סטטיסטיקה עגומה במיוחד: על פי נתונים שפרסם פורום מיכל סלה, מאז מלחמת "חרבות ברזל" והמהפכה שבוצעה בדמות הקלות בהחזקת נשק שביצע המשרד לביטחון פנים, 22 נשים וילדה אחת נרצחו בידי קרוב משפחתן באמצעות נשק חם. זאת מתוך 71 קורבנות רצח בתוך המשפחה בסך הכל.
מייסדת פורום מיכל סלה ויו"ר נעמת באולפן ynet
(צילום: ליאור שרון)
מדובר בזינוק של יותר מ-100% בהשוואה לתקופה המקבילה שלפני המלחמה, אז נרצחו תשע נשים באמצעות נשק חם. מרבית הנרצחות מגיעות מהחברה הערבית, אבל לא רק. בתקופה שלפני המלחמה נרצחה אישה יהודייה אחת בלבד באמצעות נשק חם. בשנתיים וחצי שחלפו מאז 7 באוקטובר, נרצחו שש נשים יהודיות באמצעות נשק חם.
בפורום מיכל סלה יציגו השבוע את הנתונים הקשים בישיבת הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת בעניין הרפורמה ברישוי כלי ירייה. לילי בן עמי, מנכ"לית הפורום, האשימה את הוועדה ב"בריחה מאחריות לאומית אל מול נתונים שצריכים להרעיד את שולחן הממשלה".
בשנת 2025 נרשם שיא במקרי רצח הנשים בתוך המשפחה, 31 נשים ושלושה ילדים. על פי הפילוח שמפרסם הפורום, הזינוק נרשם לא רק במקרי הרצח עצמם אלא גם בשיעור המקרים שבוצעו באמצעות נשק חם: בעוד מאז 2020, אז החל הפורום לבצע את המעקב, פחות משליש ממקרי הרצח בתוך המשפחה בוצעו בנשק חם, ובסך הכל מדובר היה במספר זניח יחסית של רציחות, בשנת 2025 נרשם זינוק בשיעור הרציחות שבוצעו בנשק חם - יותר ממחצית (52%) ממקרי הרצח.
גם ב-2026, שעדיין לא נגמרה, 56% ממקרי הרצח בוצעו בנשק חם. "המספרים עולים בצורה דרסטית", אמרה בן עמי ל-ynet. "זו חזית שקופה של המלחמה". לדבריה, בפורום מקבלים פניות רבות מנשים שחוששות מכך שבן זוגן יקבל נשק ברישיון, ובמקרה אחד מדאיג במיוחד - אישה סיפרה לפורום כי בן זוגה האלים קיבל רישיון לנשק אף ששופט קבע כי הוא עלול להוות סכנה. "אחר כך אומרים 'הכתובת הייתה על הקיר'", אמרה.
העלייה במספר הנרצחות, ובפרט בנשק חם, החלה בסוף שנת 2024, ולא מיד לאחר 7 באוקטובר. בפורום מייחסים זאת לרגיעה היחסית בלחימה - לאחר שבחודשים הראשונים ללחימה נרשמה דווקא ירידה במספר מקרי הרצח, כמו גם במספר הפניות לקווי הסיוע בנושא אלימות במשפחה. כך אירע גם בתקופת הקורונה, ובתקופות קודמות של מתיחות ביטחונית: הזינוק במקרי האלימות נרשם לאחר הרגיעה. בפורום קושרים בין העלייה בשימוש בנשק חם לזינוק שנרשם במספר מחזיקי הנשק מאז מלחמת "חרבות ברזל".
בן עמי, סיפרה לאולפן ynet על הקשר עם משפחתה של ליה מלכה, שנרצחה על-ידי פיצוץ רכבה במהלך נסיעה בשבוע שעבר: "המשפחה מרוסקת, היא הייתה הבת האמצעית, עמוד התווך של המשפחה. יש לה הורים שאוהבים אותה והם מבקשים גם שהציבור יבוא לנחם אותם. הם יושבים שבעה בבת ים, הם צריכים כל תמיכה".
