תראו, בחיים האלה יש עניין רציני של מעמדות. אין מה לעשות, זה פשוט ככה. בין אם נרצה או לא.
כמו בחיים, גם בכדורסל עניין המעמדות הוא חלק משמעותי מהענף. ולא רק, בהמון ענפי ספורט עניין המעמדות הפך לחלק אינטגרלי מהעסק. מה הכוונה? לכל שחקן יש מעמד מסוים. יש את השחקן המוביל, "הלידר" באנגלית אם תרצו. יש לרוב עוד שחקן אחד, שניים או שלושה הנחשבים לשחקנים מרכזיים. אולם ברוב המקרים יש שחקן אחד שהוא המוביל, את השחקנים המרכזיים וכל השאר יהיו השחקנים המשלימים. ושלא תטעו, תפקידם הוא לא פחות חשוב מתפקידם של החבר'ה המרכזיים ולעיתים שחקנים אלו הם אלה שיבדילו בין קבוצה מנצחת לקבוצה מפסידה. אבל מי לא רוצה להיות מרכזי? להיות מוביל? לפחות ככה זה מתנהל בכדורסל, ברוב המקרים.
קחו לדוגמה את אלופת הNBA הטרייה. אוקלוהמה סיטי. מי הלידר? שיי גילג'ס אלכסנדר. קל. עוד דוגמה? יאללה, קיבלתם. הסגנית הטרייה, ההיא שהפתיעה את כולנו, אינדיאנה פייסרס. השם הראשון שיעלה לכם זה טייריס הליברטון, זה פשוט ככה. מה המשמעות של השחקן המוביל? הוא השחקן שנחשב מס' 1 של קבוצה מסוימת. ההוא שהולכים אליו במהלכים מכריעים. ההוא שהכל בסוף על הכתפיים שלו. כולם מצפים ממנו להיות שם ברגעים קריטיים. בין אם זה ברוח המנטלית, או בין אם זה בביצועים על הפרקט. בנוסף אותו שחקן שמוגדר השחקן המוביל, גם מצפה מעצמו להיות שם כל הזמן. לקחת על עצמו. לקבל החלטות קשות. להיות שם בשביל הקבוצה.
אז נכון, יש קבוצות שלעיתים קשה להחליט בהן מי השחקן הראשון. המוביל. נניח בבוסטון זה מרגיש ג'ייסון טייטום אבל לפעמים זה עשוי להיות ג'יילן בראון. בכל מקרה, על הנייר יש שחקן אחד כזה.
וביום שלישי האחרון קמנו בבוקר לידיעה מרעישה שעשויה לבשר דברים מרגשים מאוד. ייתכן מאוד שקמנו למציאות אחרת שאליה יצטרך "להסתגל" דני אבדיה. אנפרני סיימונס, הכוכב של הבלייזרס בעונות האחרונות, "הלידר" של הקבוצה, עבר בטרייד לבוסטון סלטיקס שבתמורה שלחה את הרכז הוותיק ג'רו הולידיי.
אבדיה לא היה השחקן המוביל של וושינגטון, אפילו לא לרגע. זה היה ביל זמן רב ואז גם ווסטברוק הגיע. לאחר מכן ג'ורדן פול וקוזמה באו להפריע לסדר "הטוב". אבל דבר אחד בטוח, אבדיה זה לא היה. כשהגיע לפורטלנד בעונה אשתקד, הישראלי שלנו ב-NBA הגיע כשחקן מרכזי. לא ידענו כמה מרכזי. הרגיש בהתחלה שזה היה על התפר בין שחקן משלים למרכזי, בגלל פתיחת העונה החלשה שלו. בהמשך, אבדיה ביסס את מעמדו כשחקן מרכזי לכל הדעות. לצד סיימונס, גרנט (?) ושארפ. היה ברור שהוא מתחיל לקבל את הקרדיט. אולם כנראה שלא האמנו לאיזו נקודה הוא יגיע בסוף העונה.
ככל שהתקדמה העונה, הבין מאמנו בילאפס היקר שדני אבדיה הוא משהו אחר, כשהראה גרף שיפור אדיר. בהתאם לזאת, מעמדו של אבדיה בקבוצה עלה, כשבמקביל מעמדו של ג'רמי גרנט ירד משמעותית. הוא הציג יכולת משחק די סבירה (והחמאתי לו) - כששיחק בצורה די אגואיסטית, יש לציין.
