האזינו לכותרת – פודקאסט החדשות היומי של ynet. והפעם: על בקשת החנינה שראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש אתמול (ראשון) לנשיא המדינה יצחק הרצוג.
הכותרת
"זה מהלך חריג מאוד. אין תקדים לבקשת החנינה של ראש הממשלה"
21:04
"הבקשה חריגה מאוד - בכל מיני מובנים. קודם כול, הרעיון של בקשת חנינה תוך כדי משפט פלילי מאוד מאוד חריג - גם במישור הציבורי וגם במישור המשפטי. אני חושב שראש הממשלה מנסה לצייר תמונה שהחנינה היא האינטרס הציבורי, ולא אינטרס אישי שלו. הוא טוען שהוא עסוק בדברים גדולים וחשובים בצד המדיני והביטחוני, והדברים 'הקטנים', כמו המשפט שלו, מפריעים לו לתפקד. העמדה השנייה אומרת ברמזים די ברורים - 'חברים, אתם רואים מה קורה כשמנסים להעמיד אותי לדין. החנינה תקטין את המחלוקת'. הוא לא אומר את זה מפורשות אבל זה משתמע מהדברים", אומר פרופ' ידידיה שטרן, נשיא המכון למדיניות העם היהודי.
"מבחינה משפטית אין תקדים למה שראש הממשלה מבקש. המקרה הקודם היה קו 300. הם ביקשו חנינה מהנשיא דאז חיים הרצוג, לפני שהוגש כתב אישום. הוא הסכים לכך ונתן להם חנינה. העניין נדון לאחר מכן בבית משפט ואושר ברוב של שתיים מול אחד. ההבדל בין המקרים הוא שהתהליך פה כבר מתקיים. אמנם לפני הרשעה אבל התהליך כבר נפתח. במקרה של קו 300 החנינה גם ניתנה אל מול הודאה, נטילת אחריות והדחה. כל הדברים האלה לא מתקיימים כאן לפי כתב החנינה המבוקש. ראש הממשלה לא מודה בדבר ולא לוקח אחריות.
"אפשרות החנינה מהרצוג עלתה בכמה וכמה צמתים עד כה, והנה אנחנו רואים שזה קורה. למה דווקא אתמול? אני לא פרשן פוליטי, אבל הייתי אומר שסדר היום הציבורי סביב חוק הגיוס, שלא נוח במיוחד לנתניהו, הבחירות הקרבות והחקירה הנגדית שהוא מצוי בה, לצד הלחץ הציבורי הגדול לטובת חנינה - כנראה הביאו את ראש הממשלה להגיש את הבקשה דווקא בעיתוי הנוכחי. גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כנראה תרם לכך".
הכותרת
האם החרדים באמת נתנו אור ירוק לחוק הגיוס? | שילה פריד
26:35
