אני רוצה לטעון שהאתגר הגדול ביותר של המפעל החדש ובעל הפוטנציאל הזה – מונדיאל המועדונים – מגיע ממקום אחר לגמרי. בית הספר מתחיל בספטמבר, ועם הפסקות קצובות באמצע, מגיע לסיומו ביוני. האוניברסיטאות פותחות שנת לימודים אחרי החגים ומסיימות את הסמסטר השני עם בוא הקיץ. את שנת החגים שלנו אנחנו מתחילים בראש השנה ומסיימים עם שבועות, בסוף מאי או תחילת יוני.
עונות חדשות של סדרות בטלוויזיה (בטרם עידן הצפייה החדשה) היו מתחילות בעונת החורף והאביב, ויוצאות לחופשה בקיץ. "ארץ נהדרת" מגיבים לכל מצב – ואז יוצאים לנוח בקיץ. התיאטראות הגדולים בארץ מציעים סדרות מינויים מסוף החגים ועד אחרי פסח, והקתדרות הגדולות בארץ מקיימות סמסטר חורף ואביב – ואז יוצאות לנוח בקיץ.
בקיצור... הבנתם: אנשים עייפים. אנשים צריכים מנוחה. הפסקה. ריענון. חידוש כוחות.
גם צופי הכדורגל האדוקים בעולם חייבים מנוחה – למוח, ללב, לעיניים, לשישיות הבירה ולשקיות הפיצוחים. עונה של אוהד היא רכבת הרים רגשית: ניצחונות, הפסדים, פציעות, קרבות עיקשים, דרבים. יש גבול לכמה אפשר להכיל. אנחנו חייבים את הרגע שבו הכל מסתיים, מוכרע. רגע שאפשר לשחרר בו. לכבס את חולצת המזל. פשוט – לנוח!
אנחנו עובדים קשה, מוותרים על הרבה דברים, ונסחפים רגשית עם הכוכבים שלנו בכל שבוע מחדש. גם אם נישב במסעדות הטובות בעולם ערב־ערב, מישלן אחרי מישלן – יגיע שלב שנאמר: די! הערב מתחשק לי חביתה וסלט. ופה, לדעתי, טמון האתגר האמיתי של מונדיאל המועדונים. אנחנו יודעים שכסף מעורב בליבת העניין. העונות של הכוכבים שלנו גם ככה ארוכות, מתישות, מועדות לפציעות. אנחנו מרחמים עליהם, רוצים בטובתם. שחררו אותם קצת לנוח. אף אחד לא יבטל אליפות יבשת, מונדיאל, אולימפיאדה או אירועים גדולים אחרים – אבל יש מקום להגיד די.
תנו לכוכבים שלנו לנוח, כדי שיחזרו טריים לעונה הבאה – כשירים, רעבים לכדור ולתארים.
ובחייאת – תנו גם לנו לנוח.
גם ככה יש מלחמה, קשה, לחוץ, מפחיד.
תנו ללב שלנו לנוח.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: [email protected] בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