בן עמי הדגישה כי "זו הפעם הראשונה שאנחנו רואות חדירה של כלים של הפשיעה המאורגנת לאלימות כלפי נשים. ליה נרצחה באמצעות מטען רב עוצמה, חצי ק"ג חומר נפץ. אנחנו מכירים את זה מהחברה הערבית". היא הוסיפה כי "רואים שתי מגמות מדאיגות של פשיעה מאורגנת כלפי נשים בחברה היהודית. גם הטמנת מטעני חבלה לא ראינו ועכשיו עם הרצח של ליה זה צריך להדאיג את המשרד לביטחון לאומי. אנחנו בפורום מיכל סלה מדדנו 500% עליה ברצח יהודיות בנשק.
"72 נרצחות ונרצחים, מתוכם הרוב נשים - 64 נשים מאז 7 באוקטובר ועד היום שנרצחו בתוך המשפחה, בכל כלי הנשק. הנתון החדש זה הנושא של נשקים. אם מסתכלים על שנת 2025, יש עלייה של 1600% ברצח נשים בנשק בהשוואה לשנה הקודמת". יו"ר נעמת, חגית פאר, הוסיפה כי "מחלקים נשק לכל דורש ואלו התוצאות בשטח, וכשיש אלימות והיא פושה בכל מקום ובכל עניין זה יכול להיגמר ברצח על חנייה וזה מחלחל לביטחון בבית. אנחנו חד-משמעית נראה עלייה במקרים האלה".
"לא לסכן חפים מפשע"
בעקבות הרפורמה בנושא, שבוצעה באמצעות שורת שינויי חקיקה והגמשת קריטריונים שמבצע המשרד לביטחון לאומי בראשות השר איתמר בן גביר, הוכפל מספר מחזיקי הנשק ברישיון, מ-150 אלף לפני המלחמה, ליותר מ-300 אלף אחריה. המשטרה אינה מפרסמת אילו ממקרי הרצח בנשק חם בוצעו בנשק שהוחזק ברישיון, או בנשק שנגנב מאדם שהחזיק נשק ברישיון.
"למדינה יש את הנתונים". השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר
(צילום: דוברות עוצמה יהודית)
"למדינה יש את הנתונים, אבל הם לא מתפרסמים", אומרת בן עמי. "אנחנו, כעמותה, אוספות את הנתונים בעבודת פרך, בהתבסס על ידיעות בתקשורת ועל שיחות עם המשפחות. אבל זה מידע שהמדינה צריכה לפרסם".
בן עמי סבורה כי החזקת נשק כשלעצמה אינה פסולה, אך היא סבורה שלא נעשה מספיק על מנת לוודא שהנשק לא יגיע לידיים הלא-נכונות. ״נשק מציל חיים - אין ספק בכך, במיוחד לאחר טבח אזרחים בביתם ב-7.10.23", נכתב בנייר העמדה של הפורום, ״עם זאת, חשוב לוודא שנשק לא יגיע לידיים הלא-נכונות באופן העלול לסכן חיים של חפים מפשע״.
מהמשרד לביטחון לאומי נמסר בתגובה: "בהתאם לקבוע בחוק כלי הירייה, כל מבקש רישיון נבדק על ידי משטרת ישראל ביחס למסוכנותו הפלילית ועל ידי משרד הבריאות ביחס לכשירותו הרפואית לשאת כלי ירייה. שני הגופים מעבירים את קביעתם/ המלצתם לאגף באמצעות ממשק מקוון. המשרד לביטחון לאומי רואה חשיבות רבה ופועל רבות כדי להבטיח את האיזון הנדרש בין מתן רישיון לצורך הגנה עצמית לבין החזקתו בידי מי שכשיר לכך באופן בטוח לו ולסביבתו".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר כי אישה אחת נרצחה באמצעות רשת שניתן במסגרת הרפורמה: "כל השאר? נשקי צה”ל, נשקי מאבטחים, נשקים בלתי חוקיים ומקרי אלימות שאינם קשורים כלל לרפורמת הנשק. מאז הרפורמה נוספו יותר מ-277 אלף אזרחים שומרי חוק שנושאים נשק כחוק. הפיגועים ירדו באופן דרסטי, וכשחלילה כבר היו הם הסתיימו בתוך שניות בזכות אזרחים חמושים שפעלו בנחישות והצילו חיים. בזכות המדיניות שהובלתי, מחבלים מבינים היום שבכל פינת רחוב עלול לעמוד אזרח שימנע מהם לבצע טבח. נשק בידיים הנכונות מציל חיים. נקודה. לכו תתחמשו".
פורסם לראשונה: 00:00, 07.06.26
