שש שנים עברו מאז שאופ"א החליטה להקים את ליגת האומות באירופה. הטענה המרכזית הייתה שיש לצמצם את משחקי הידידות בין הנבחרות מפני שהם לא כ"כ תחרותיים. ולכן ליגה מסודרת תיצור תחרות ורצון עז לנצח אפילו במשחק שהוא לא על העפלה לטורניר גדול. בפועל משחקי הידידות ממשיכים להתקיים במקביל לליגת האומות ובמקום לשחק משחקים קובעים במוקדמות טורניר גדול, חלונות שלמים מתבזבזים להם.
אלא מה? ליגת האומות היא קודם כל כסף, אופ"א מרוויחה, הנבחרות שמגיעות לשלבים המכריעים מרוויחות, מוכרי הכרטיסים מרוויחים וכן הלאה כל מי שנוגע בדבר. כ"כ ראו כי טוב ואפילו החליטו להרחיב את המפעל ולהוסיף לו רבע גמר בשביל שיכניס עוד קצת כסף ויגמור לשחקנים את הרגליים. אם כן, מה לנו ולשחיתות הזו? מה אנחנו צריכים את זה? או ההפך, אולי השחיתות הזו דווקא באה לטובתנו?

1 צפייה בגלריה
שחקן נבחרת פורטוגל כריסטיאנו רונאלדו עם גביע ליגת האומות
שחקן נבחרת פורטוגל כריסטיאנו רונאלדו עם גביע ליגת האומות
רונאלדו עם גביע ליגת האומות
(Lars Baron/Getty Images)

קודם כל ננסה להבין את המבנה של ליגת האומות. המפעל בנוי מכמה ליגות, כל ליגה היא רמת איכות של נבחרות, לדוגמה: ליגה A זו הליגה שבה נראה את הנבחרות הטובות באירופה כמו פורטוגל, ספרד, צרפת וכו'. ככה הרמה יורדת עד שמגיעים לליגה התחתונה, שם משחקות נבחרות כמו סן מרינו וגיברלטר. כל ליגה מחולקת לכמה בתים, כשבסוף הראשונה בכל בית עולה ליגה והאחרונה יורדת (מהליגה הבכירה אין לאן לעלות ומהתחתונה לא יורדים).
כאן מגיע הפיצול שלנו, שמונה הנבחרות שסיימו בשני המקומות הראשונים בליגה הבכירה הולכות לטורניר נוקאאוט שבסופו תיקבע מחזיקת ליגת האומות, והפעם זו הייתה פורטוגל. מה זה נותן לה? כלום מלבד כסף ואולי קצת תהילה שלא מוסיפה יותר מדי. אם כך, מה שווה לי לשחק בליגת האומות אם רק זוכת הליגה הבכירה מקבלת כסף וגביע? כאן אופ"א נתנה פרס לנבחרות מדרג הביניים, כי אחרי שייגמר קמפיין ליגת האומות מחל קמפיין מוקדמות המונדיאל או היורו, ונבחרת שלא תצליח להעפיל משם תוכל להיכנס לפלייאוף במידה והתוצאות שלה היו טובות בליגת האומות (ככה ישראל לדוגמה הצליחה פעמיים להיכנס לפלייאוף אליפות אירופה 2020 ו-2024).
החשש הגדול מההחלטה לתת יותר סיכוי לנבחרות הקטנות להעפיל לטורניר גדול לא נעלם מעיניהם של האוהדים מרחבי הגלובוס. אם ניקח כדוגמה שתי נבחרות יחסית קטנות שעלו ליורו בעקבות הצלחתן בליגת האומות ואח"כ בפלייאוף, נראה שהן דווקא לא פגעו באיכות הטורניר. הראשונה היא צפון מקדוניה שהעפילה ליורו 2020 ואמנם לא השיגה נקודות אך שיחקה ברמה גבוהה ולא היה קל לנצח אותה. השניה היא גיאורגיה שהעפילה ליורו 2024 ועשתה הישג ענק עם העפלה לשמינית הגמר. כישראלים חשובה לנו ליגת האומות כעוד דרך להעפיל לטורניר גדול.
