בכל יום אנחנו מביאים לכם בפודקאסט החדשות היומי של ynet את כל הפרטים המעניינים שמאחורי הכותרות המרכזיות, וצוללים בכל פעם לנושא אחר. מזמינים אתכם להאזין לפרקים שפספסתם השבוע ולקבל טעימה מהציטוטים של הדוברים בפרקים עצמם. האזנה נעימה.
היחסים של ישראל ומצרים לאן?
אמירה אורון, שגרירת ישראל במצרים בארבע השנים האחרונות, סיפרה לנו מה קורה בין קהיר לישראל מאז 7 באוקטובר ובכלל: "מצרים רואה את עצמה כמדינה מסודרת, כמדינה אזרחית נורמלית, בעוד שקטאר מסמלת באופן מובהק מדינת איסלאם פוליטי, כמו טורקיה וחמאס למשל. לכן צריך מאוד להיזהר מקטאר, שהיא מדינה עוינת לישראל ומסוכנת לישראל. לכן, מצרים מאוד הייתה רוצה לתפוס מקום מרכזי בתיווך בין ישראל לעזתים – קודם כול כי יש לה גבול איתם, אבל כי הם גם באמת נעלבו שישראל פנתה לערוץ הקטארי".
עוד אמרה אורון בנוגע לדיווחים על היערכות של מצרים למלחמה עם ישראל כי "התרוממה פה סופת חול על לא כלום, שאני חושבת שהיא הגיעה מכוונה זדונית. אני מאמינה שקטאר עמדה מאחורי הדיווחים האלה, יכול להיות שגם יש כאן ידיים איראניות, ואפילו ייתכן שיש גורמים פוליטיים מישראל שיש להם אינטרס להגיד את הדברים האלה נגד מצרים. וזה פשוט לא נכון. יש מנגנון שעובד היטב בין הצבא הישראלי לזה המצרי". האזינו לפרק המלא -
הכותרת
מה קורה בין מצרים לישראל וכיצד א-סיסי מבסס את מעמדו במזרח התיכון?
23:24
הדחת היועמ"שית יצאה לדרך
על רקע תחילתו של התהליך להדחת היועמ"שית, כתבת המשפט של ynet ו"ידיעות אחרונות", טובה צימוקי, סיפרה איך הכול התחיל ביחסים בין הממשלה לגלי בהרב-מיארה: "עוד טרם הקמת ממשלת נתניהו היו חריקות גדולות ביחסים. הדבר הראשון היה כשבן גביר ביקש להתמנות לשר לביטחון לאומי ולהרחיב את סמכויותיו באופן קיצוני, ולכך היועמ"שית התנגדה מיד, ומבחינת הממשלה כבר אז הגישה הייתה שהיא לא רוצה לשתף איתה פעולה. ואז החלה המהפכה המשפטית מיד עם הקמת הממשלה ומשם זה רק הידרדר".
עוד הזכירה צימוקי כי "גדעון סער שהביא את מינויה של בהרב-מיארה 'מכר' אותה לממשלה כיועצת מאפשרת, ככה היא גם מכרה את עצמה. היא רצתה לאפשר לממשלה לממש את המדיניות שלשמה נבחרה כמה שיותר, בתנאי שתעמוד בחוק. הבעיה שהממשלה הזאת הלכה על כל כך הרבה מהלכים שבהרב-מיארה לא יכולה הייתה להגן עליהם מה שיצר הרבה התנגשויות. אבל בסך הכול, מתוך קרוב ל-600 החלטות שהיא קיבלה רק ב-14 בערך היא החליטה שהיא לא יכולה להגן על הממשלה. אלה פשוט ההחלטות שעשו הכי הרבה רעש". לפרק המלא -
הכותרת
הדחת היועמ"שית יצאה לדרך: מי יסכים לכהן בוועדה ומה הסיכוי שהמהלך יושלם?
