האזינו לכותרת - פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על הצעת החוק לעונש מוות למחבלים - היוזמה של ח"כ לימור סון הר-מלך שמציתה מחדש דיון משפטי, ביטחוני ומוסרי.
הכותרת
עונש מוות למחבלים: מה עומד מאחורי החוק?
24:06
"הצעת החוק בעצם מבקשת לאפשר עונש המוות על רצח, אבל בנסיבות מסוימות שהן מאוד מאוד חריגות. אני לא מכיר משהו דומה לזה במדינות אחרות בעולם. הנסיבות הן רצח של אזרח ישראלי, כשהמניע הוא כוונה לפגוע בעם ישראל ותקומת העם היהודי. אלה המילים שהצעת החוק משתמשת בהן. הצעת חוק הזאת מאוד חריגה גם בכך שהיא מבקשת שעונש המוות יהיה חובה. כלומר שלא יהיה שיקול דעת לשופט להטיל עונש אחר - זה מנוגד להרבה מאוד עקרונות ולחקיקה אחרת במשפט הישראלי שאומרת שענישה צריכה להיות אינדיבידואלית, ולא מגבילים את שיקול הדעת השיפוטי"
כך אומר פרופ' יואב ספיר, מנהל המכון למשפט פלילי באוניברסיטת תל אביב, חבר בפורום המרצות והמרצים במשפטים למען הדמוקרטיה והסנגור הציבורי הארצי לשעבר, על ההצעה השנויה במחלוקת שעברה אתמול (שני) בקריאה ראשונה.
1 צפייה בגלריה
בן גביר ולימור סון הר מלך
בן גביר ולימור סון הר מלך
בן גביר ולימון סון הר מלך
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
לדברי ספיר, "הטענה שעונש מוות מרתיע אינה נתמכת אמפירית. יש מחקרים שמראים שאין לעונש מוות אפקט הרתעתי. אנחנו רואים שבמדינות בארצות הברית שבוטל בהן עונש המוות, רמת הפשיעה לא עלתה, ולעיתים אף ירדה. בישראל המצב אפילו מורכב יותר. גופי הביטחון מתנגדים באופן עקבי לעונש המוות, בדרך כלל בדיונים סגורים. ממה שאנחנו יודעים גופי הביטחון העריכו שהוצאות להורג יהפכו את המוצאים להורג למעין קדושים מעונים, מה שיגביר את הרצון לנקום את דמם, וייתן מוטיבציית יתר למחבלים להילחם עד הסוף כי ממילא הם יוצאו להורג. גורמי הביטחון - גם צה"ל, גם שב"כ וגם המל"ל התנגדו לזה לאורך השנים".
"כשמדובר בעבירות על רקע אידיאולוגי פנאטי, המוות מרתיע הרבה פחות", אומר פרופ' ספיר, ומזכיר גם את סכנת הטעות: "מערכת המשפט היא אנושית. ובמערכת אנושית יש טעויות. הרשעות שווא קורות - לעיתים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. עונש מאסר, גם אם הוא טראגי מאוד, ניתן לתקן. עונש מוות לא".
לצד שיקולים אלה, אומר פרופ' ספיר, "כמעט בכל מקום שיש עונש מוות יש בו שימוש בצורה לא פרופורציונלית על קבוצות מיעוט. בהצעת החוק הזו זה ממש מובנה. הצעת החוק מייחדת את עונש המוות לאנשים שהורגים אזרחים ישראלים במניע של פגיעה במדינה. אבל הנימוק המרכזי להתנגד לעונש המוות הוא בכלל לא תועלתני, אלא נימוק מוסרי שמדבר על זכותה של המדינה לקחת חיים. זו שאלה שנוגעת לגבולות האלימות שהמדינה יכולה להפעיל".
אם פספסתם: אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף שלנו, על חלקו של המל"ל במחדל 7 באוקטובר.
הכותרת
מה חלקו של המל"ל במחדל של 7 באוקטובר?
23:10