האמת מובסת. לא יעזרו כל המחקרים העובדתיים שמוכיחים שלא היה ג'נוסייד. ולא יעזור הגרף שמוכיח, על סמך רשימת ההרוגים של חמאס – לא צה"ל – שרוב ההרוגים הם גברים בגילי לחימה. גם לא יעזור שהמקורות האמינים בנוגע להרוגים במסגרת "המלחמה בטרור", של הקואליציה בהובלת ארה"ב, בין השנים 2001–2018, מעידים על כך שקרוב ל-70 אחוזים מההרוגים הם אזרחים, ואף אחד לא העלה ברצינות את הטענה שמדובר בג'נוסייד.
מתוך NAZA
(צילום: באדיבות פסטיבל ונציה)
זה לא יעזור, משום שככל שאנחנו, כולל עבדכם הנאמן, עוסקים בהפרכת השקרים והעלילות, ההפסד ידוע מראש. סרט כמו NAZA (לא רק נזק אגבי, נז"א, אלא בעיקר רמז ל"נאצי"), הוא רק אחד בסדרה ארוכה של שקרים. לא רק את ישראל הם ניצחו. את האמת הם ניצחו. את העולם החופשי הם ניצחו. הם רק סיפקו עוד הוכחה שאנחנו נמצאים עמוק בעידן תעמולת השקרים. הם הצליחו להפיץ עלילת דם מודרנית משום שלעובדות כבר אין משמעות. הרי הטענות על הג'נוסייד הושמעו בערך מהשבוע הראשון שלאחר 7 באוקטובר. הם לא המתינו למספרים. הם לא הזדקקו לעובדות ולא לעדויות. הם המציאו נרטיב, וחבורה אדירה של אידיוטים שימושיים, פעילים פוליטיים, אנשי תקשורת, משפיענים, בריוני רשתות חברתיות, גם כאלה שקוראים לעצמם חוקרים – עם ובלי מימון קטארי - הצטרפו לנרטיב שכולו עלילה.
אל נא נטעה. חפים מפשע נפגעו. כפי שהעדים שמופיעים בסרט טוענים, צה"ל תקף מטרות צבאיות בבניינים שהיו בהם גם אזרחים. זה בדיוק מה שהדין הבינלאומי מתיר. סעיף 28 באמנת ז'נבה הרביעית קובע במפורש: "מציאותו של מוגן לא תשמש עילה לחיסון נקודות או שטחים מסוימים בפני פעולות צבאיות". ופרוטוקול 1, סעיף 52.2, לאמנת ז'נבה הרביעית, מתיר התקפה על מטרות אשר: "לפי טבען, מיקומן, והשימוש שנעשה בהן, מהוות תרומה אפקטיבית לפעולה צבאית, ואשר הריסה מלאה או חלקית שלהן מעניקה יתרון צבאי ברור". אבל זה לא מוצג בסרט, ולא בכלל. הרי אנחנו בעידן התעמולה. אז כן, גם חפים מפשע נהרגו. פחות מאשר בהרבה מאוד מלחמות שנוהלו בעשורים האחרונים על ידי צבאות מערביים. אבל מי צריך עובדות כאשר יש תעמולה.
סרט כמו NAZA (לא רק נזק אגבי, נז"א, אלא בעיקר רמז ל"נאצי"), הוא רק אחד בסדרה ארוכה של שקרים. לא רק את ישראל הם ניצחו. את האמת הם ניצחו. את העולם החופשי הם ניצחו
צריך להודות בדבר נוסף. וזה אולי העיקר. בריוני תעשיית השקרים מתישים אותנו עם הפגנות וטענות ומאמרים והצהרות והצגות וסרטים – על ג'נוסייד שלא היה. ואלה שרוצים להציג את האמת עסוקים בלי סוף בהפרכה. המערכה אבודה מראש. תועמלנים רבים מול מעטים. התועמלנים מנצחים. זה לא עוזר לפלסטינים. זה לא מקדם פיוס או שלום. בדיוק להפך. זה מקדם שנאה. זה גול עצמי של העולם שאמור להיות חופשי. אבל זו העדריות שמושלת בכיפה. זו האופנה. מי שמציג עוד סרט שמשרת את תעמולת החמאס הוא לא אמיץ. הוא יודע מראש שהוא יזכה לדקות ארוכות של מחיאות כפיים, על ידי אנשים שיודעים משהו על הנושא הזה בערך כמו שהם מבינים משהו על גידול חסה על הירח.