23:27
הדרמה מאחורי בחירת השיר לאירוויזיון
לכבוד ההשקה של השיר שייצג את ישראל באירוויזיון השנה, כתב התרבות של ynet ו"ידיעות אחרונות" רן בוקר, הסביר כי מעבר לכבוד וליוקרה, מדובר בהרבה מאוד כסף. "זה כמובן תלוי במידת ההצלחה של השיר, כלומר אם מדברים על טוי של נטע ברזילי למשל זה עולמות אחרים לגמרי של שש ספרות ומעלה, זה לא שזה זבנג וגמרנו, זה הכנסות לאורך שנים ארוכות. ואם אנחנו מדברים על שיר שהוא מצליח פה בארץ אז זה יכול להגיע לבין עשרות למאות אלפים. בישראל בוודאי שהשיר מושמע לאורך כל השנה, לפחות ברמות שהשירים היו בשנים האחרונות. אז זה מניב הרבה כסף, ובטח אם את כותבת אותו לבד כמו קרן פלס, שכל התמלוגים הולכים אלייך.
צריך לזכור שבשנה שעברה קרן פלס גם הייתה מעורבת בכתיבת השיר אבל היא לא הייתה לבד ולכן ההכנסות התחלקו בין היוצרים. אם למשל את לוקחת יוצר כמו דורון מדלי, הוא יגיד לך שהחיים שלו השתנו לפני האירוויזיון ואחריו ברמה הכלכלית". לפרק המלא -
הכותרת
הדרמה והכסף הגדול מאחורי בחירת השיר לאירוויזיון | רן בוקר
23:03
האתגרים של משפחות המילואימניקים
עו"ד שבות רענן, ראש תחום מדיניות בפורום נשות המילואימניקים, סיפרה בפרק מיוחד לכבוד יום האישה על הקשיים וההישגים שלהם אחרי שנה וחצי של מלחמה: "אני חייבת להודות שכשאני רואה גברים צעירים עם הילדים שלהם בגן שעשועים אני מתעצבנת, וזה טוב שאבות עם הילדים שלהם כמובן שלא יישמע אחרת. אבל הבעיה שלי שאי-אפשר שרק אחוז אחד מהציבור נושא בנטל הזה של המילואים, הפער בין המשפחה שלי שמגויסת כבר שנה וחצי לבין כל כך הרבה מסביבי שלא, זה קשה. הפער הזה מייצר את האדוות שלו, מייצר את חוסר הסבלנות של המעסיקים למשל, זה לא פשוט.
"אני כן חושבת שפרצנו דרך במלחמה הזאת בשינוי התפיסה שכל המשפחה מגויסת כשאחד מההורים מגויס. זה משהו שאני גאה בו וזה חלק חשוב מהשיחות שלנו עם הנהגת המדינה. זאת באמת ההצלחה הראשונה שלנו אני חושבת שמתוכה הגיעו כל מיני החלטות ממשלה וחוקים שהעברנו והסכמים קיבוציים. הרבה תיקונים וגם שיתופי פעולה במשק, אבל הכול נובע מהמסר הזה שהיה צריך להגיד אותו שהוא לא היה מובן מאליו, ואם תסתכלי גם במלחמות קודמות - או שההשפעות לא היו כל כך דרמטיות או שאנשים פשוט ספגו את זה, אבל זה לא היה". לפרק המלא -
הכותרת
ההישגים והאתגרים של נשות המילואימניקים שנה וחצי לתוך המלחמה
30:05
אתם מוזמנים להאזין לנו כאן ב-ynet, ולעקוב אחרינו בלחיצה על אחת מהאפליקציות שמתחת לנגן, או בכל מקום אחר שבו אתם נוהגים לשמוע פודקאסטים. בכל מקרה, את כל הפרקים תוכלו למצוא כאן: עמוד הבית של הכותרת - פודקאסט החדשות של ynet.
השתתפו בהכנת הכתבה: גיא סאלם ועדן דוידוב
