לפני חודשיים נפל יאיר אליהו ז"ל, בן 20 מהיישוב עזר, בתאונה מבצעית בחאן־יונס ברצועת עזה. יאיר היה לוחם הנדסה קרבית ואוהד הפועל ת"א. בבית הייתה לו יריבות ספורטיבית עם אביו יניב, אוהד מכבי ת"א, מה שדווקא חיבר ביניהם, וגם בלוויה לא שכח יניב להתייחס אליה בחיוך מריר. "תמיד צחקנו בינינו שאתה הפועל ואני מכבי, שמחת שהם עלו ליגה ובסוף הדבקת אותי עם השמחה שלך".
יניב מספר שמאז מותו של בנו משהו בו השתנה. "הייתי עוקץ אותו בצחוק כשהם היו מפסידים, היום אני מרגיש שאני הולך אחריו. הבית מלא צעיפים אדומים, אנחנו מתכננים ללכת למשחקים של הפועל ואני רוצה שהם ינצחו, בשביל יאיר".
"תמיד הייתי חולה כדורגל", מספר יניב. "כמו כמעט כל ילד שיחקתי בשכונה ובבית הספר, ואפילו שיחקתי בקבוצת הנערים של הפועל אשדוד". אהדתו למכבי ת"א נולדה בשנות ה־90, כאשר ראה את הקבוצה עם הכוכבים של אז, אבי נימני ואיציק זוהר. "מהר מאוד זה הפך לאהבה גדולה", הוא אומר.
יאיר הלך בדרך אחרת. הוא שיחק בקבוצת הילדים של אקדמיית הפועל ת"א בעזר, ובהמשך גם במ.ס אשדוד. "הוא הפסיק לשחק, אבל הפועל נשארה אצלו בלב", מספר יניב. "היו שנים שהפועל הצליחה יותר, והיו שנים שהיה ברור שזה לא כוחות מול מכבי. הוא היה לוקח את זה קשה, אז גם חמלתי עליו כשהקבוצה הפסידה".
עם הזמן התחיל להצטרף לבנו למשחקי הפועל. "הוא אמר לי 'אבא תבוא איתי ותראה את הקהל'. וזה היה נכון - יש להם קהל מדהים. הם עם הקבוצה באש ובמים. ראיתי כמה זה חשוב לו, וכמה שהוא לוקח ללב. אמרתי לו לפני שהוא נפל שנעשה מינוי ביחד. רציתי לשמוח בשבילו". הוא מוסיף בחיוך: "לא אכפת לי שהם יגיעו גבוה מאוד, אני יודע שהם לא ייקחו את האליפות".
על אחד הקירות בחדר של יאיר מודבקות עשרות מדבקות אדומות, ועל אחת מהן אפילו כתוב "Fuck mta". על אף שזו פתיחת חזית מול אביו, יניב מביט עליה בחיוך. "זה בחיים לא באמת הפריע לי", הוא אומר.
טקס לזכרו של יאיר
הזיכרון המשותף האחרון שלהם במגרש מלווה אותו מאז. "ישבתי איתו ביציע, ראיתי אותו מתרגש עם כולם. נהניתי כל כך להיות שם איתו. היום אני מרגיש שהוא עדיין לצידי. אני עדיין צהוב במהות שלי, אבל היום נוספו לי כמה פסים אדומים ויש לי זיקה גדולה מאוד להפועל בגלל יאיר".
הערב (20.30), במשחק של הפועל ת"א נגד בית"ר ירושלים בבלומפילד, יעלו יניב, אשתו וילדיו לכר הדשא עם הצעיף האדום האישי של יאיר כמחווה לזכרו. "זה עושה פרפרים בבטן, אירוע גדול עבורנו", הוא אומר. "זה שהנהלת הפועל בוחרת להנציח את יאיר, ובטקס יחד איתנו, זה מאוד משמעותי וגם מגיע לו. אנחנו גרים ביישוב דרומי יחסית והוא היה נוסע לכל מקום, אפילו אחרי שהם ירדו ליגה. הייתה לו נאמנות ומחויבות, גם לפלוגה ולמקצוע שלו. אם היה אירוע של חברים, הוא היה דואג שאף חבר לא יישאר מאחור".
מה תעשה בדרבי?
"וואו, אני אהיה חצוי. כמו שאמרתי, אני עדיין מכבי במהות שלי וגם אהיה ביציע של מכבי - אבל אני חושב שאני אייחל לתיקו. זה היה משמח את יאיר וזה גם ישמח אותי".
ובמשחק הערב, הפועל מול בית"ר?
"יאיר לא אהב כל כך את בית"ר, כי היא נחשבת מהיריבות הגדולות של הפועל. הייתי רוצה שהם ינצחו, אבל בית"ר מצוינת השנה".
לסיכום אומר יניב: "הרמנו את הראש מעל המים מאז שהוא נפל ואנחנו מנהלים חיי משפחה לצד זה. חברים שלו מבקרים, החיילים מהפלוגה והחברים מהיישובים. זה מורכב אבל אנחנו מתקדמים בשבילו. היה לו לב רחב ורצון לעזור. אף אחד אצלו לא נשאר מאחור. ילד מיוחד. הוא השאיר לי חתיכת מורשת פה".
פורסם לראשונה: 01:30, 15.09.25
