לפעמים נדמה שערוץ 14 מתפקד כמו אלכוהול עבור חברי וחברות הקואליציה: הם שותים ממנו ויוצאת מהם אמת עירומה ומזוקקת. האחרונה לספק את הסחורה היא השרה מאי גולן, מלכתחילה לא טיפוס של אנדרסטייטמנט, אבל בראיון לתוכנית "שיחה" היא הודתה בטענה שתומכי ותומכות מפלגת השלטון מנסים להדוף מזה תקופה ארוכה: "אין הרבה פערי אידיאולוגיה בין עוצמה יהודית לליכוד, בוא נשים את הדגש על הדבר הזה. לא יודעת מה מוכרים לכם, כן? אבל אין באמת הרבה פערים".
מאי גולן
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לבקשת השרה, הבה "נשים את הדגש על הדבר הזה": הליכוד, מפלגה שראשיה החרימו את מאיר כהנא בשנות ה-80, לא סובלת מ"הרבה פערים" מול המפלגה שנולדה בצלמו וממשיכה את דרכו. לכן גם הטענה שהייתה פופולרית עד כה בימין ה"רך", לפיה ראש הממשלה כרת ברית עם הכהניזם בשל ה"חרמות" שננקטו נגדו (כלומר מטעמים תועלתניים בלבד), לא מחזיקה מים: הכהניזם 2.0 נמצא עמוק במחזור הדם של הליכוד ומהווה מרכיב משמעותי בעיצוב דרכו. נתניהו לא נקף אצבע כדי לשנות זאת, בטח בהשוואה לאופן שבו ביקש להיאבק בזמנו בתופעת ה"פייגלינים".
רק עכשיו הוא כביכול מתעורר, בניסיון לעקר מתוכן את הפריימריז (ממש עד לאחרונה סמל הדמוקרטיה במפלגה) באמצעות דרישה לקבל כמות חריגה של שריונים. זה בדיוק ה"לא יודעת מה מוכרים לכם" שעליו דיברה גולן: לוקחים את ההתקרבות האותנטית של הליכוד לתפיסה גזענית ומכוערת כמו הכהניזם (לצד אימוץ הבדלנות החרדית על פני צורכי המגזר המשרת), עוטפים אותה בכמה שמות נוחים יותר לעיכול ומתרחקים מתווית "האח של כך". אלא שאפילו אם מבצע הפוטושופ הזה ייצא לפועל – וגם זה לא בטוח – יהיה זה בזכות משקלו העצום של נתניהו, שיחגוג 77 בעוד כמה חודשים. הכהניזציה של הימין בכלל והליכוד בפרט תלבלב הרבה אחריו.
הכהניזם 2.0 נמצא עמוק במחזור הדם של הליכוד ומהווה מרכיב משמעותי בעיצוב דרכו. נתניהו לא נקף אצבע כדי לשנות זאת, בטח בהשוואה לאופן שבו ביקש להיאבק בזמנו בתופעת ה"פייגלינים
הטבעיות ואפילו הגאווה שבהן גולן ואחרים מייצגים את הכהניזם וגם את הבדלנות החרדית בליכוד, רק מדגישות את העיוות המגוחך שמאפיין את האופוזיציה היהודית: למעט הדמוקרטים, כל המפלגות בגוש המבקש להחליף את השלטון הנוכחי שוללות כל שיתוף פעולה עם כל סוגי המפלגות הערביות, כולל רע"מ, אך במקביל רק מחכות שנתניהו יתנדף כדי לצרף את הליכוד - למרות השינויים הדרמטיים באופיו. במילים אחרות: המפלגות של איזנקוט, בנט-לפיד וליברמן מעדיפות דמות כמו מאי גולן סביב שולחן הממשלה על פני ח"כ מנסור עבאס.
לא רק שההחלטה הזאת הופכת את החלפת השלטון למשימה בלתי אפשרית מבחינה מתמטית גרידא, ראשית בטווח המיידי והרבה יותר מזה בטווח הארוך: היא בפני עצמה מסמלת את פעפוע הרעל הכהניסטי אל לב ליבו של המיינסטרים, באמצעות יצירת משוואה לא מוסרית ולא הגונה, שבה גם הערבי הכי פרגמטי מוקצה לעומת הימין הכי קיצוני. לכן לא נרשמה בהלה אתמול בליכוד נוכח קריעת המסכה: אף מנדט לא ייגרע מהגוש, וממילא זאת ממש לא המפלגה היחידה שצימצמה פערים עם בן גביר ושות'.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.07.26