בתוך כך, אבדיה המשיך לזנק מעלה במעמדו בקבוצה. וזה הורגש. הורגש מאוד. לא רק לנו הצופים הישראלים שלעיתים מתקשים להיות אובייקטיבים. ובצדק. גם האמריקאים ראו שמדובר באיש שיודע לעשות הכל. שיודע להוביל קבוצה. מנטלית ומקצועית. אבדיה חלף גם על פני שיידון שארפ המוכשר והביא עצמו למצב שהוא מס' 2 בקבוצה, אחרי סיימונס. לעיתים, ממש לעיתים, היה אפשר להרגיש שזו הקבוצה שלו. הקבוצה של דני אבדיה. אם העונה הייתה ממשיכה עוד קצת, ייתכן והיה עולה מעל סיימונס במעמדו בקבוצה. אבל זה כמעט והיה שם. ואני נזהר במילותיי כדי שלא יחשבו פה שאני מגזים. אז אעצור כאן.
היה ברור לכולנו שאם בפורטלנד יעשו עבודה נכונה בקיץ, הקבוצה תוכל להשתפר עוד יותר בעונה הבאה. קבוצה צעירה ומגובשת שמשחקת כדורסל קבוצתי ונכון. קבוצה קשוחה בהגנה שנלחמת בהתקפה על כל פוזשן. עד כה הבלייזרס היו שקטים בכל הקשור לטריידים וכו'. עד יום שלישי האחרון, בו קיבלו החלטה אמיצה אך נכונה. להעביר את "הלידר" בטרייד. להעביר את סיימונס.
המשמעות עבור אבדיה היא משמעות ענקית. לפחות כרגע, לנקודת זמן זו, דני אבדיה הוא השחקן "הבכיר" בקבוצת NBA. כן, יותר מגרנט, יותר משארפ, יותר מהולידיי. הוא כרגע "הלידר", לפחות על הנייר. מדוע? כי הקיץ עוד לא נגמר. וזה זמן טוב להתרגש ביחד איתו ולומר שאולי זה נראה קצת מובן מאליו. אבל זה כל כך לא. זה אומר הרבה ויש לזה משמעות אדירה עבורו.
כל מה שנשאר לבלייזרס בקיץ הנוכחי זה להמשיך לקבל החלטות אמיצות ונכונות. להעביר את גרנט בטרייד ולהוסיף שחקנים צעירים שמשחקים כדורסל קבוצתי. אם זה ימשיך כך, אבדיה צפוי להיות ה-שחקן של הבלייזרס בעונה הבאה. השחקן שהולכים אליו, שבונים עליו. שיודעים שהוא יהיה שם בשביל הקבוצה. "הלידר". אני באמת לא יודע איך אתם מרגישים, אך אני חושב שזה צריך לעניין אותנו, לתת לזה להגיע אלינו. בתור ישראלים, במיוחד בתקופה קשה כמו זו, יש לזה משמעות מטורפת. העונה הבאה עשויה להיות העונה הגדולה בקריירה של דני אבדיה. במידה שבאמת המצב יישאר כמו שהוא הרבה יהיה תלוי בדני עצמו.
כדי לעשות את השדרוג משחקן מרכזי לשחקן המוביל, דני יצטרך לא לחשוב על כל מהלך בפני עצמו. אלא להבין ולהפנים שהוא "הלידר" וזה בסדר לטעות. הוא יצטרך להיות אמיץ יותר משהיה. לקחת על עצמו במאני טיים כשהכל נהיה קריטי. להביא את הקבוצה שלו להיות כזו שמנצחת משחקים. קבוצה שהיא תחרותית בכל משחק. הוא יהיה חייב לגוון עוד יותר את הארסנל ההתקפי שלו - בין אם זה הקליעה מחצי מרחק, מהלכים שהוא ייצור לעצמו מהכדרור, בלי לחדור בכל הכוח ימינה. לקבל את הכדור, להחזיק אותו לכמה רגעים (כמו שעושים שחקנים מובילים), שינוי כיוון וחדירה פנימה לטבעת. הוא ייאלץ לבטל את המחשבה של לוותר על זריקה או מהלך. כי הוא פשוט כבר לא יהיה במעמד הזה. בנוסף - להמשיך להיות חבר טוב לקבוצה ולהרים את חבריו בכל רגע שאפשר כמו שעשה.
פשוט זה לא יהיה עבורו, אך לפחות על פי דעתי, הוא מסוגל והוא כבר ממש כמעט שם. ומי יודע? אם יצליח להוביל את קבוצתו להישגים כאלה או אחרים, אין לדעת מה יהיה החוזה הבא שלו ומה תקרת הזכוכית שלו. אולסטאר אמרנו? אולסטאר נקווה שאולי וצדקנו.
בשורות טובות לכולם.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: [email protected] בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
