נניח לרגע בצד את ההפרות השיטתיות של זכויות אדם – זכויות נשים, זכויות להט"בים, חופש הביטוי, חופש העיתונות וחופש הבחירה – כפי שהן משתקפות בתיאטרון האבסורד הקרוי קטאר. נשים בצד גם את הניסיונות הציניים להלבין את התדמית הזו באמצעות אימוץ תחרויות, קבוצות וסמלי ספורט.
אבל מדוע מדינה עם קרן עושר לאומית בשווי של 526 מיליארד דולר נדרשת לעכב את שכרם של אלפי פועלים מוחלשים, שבאו לבנות את התשתיות לגביע העולם שאירחה ב־2022? התשובה פשוטה: כי היא יכולה. כי חזירות היא חזירות. כי בעיני הקטארים, עובדים מהמזרח הרחוק או מאפריקה אינם קיימים. ומי אמור לייצג או להגן על אותם עובדים? ברוב המקרים, גם מי שהיה אמור לסייע – כבר שכרו משולם על ידי הקטארים.
חזירות נשארת חזירות, והלנת שכר נשארת הלנת שכר. מי שפוגע בעובדיו פעם אחת, סביר שימשיך לעשות זאת. זה לא עניין של החלטה רגעית – זו תכונת אופי. את זה ניתן להבין גם מהמאבק שמנהל כוכב ריאל מדריד, קיליאן אמבאפה, סביב 55 מיליון יורו שחייבת לו פ.ס.ז' – אחד הנכסים הבולטים בקרן ההון הקטארית. אמבאפה שוקל לתבוע את המועדון, ועורכי דינו אף איימו כי אם לא יוסדר החוב, הם ידרשו להרחיק את מועדון הפאר הצרפתי ממשחקי ליגת האלופות בעונה הבאה.
החלוץ יארח הערב (22:00) עם ריאל מדריד את ארסנל במטרה כמעט בלתי אפשרית למחוק פיגור 3:0 מהמשחק הראשון, ולהוביל את קבוצתו לשלב חצי הגמר. במקביל, אינטר תארח את באיירן לאחר שניצחה 1:2 במינכן.
נורה אדומה: ריאל ניצחה 0:1, אמבפה הורחק
(באדיבות ONE)
משחק מלוכלך
אמבאפה הגיע ממונאקו לפריז ב-2017, כשהוא רק בן 17, תמורת 200 מיליון יורו – סכום ההעברה השני בגודלו באותה תקופה, ושיא לשחקן בגילו. הוא הפך לאבן הפינה באימפריה שחלמו להקים הקטארים דרך בריתם עם צרפת. ב־2022 חתם על חוזה חדש לשנתיים, עם אופציה להארכה – אך בתום התקופה בחר לעבור למדריד.
לפי גרסת אמבאפה, החוזה מול פריז מולא על ידו במלואו, בהצלחה רבה. אך המועדון – כך נטען – סירב לעמוד בחלקו ולהשלים את התשלום המובטח. במקרה הזה, לא מדובר בעובד אנונימי שניתן להתעלם ממנו. אמבאפה – שכבש שערים רבים, הביא תארים, והכניס מאות מיליונים לקופת המועדון – דורש את המגיע לו. אין לו בעיה לחשוף את ההתנהלות של הבעלים הקטארים, ולדבר בגלוי על העוול שנעשה לו. עורכי דינו כבר פנו לאופ"א, ובמידת הצורך יאיימו אף על הקפאת חשבונות הבנק של המועדון.
אחד מתנאי הסף להשתתפות בליגת האלופות הוא היעדר חובות כלפי שחקנים ועובדים – ואמבאפה משתמש בכך ככלי לחץ. הפנייה לאופ"א מצביעה על מיצוי הסבלנות מצידו – והוא מוכן לפגוע במותג היוקרתי של הקטארים. הם אולי עשירים, אבל כבוד ויוקרה הם מטבעות נוספים בשוק הזה, ואותם אמבאפה כעת מאיים לשחוק. מנגד, הקטארים טוענים שנכרת בין הצדדים הסכם בעל פה שלפיו אמבאפה יוותר על השכר החסר.
אחת הסיבות לאכזבה העמוקה בקרב הנהלת פ.ס.ז' ואוהדיה, היא שבמעמד חתימת החוזה ב־2022, אחז אמבאפה בחולצה שעל גבה המספר 2025 – מה שנתפס כתאריך סיום ההתקשרות. העזיבה שלו נראית בעיניהם כעלבון. אמבאפה העדיף את ריאל – לא את המועדון שלידו גדל, אלא את חלום הילדות האמיתי שלו. אבל האמת פשוטה יותר: ריאל מדריד העניקה לו סיכוי אמיתי לזכות בליגת האלופות – משהו שפריז לא הצליחה לספק. באופן אירוני, דווקא לאחר עזיבתו, נראית פריז קרובה מאי פעם להשגת היעד הזה.
לחשוף את השיטה
מבחינת הקטארים, מדובר בהפסד כלכלי רגשי ותדמיתי. לו אמבאפה היה נשאר לעונה נוספת, היו יכולים להחזיר חלק משמעותי מההשקעה בו – וגם להמשיך ולגזור קופון מהמותג שהוא מייצג.
נאסר אל־ח'לאיפי, נשיא המועדון, הציע לו שתי הצעות: הארכת חוזה הכוללת אפשרות העברה בסכום בן תשע ספרות, או ויתור מלא על שכרו – אך שום דבר לא נחתם.
בצד הקטארי טוענים שהיה "הסכם ג'נטלמני". אמבאפה, מצידו, לא מתכוון לוותר. הוא אומר שהוא נאבק לא רק בשביל עצמו – אלא גם למען שחקנים שעלולים להיקלע לסיטואציה דומה, וגם כדי שכספי המסים של אזרחי צרפת יועברו כנדרש. הוא מאמין שמיצה את תרומתו למועדון, והעזיבה שלו – בניגוד לכל התחזיות – רק שיפרה את הישגיו. כעת הוא דורש את שמגיע לו, ולו זה ידרוש לחשוף את השיטה – כך יהיה.
פורסם לראשונה: 02:30, 16.04.25
