפי שעלה בחקירת הפיגוע הגדול באוטובוסים בבת-ים שהסתיים בנס, והוכיחה את יכולת המחבלים לטייל הלוך ושוב משכם לתל-אביב, שבה הם שכרו דירה, ונתפסו במקרה ובאיחור.
זה לא עניין של ימין ושמאל אלא עיוורון יהודי ותיק של הכחשת מציאות הרת אסון של סכנה מתקרבת. המוני יהודים יכלו להינצל ערב השואה לו קראו את המפה ועזבו, בדומה למצב היום במדינות המערב, אירופה, אוסטרליה, קנדה וחלק מארה"ב
זה לא עניין של ימין ושמאל אלא עיוורון יהודי ותיק של הכחשת מציאות הרת אסון של סכנה מתקרבת. המוני יהודים יכלו להינצל ערב השואה לו קראו את המפה ועזבו, בדומה למצב היום במדינות המערב, אירופה, אוסטרליה, קנדה וחלק מארה"ב, שבהן מתחילה להתפתח אנטישמיות ברמה מסוכנת, והיהודים מדחיקים.
יצחק רבין, שהביא עלינו את אסון אוסלו, הבין באיחור את הטעות ועמד לבטל את ההסכם, כך לפי ספרו של בוגי יעלון, וגם לפי מה שאני בעצמי שמעתי משבתי שביט, שהיה ראש המוסד בתקופת רבין, כשסייר איתי לפני כ-12 שנה בשומרון. לעומת זאת, בנימין נתניהו שנלחם בשצף קצף באוסלו, הוא המשמר הגדול ביותר של האסון המתמשך הזה, והחיפוי המופקר על התפתחות הסכנה הזו נמשך לאורך כהונתו הארוכה. חבל שכאן אין קטטות בין הממשלה למערכת הביטחון, וגם לא טענות מהצד השמאלי.
הסוגיה הפלסטינית הפכה בעולם ובשמאל לדת מקודשת, במקביל לפיחות שחל בצמרת הישראלית באידיאולוגיה הציונית ובאמונה בצדקת הדרך, עד לרמה של הכרה בתנועה הפלסטינית שהוקמה כדי לחסלנו ולרשת את ארצנו, ולייבוא כנופיית אש"ף, ציודה בנשק, שטח, משאבים ולגיטימציה בינלאומית. זה גם מה שמונע את הגדרתה של הרשות הפלסטינית הממאירה כאויב, למרות שהיא מקיזה את דמנו, את כספנו ואת הלגיטימציה הבינלאומית שלנו באמצעות זהות וצדק מזויפים שאותם איננו מעיזים להכחיש. זה המקור לפער בין הצטיינות המערכת הביטחונית-מדינית מול לבנון ואיראן, לבין הכישלון מול יו"ש, עזה וההשתלטות על שטחי הגליל והנגב.
מי שלומד לנווט יודע את הכלל הבסיסי שאם הלכת לאיבוד, חזור לנקודה האחרונה שבה ידעת היכן אתה. למה לא חוזרים לנקודה שלפני מפולת אוסלו? למה מקפידים להחמיץ כל הזדמנות לסלק את ממסד הטרור של הרשות הזאת ולהפוך אותה לאוטונומיה בלתי מזיקה? למה מחכים? לטבח נוסף ש"יטעין את מאגר הלגיטימציה"?
פורסם לראשונה: 00:00, 28.11.25
