חודש אחד בלבד בתוך הקדנציה השנייה שלו, רשם בסוף השבוע שעבר דונלד טראמפ הישג לא קטן, שהוא לא היה מודע אליו, לא עניין אותו ובוודאי לא התכוון אליו: הוא הצליח להפוך את תושבי קוויבק, בדרך כלל סקפטיים ובעלי רגשות מעורבים כלפי גילויי לאומנות קנדית, לפטריוטים גדולים. הבריונות שמגלה טראמפ כלפי האחות הקטנה ובעלת הברית הקרובה ביותר - לא רק גיאוגרפית - של ארה"ב, מעוררת הרבה מאוד רגשות טבעיים בקנדה, שכמובן לא תהיה אף פעם המדינה ה־51 של ארה"ב.
ממשלת קנדה מנסה להשאיר את הקרע המתגבר על אש קטנה - בכל זאת, כלכלת קנדה תלויה כמעט לגמרי ביצוא לארה"ב - אבל אזרחי קנדה זועמים, לפחות עד כמה שקנדים יכולים לזעום. זה מתבטא בדברים קטנים כמו החרמת קטשופ מיובא מארה"ב, ובדברים בעלי סמליות חזקה כמו שריקות בוז להמנון האמריקאי באירועים שמתקיימים בקנדה. בסוף השבוע שעבר זה הפך משחק בין נבחרות הוקי הקרח של שתי המדינות, בטורניר שחשיבותו זהה בערך לטמפרטורה בקנדה החודש, לקרב עם אמוציות של גמר אולימפי.
4 צפייה בגלריה
הקרב היזום. מת'יו טקאצ'וק מארה"ב בקרב איגרוף מול ברנדון הייגל הקנדי
(צילום: Minas Panagiotakis / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
כשהשתיים ייפגשו הלילה (03.00 שעון ישראל) למשחק הגמר של הטורניר חסר החשיבות הזה, יישברו שיאי רייטינג ואולי גם ייקבע שיא חדש של קרבות איגרוף שפורצים במהלך משחקי הוקי קרח. ואם כל זה לא מספיק, ענף הוקי הקרח כולו ישלים סופית את השפלת ה־NBA. בקיצור, זהו יומו של כל משחק מילים עבש עם "קרח" ו"אש".
אקשן נון־סטופ
טורניר ארבע האומות הוא הפתרון של ה־NHL לבעיה חוצת הענפים של סוף שבוע האולסטאר. מצבו העגום של אולסטאר ה־NBA אמנם מקבל משום מה תשומת לב חסרת פרופורציות, אבל לכל הליגות יש בעיה עם צורתו, ובעיקר נחיצותו, של האירוע הזה. אלו שטוענים שהפתרון היחיד ל־NBA הוא משחק בין האמריקאים לשחקנים הבינלאומיים, מקבלים עכשיו לפחות חיזוק חלקי בהברקה אמיתית של ה־NHL: טורניר של ארבע נבחרות לאומיות - ארה"ב, קנדה, פינלנד ושוודיה - שמורכבות רק משחקני NHL. הן משחקות בבית מוקדם בן סיבוב אחד, ושתי הראשונות עולות לגמר.
השילוב של מדי נבחרת יחד עם העובדה ששחקני NHL לא השתתפו בשתי האולימפיאדות האחרונות, נתן לטורניר אנרגיה מיידית. כל המשחקים התנהלו באגרסיביות שבדרך כלל אי־אפשר לראות עד הפלייאוף, ואף שחקן לא חשש להיפצע במשחק חסר חשיבות שהוא גם לא מקבל עבורו כסף. האקשן היה נון־סטופ, אבל כשהגיע המשחק בין ארה"ב לקנדה, הכל המריא לרמה אחרת. מול עיני ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, פנה הכרוז לקהל במונטריאול באנגלית וצרפתית, ואמר: "ברוח המשחק הנהדר הזה שמאחד את כולם, אנו מבקשים שתכבדו את ההמנונים ואת השחקנים שמייצגים כל מדינה". 21 אלף קוויבקים הגיבו בבוז מתמשך להמנון האמריקאי ושרו את זה הקנדי בווליום שלא חשבו שיגיע אליו אי פעם.
אחר כך נפתח המשחק עצמו ותוך תשע שניות נעצר שלוש פעמים בגלל קרבות איגרוף מהירים, שתוכננו מראש על ידי שחקני נבחרת ארה"ב: האחים מת'יו ובריידי טקאצ'וק, מהשחקנים האלימים ביותר ב־NHL, וג'יי.טי מילר. שניים מהשלושה האלה משחקים בקבוצות קנדיות, אבל זה לא עניין אותם, לא אולסטאר ולא מחליקיים.
המשחק נערך ממש במקביל לאולסטאר ה־NBA, בו שיחקו כדורסל כמה דקות בין שעות של גימיקים מביכים. המדיה החברתית כמובן שעברה מיד להתעניין במה שקורה במונטריאול, כולל הרבה מאוד אנשים שלהם זו הייתה צפייה במשחק הוקי קרח ראשון בחייהם. 5.2 מיליון צופים בארה"ב ראו משחק הוקי קרח חסר חשיבות שמעטים בכלל ידעו עליו עד שנפתח. מי שבאמת מבינים בתחום, הסכימו שכבר שנים לא נראה משחק כה אינטנסיבי וברמה כזו גבוהה. ארה"ב ניצחה 1:3 והקוויבקים הלכו הביתה שבורי לב עם לחי כואבת מעוד סטירה של הבריונים מהדרום. ארה"ב המשיכה לנצח גם את שוודיה ופינלנד, קנדה ניצחה אף היא את הקרחונים האירופיים, ועכשיו הכל מוכן לגמר שייערך הלילה בבוסטון.
הקנדים שולטים
הוקי קרח הוא כמובן המשחק הלאומי של קנדה. היא זכתה במדליית הזהב האולימפית הראשונה של הענף באנטוורפן 1920, וזה תחום ספורט אחד שבו היא תמיד פייבוריטית מול ארה"ב. באולימפיאדת סולט לייק סיטי (2002) זכתה בזהב עם ניצחון על ארה"ב מול קהל ביתי אמריקאי עוין מאוד. המפגש הגדול האחרון בין שתי המדינות היה באולימפיאדת ונקובר 2010. סידני קרוסבי, מגדולי השחקנים בכל הזמנים, הבקיע שער זהב שהעניק לקנדה ניצחון בגמר 2:3. עשרות מיליוני צופי טלוויזיה משני צידי הגבול לא זזו מהמסך.
15 שנה אחרי, גם הלילה יישבו מיליונים משני צידי הגבול לראות - בואו נזכיר - משחק אולסטאר, שמשתתפיו יתייחסו אליו כאל משחק 7 בגמר הפלייאוף. אפשר להניח כי הקהל בבוסטון, שגם בימים רגילים איש לא יאשים אותו ביותר מדי קלאס, ישרוק בחזרה בוז להמנון הקנדי, ואולי השחקנים הקנדים יהיו אלה שיתחילו הפעם את המכות.
כך או אחרת, בין צופי הטלוויזיה יהיה כנראה גם אדם סילבר, שיתהה מדוע הליגה הכל כך פופולרית שלו לא חשבה על הפתרון הזה, ובמקום זאת צריכה להמציא גימיקים שמתאימים להופעות בקניון חולון כדי להכניס עניין לסוף שבוע האולסטאר.
פורסם לראשונה: 01:30, 20.02.25
