ההודעה של בית"ר ירושלים על ערן זהבי הייתה ביזארית. המועדון המסודר בעולם חייב לדעת אם החלוץ יצטרף למחנה האימונים או לא, מדובר בשאלה הרת גורל. זאת הרי קבוצת כדורגל רצינית שסגרה את הסגל שלה לפני חודש. רגע, לא.
בעצם חסרים עוד זרים (שאמורים להיות משמעותיים! כך על פי דיווחים), אבל להם מותר להתלבט, מתברר. "המועדון מציב בסטנדרטים שלו את ההצטרפות למחנה האימונים כתנאי בסיסי". בוודאי. ברצלונה יכולה לצרף שחקנים באוגוסט, גם באיירן מינכן, אבל בית"ר ירושלים? היא לא תשתתף בקרקס התקשורתי הזה.
"חשוב להבהיר, כבר כעת", המשיכו בדרמטיות, "כדי למנוע רכילות וספקולציות מיותרות: הקשר בין הצדדים היה מכובד". אפשר לחשוב שזו הודעה של הבית הלבן על פגישה בין טראמפ לנתניהו. "ההחלטה התקבלה מתוך הבנה הדדית של הצרכים והעקרונות של כל צד"? קצת הגזמתם.
לבית"ר היה חשוב לשדר שהיא בשליטה, כמו אדם שמשכנע את עצמו שהוא לא מאוהב בדייט שלו. כדי לא להיכנס ללופ של התאהבות שעלול להסתיים בשיברון לב, חותכים. מי בכלל רצה את זהבי? אנחנו רק ידידים. ישבנו לקפה לא רשמי, בצהריים. מי שלא רוצה באמת לא יהיה פה. שמענו.
מדהים לחשוב כמה הכדורגל הישראלי הפך לפריך מבחינה תקשורתית. כל חצי דיווח גורם לזעזוע, כל שמועה היא משבר שצריך לנהל אותו. ריאל מדריד התמודדה במשך יותר משנה עם הקריזות של קיליאן אמבאפה עד שעבר אליה בקיץ שעבר, וזכתה בלעדיו בליגת האלופות. הכדורגל הישראלי רוצה לחיות בחדר אטום מכל רעש, כי החליטו שזה משדר מקצוענות. אבל לבית"ר ולאחרות אין באמת את היכולת להיות בשקט. אם אתם נלחצים מכל סטורי, סימן שאתם בפאניקה.
אגב, אף אחד לא באמת יכעס אם בסוף תביאו את זהבי באוגוסט.
