האזינו לכותרת - פודקאסט החדשות היומי של ynet. והיום: השימוש בסמי אונס מתרחב: כך זה מרגיש ואלה הכשלים בטיפול.
הכותרת
"נערים בני 15 מזמינים סם אונס לשער של בית הספר, זה הכי קל בעולם"
25:15
בכל שנה באביב מתרחשת תופעה מטרידה - היקף השימוש בסמי אונס עולה, והמדינה? רחוקה מלתת מענה ראוי לקורבנות. חשיפות כמו זו של מייה שם מעלות את הנושא למודעות, אך היעדר מעקב של ממש אחרי היקפי התופעה וסנכרון לקוי בין הגופים השונים שצריכים למגר אותה לא מאפשרים מאבק אמיתי בעלייה בהיקף השימוש בסם, שהולך ומתרחב.
מייה שם חושפת על הבמה את הטראומה מהשבי שהציף בה האונס: "הגבתי באימה"
(צילום: satview)
יעל שרר, מנכ"לית הלובי למלחמה באלימות מינית, סיפרה על הקלות שבה ניתן להשיג את הסם, טווח הגילים שמשתמשים בו שהולך ועולה, הבעייתיות בטיפול של משרדי הממשלה ובמיוחד של משרד הבריאות ואיך מתמודדים עם הנושא במדינות אחרות?
אבנר רוזנגרטן, מנהל המכון למדע פורנזי ובעבר ראש מעבדה במחלקה לזיהוי פלילי במשטרה, הסביר אילו חומרים כולל סם האונס, איך הוא משפיע על הגוף, כיצד אפשר לבצע בדיקת סם אונס באמצעות שיער ולמה הבדיקה הזו מתבצעת רק חודשיים לאחר המקרה?
אין נתונים, ומערכת הבריאות לא ממלאת את תפקידה
"לדעתי מבחינת מודעות - קו פרשת המים היה בקורונה", מסבירה שרר. "לפני כן יכול להיות שהשימוש היה מוגבל יותר למסיבות, לברים, ואז הרבה פעמים היה מעורב אלכוהול ולאנשים היה קשה להבדיל – כי חשבו 'טוב שתינו קצת, אז אולי זה אלכוהול זול או מזויף שבגללו התמוטטנו'. קשה היה להבחין. הקורונה העבירה את סמי האונס לתוך הבתים. נשים קרסו והתמוטטו אחרי שהשיפוצניק נתן להם כוס מים, למשל, זה מפחיד. מצד אחד, מדברים הרבה על זה שהגילאים נהיים צעירים יותר, אבל אותי מדאיג גם שהגילאים נהיים מבוגרים יותר. אם בעבר נשים דאגו לבנות שלהם, אז היום הן צריכות לדאוג גם לעצמן - כי הדיווחים על נשים בנות חמישים שנפגעות מהסם מתגברים".
לגבי התרחבות התופעה בגיל הצעיר, אומרת שרר כי "במדינות אחרות רואים הרבה שיח עם בני נוער על כל הנושא של הסכמה ביחסי מין ושימוש בטוח בסמים. זה אתגר כי ישראל היא מדינה שמרנית, אבל אי אפשר שלא להכיר בעובדה שצעירים משתמשים בחומרים לא חוקיים, וצריך לדבר איתם על המשמעות של זה. יש גם עניין של לחץ חברתי - אם אנחנו רואים שכולם מתלהבים מבחור שמביא למסיבה סם אונס וזה מעורר צחוק ועניין - זה דבר אחד. אם אומרים לו: 'אחי, ממש לא לגיטימי, אתה עבריין מין, צא מהבית שלי ואל תבוא לפה יותר עם הדבר הזה' - זו תגובה אחרת. זה חשוב לדבר על זה גם עם בנים, וחשוב להגיד שהתופעה בעלייה גם בקהילה הגאה, ולעיתים הצוות במיון עוד יותר לא יודע איך להתנהג עם הנפגעים מהקהילה כי התפיסה הקלאסית זה שאישה נפגעת מינית ולא גבר.
"בישראל אין לנו מושג אפילו כמה מקרים יש, אנחנו לא דוגמים, הצוות הרפואי לא מקבל הכשרה ולא יודע לאן לשלוח את הדגימות. מערכת הבריאות בישראל עמוסה בצורה בלתי רגילה, וכשאני מגיעה למיון - הרופא שלא יודע איזה טופס הוא צריך למלא - אז הוא פשוט מוותר, עובר למטופל הבא. הוא אומר לי 'אני רופא של מיון וזה לא התפקיד שלי לאסוף ראיות' - אבל זה כן חלק מהתפקיד שלך, וזה התפקיד של מערכת הבריאות לוודא שהנהלים נשמרים, שהראיות נשמרות. אחרת אין נתונים.
"אנחנו אפילו לא יודעים מה התרכובות הנפוצות, מתי ה'פיק'. אנחנו רואים שיש 'פיק' בקיץ כשמתחיל להתחמם, אבל זו רק תחושה, אין לנו תיעוד. אם יש בעיה בדרום עם הפצה, צריך להגיע למפיצים בדרום. איך משטרת ישראל תדע ששם הבעיה אם מערכת הבריאות לא דוגמת את המקרים ואנחנו לא יכולים להגיד כמה מקרים הגיעו לסורוקה למשל, או כנ"ל לגבי הצפון". הפרק המלא בנגן שבראש הכתבה או באפליקציות.
אם פספסתם: אחרי כמה ימים מתוחים שהגבירו את החשש בעולם מהידרדרות לעימות שכולל שימוש בנשק גרעיני, הפסקת האש עליה הכריז דונלד טראמפ הרגיעה מעט את הרוחות - עד הסיבוב הבא. איך החל הסכסוך בין שתי המדינות, למי יש אינטרס להנציח אותו ואיך זה מסתדר עם השאיפות של הודו להפוך למעצמה עולמית? האזינו לפרק הקודם של "הכותרת" -
הכותרת
מה הסיפור של הודו ופקיסטן?
24:23
אתם מוזמנים להאזין לנו כאן ב-ynet, ולעקוב אחרינו בלחיצה על אחת מהאפליקציות שמתחת לנגן, או בכל מקום אחר שבו אתם נוהגים לשמוע פודקאסטים. בכל מקרה, את כל הפרקים תוכלו למצוא כאן: עמוד הבית של הכותרת - פודקאסט החדשות של ynet.
