חוק הגיוס שהונח אתמול על שולחן ועדת חוץ וביטחון עורר סערה גדולה, לא סערה של ימין ושמאל, לא ויכוח פוליטי רגיל, אלא זעזוע עמוק יותר. כזה שמגיע מבפנים, מתוך ליבה של המערכת.
כשחברי כנסת מהקואליציה עצמה יוצאים בגלוי נגד החוק, זה תמרור עצור. לא פוליטיקה, אלא מצפון.
יש רגעים שבהם המדינה צריכה לעצור, להביט במראה ולשאול את עצמה האם אנחנו מקבלים החלטות מתוך אומץ, או מתוך פחד? האם זו דרך לבנות אמון לאומי או דרך לפורר אותו?
אני אומר זאת כאיש מילואים שנמצא חודשים ארוכים מעבר לגבול, וכמי שנמצא בשטח עם מיטב בני ישראל מכל הגוונים: החוק המונח עכשיו על השולחן לצערי לא יגייס לוחמים, לא יחזק את הצבא, ולא יקל על אף אחד מהנושאים היום בעול השירות. הוא לא מביא פתרון אמיתי, הוא מתחמק ממנו.
1 צפייה בגלריה
ח"כ אופיר סופר
ח"כ אופיר סופר
ח"כ אופיר סופר
(צילום: גיל יוחנן)
כציבור משרתים חשוב שנעלה על נס את מי שהפגינו יושרה ציבורית ואחריהם יבואו עוד רבים, ח"כים מהקואליציה, אנשים ישרים שנושאים באחריות כבדה והעזו אתמול לומר את האמת בקול ברור: "החוק הזה לא ראוי".
כאשר ח"כ אופיר סופר אומר שהוא לא יוכל לתמוך בחוק שמכשיר מציאות עקומה הוא לא פועל נגד מישהו באופן אישי, הוא פועל למען ציבור שלם שמוסר את נפשו בעבור מדינת ישראל והוא כמי שנפצע בקרב מבין היטב מהי מסירות עבור הכלל. גם אחרים בקואליציה, כולל ותיקים ובעלי ניסיון, הביעו ספקות ואף התנגדות גלויה. בעיניי זהו רגע של יושרה וראוי לומר זאת.
ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה רב-חזיתית, אולי הארוכה בתולדותיה. כולם מבינים שנטל הביטחון ושירות מילואים פעיל ילוו אותנו שנים קדימה. מול המציאות הזאת נדרש חוק אמיתי ויעיל, לא נוסח שמלטף את הבעיה ומורח אותה לשנים ארוכות שסופן מי ישורנו.
החוק הנוכחי מעביר מסר שגוי ונותן תחושה שאפשר להמשיך בפטורים המוניים ללא מחויבות אמיתית לשאת בנטל. הוא לא מציב יעדים מספיק גבוה ולא מביא תמריץ אמיתי שיביא עוד חיילים לשטח ועוד לוחמים לפלוגות. גרוע מכך, הוא מרחיב את תחושת חוסר הצדק של אותם מילואימניקים שמוסרים חודשים מחייהם, אותם חיילי חובה שנושאים את גבולות ישראל על גבם ומרגישים שהמערכת לא מחזירה להם אמון בסיסי.
ישראל צריכה חוק גיוס אחד לכולם, אמיץ, מאוזן, שמושתת על ערכי היסוד של המדינה היהודית: אחריות, שותפות וערבות הדדית
ישראל צריכה חוק גיוס אחד לכולם, אמיץ, מאוזן, שמושתת על ערכי היסוד של המדינה היהודית: אחריות, שותפות וערבות הדדית. חוק שלא מוותר על אף מגזר, שלא מפחד מקשיים חברתיים, ושמבין שהדבר החשוב ביותר לביטחון המדינה הוא האחדות הפנימית שלה.
אחים יקרים שלי, זה לא מאבק פוליטי, זו שעה של מנהיגות ואם נרצה להפוך את ישראל למדינה חזקה, הוגנת ומאוחדת זו ההזדמנות לעשות זאת.