היכן הפספוס הגדול?
הפספוס מצוי בכך שתומכי האמת עסוקים בהגנה במקום בהתקפה. הרי הסיפור הגדול והאמיתי הוא שאחת משלוחות האסלאם הרדיקלי, בתמיכת איראן והאחים המוסלמים, מטיפה כבר עשרות שנים לרצח נוצרים, יהודים והינדים. המטרה היא לא חופש ולא שחרור ולא מאבק בקולוניאליזם. המטרה היא, כפי שמנהיגי חמאס אומרים בקולם שלהם, בדיוק כמו מנהיגי דאעש וכל שלוחות האסלאם הרדיקלי – לכבוש את העולם כולו. "המטרה היא לא פלסטין", אמר מחמוד א-זהאר, מראשי חמאס, בערוץ הטלוויזיה של הח'ותים, פחות משנה לפני 7 באוקטובר, "המטרה היא 512 מיליון קמ"ר של העולם כולו". זו האידיאולוגיה של רבים מבכירי חמאס. הם אף פעם לא הסתירו אותה. אבל בוונציה ובהוליווד מוחאים להם כפיים – לאותם אלה שמתכוונים לרצוח אותם או לכפות עליהם שלטון אימים אסלאמיסטי. אתם השתגעתם? במקום לסייע למדינה הכמעט יחידה בעולם שמתמודדת על ציר הרשע, אתם יוצאים נגדה.
הבעיה היא לא רק בזוועה שביצירתו של סרט כמו NAZA, שיוצריו, במפורש, בזדון, יצרו השוואה בין הישראלים לגרמנים בתקופת השואה. התרגלנו. ואסור להתרגל. הבעיה היא שאין שום סרט שיציג את עשרות השנים של שטיפת מוח גזענית ואנטישמית. ואין סרט שיציג את בניית מכונת הטרור. ואין סרט שיציג את החינוך להשמדת כופרים ולכיבוש העולם. ובעצם, גם אם יש סרטים כאלה – הם לא יזכו לאף במה בוונציה או בקאן או בהוליווד. הרי אלה אנשי חמאס שהניפו דגלים של צלב הקרס הנאצי. הרי הם הטיפו להשמדה המונית. אבל כמה נפלא שיש להם ישראלים, באקדמיה, בעיתונות, ברשתות החברתיות ובעולם התרבות, שמציגים תמונה הפוכה, תוך ניצול העובדה שישראל היא דמוקרטיה.
מה עושים? די עם ההתנצלות. גם הפרכת שקרים כבר לא עוזרת. צריך לצאת למתקפה. לפרסם עמודים שלמים בעיתונים המובילים בעולם עם ציטוטים של ראשי חמאס על כיבוש אמריקה ואירופה. צריך להציג את מפגיני חמאס מניפים את דגלי צלב הקרס, משום שהם מזדהים על הנאצים. צריך להציג את המנהיג הרוחני של חמאס שקורא להמשיך את מלאכתו של היטלר.
במסגרת הקרב על התודעה, שהוא הקרב על האמת, הפרכת השקרים היא משימה חשובה. אבל נדמה שההתגוננות לבדה לא משנה שום דבר, והניסיון להפריך את העדויות בסרט נועד לכישלון. זה יהיה בזבוז אנרגיה. אולי אפילו יחסי ציבור שרק יועילו לסרט. צריך להוריד את הכפפות ולהציג את האמת כפי שהיא: חמאס, כחלק מהאסלאם הרדיקלי, שזורע הרס ומוות וחורבן בכל מקום שבו הוא נמצא – הוא ארגון נאצי לכל דבר ועניין. יש לנו את כל ההוכחות. הגיע הזמן להשתמש בהן.
ועוד משהו. יובל אברהם, אחד משני יוצרי הסרט הוא שותף פוליטי של אחמד אלנאוק, בכיר ב"ארגון זכויות" שהוא זרוע תעמולה של חמאס באירופה. זה האיש. זה הנרטיב. זה הסרט. עוד פרטים על הקשר הזה – ביום שישי הקרוב.
פורסם לראשונה: 00:00, 15.09.26