אבל הביקורת הגדולה היא על טורניר הגמר שלא מקדם אותנו לשום מקום. עם עומס המשחקים הגדול והחשיבות הפחותה של ליגת האומות, השחקנים היו מעדיפים שלא להגיע, כמו שבחר קיליאן אמבאפה בחלונות הקודמים. כאמור, בקמפיין הנוכחי התווסף שלב רבע הגמר, עוד עומס ללא תכלית. כמעט חצי מהנבחרות באירופה יתחילו את מוקדמות המונדיאל רק בספטמבר ויסיימו אותן בנובמבר! את מוקדמות המונדיאל רוצים לתקתק, אבל לליגת האומות יש זמן? ומה עם הבריאות של השחקנים שגם ככה מוסיפים להם עוד ועוד משחקים בשנה? אם החלק הזה בליגת האומות היה מהווה מעין מוקדמות מונדיאל או יורו עוד היה אפשר להבין את זה, כמו בליגת האומות של צפון אמריקה, שם המפעל מתפקד בתור המוקדמות הבלעדיות של גביע הזהב (אליפות צפון ומרכז אמריקה).
התמונה שקיבלנו בגמר ליגת האומות האחרון וריגשה רבים היא של רונאלדו מזיל דמעה אחרי הזכייה של פורטוגל. עם כל הכבוד לניצחון ולמאמץ, ובהחלט יש אחרי טורניר מסובך ומייגע, אין כאן שום דבר יוקרתי. אם נשווה את ליגת האומות לטורניר נבחרות זניח אחר, כמו למשל את גביע הקונפדרציות המנוח שהעניין היחיד שלו היה לבדוק את מוכנות מארחת המונדיאל שנה לפני שריקת הפתיחה. מי זכה? זה מעניין מישהו? מישהו זוכר? התשובה היא לא.
אם תנסו לחפש תמונות וסרטונים מהחגיגות המרגשות ברחבי ליסבון, כנראה שתמצאו בעיקר כתבות ישנות מהזכייה הפורטוגלית ביורו 2016. הדמעות של רונאלדו בגמר האומות במינכן נראו בדיוק אותו דבר כמו הדמעות שלו במונדיאל בקטאר 2022 אחרי ההפסד למרוקו. מה זה אומר? אולי שרונאלדו התגייס למען אופ"א, נתן להם סיפור נחמד לסוף הקריירה שלו ובנוסף ניפח לעצמו את ארון הגביעים בעוד שני גביעי טוטו, וגם לאופ"א שמטרת הטורניר שלה התגשמה והגמר הזה הצליח ליצור הרבה באזז ורעש. אגב, מאותה סיבה אינטר מיאמי הוזמנה למונדיאל המועדונים של פיפ"א, אבל זה כבר סיפור על ארגון מושחת אחר.
לכן, כשאנחנו צופים במשחק בין צרפת לספרד במסגרת חצי גמר ליגת האומות אנחנו צריכים להבין שזה פשוט טורניר הכנה, משחק ידידות שבסופו אחת הנבחרות תניף גביע בדומה לגביע גאמפר, גביע האמירייטס ועוד כל מיני טורנירי קיץ לקבוצות. אנחנו צריכים להבין שגמר ליגת האומות הוא לא גמר מונדיאל, לא יורו ולא קופה אמריקה (וסליחה משאר היבשות שלא הוזכרו, שגם הגמרים שלהן שווים הרבה יותר מליגת האומות). אנחנו יכולים לראות רמת משחק גבוהה ואיכותית, זה כמובן לא סותר ואולי עם השנים היוקרה של המפעל תתעצם ותיתן לו משקל גדול יותר בעולם הכדורגל, אבל כרגע אסור להתבלבל, זה בסה"כ עוד אירוע במגרש המשחקים של אופ"א.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: [email protected] בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.