לטניסאית אמה רדוקאנו יש סיפור מיוחד: היא נולדה בקנדה לאב רומני ואם מסין וגדלה בכלל בבריטניה (שאותה היא מייצגת); כמדורגת מספר 150 בעולם, היא עברה שלושה שלבים במוקדמות בדרכה לזכות באליפות ארה"ב הפתוחה ב־2021, הטניסאית (או טניסאי) הראשונה שהצליחה לזכות באליפות לאחר שנאלצה להתמודד במוקדמות, והיא עשתה את זה בלי לשמוט אפילו מערכה אחת באליפות; ומאז היא נמצאת במאבק סיזיפי לחזור לטופ העולמי לאחר התמודדויות חוזרות ונישנות עם פציעות וניתוחים.
אבל אחרי השבוע האחרון רדוקאנו יכולה, בעל כורחה כמובן, להיות מזוהה עם תופעה הרבה יותר מכוערת: נשים שנתונות למעקב והטרדה על ידי גברים. מדובר בתופעה עולמית לא חדשה, וכיוון שספורט הוא חלק מהחברה "אין סיבה" שלא נראה בין תחומיו הטרדות מעין אלו. אבל מה שקרה השבוע הבהיר וחידד שני דברים: הראשון הוא שהרנסנס המטורף בספורט נשים מבחינת התעניינות, חשיפה והשקעה, מגדיל גם את מספר המקרים כלפי ספורטאיות (במקרה הזה: גם אמידות, מפורסמות ואסתטיות), והדבר השני הוא שרדוקאנו נתנה למי שעקב הצצה קטנטנה למחיר שמשלמת אישה על היותה חשופה ופגיעה לסוג כזה של הטרדה.
"החופש שלי נלקח ממני"
במהלך המשחק בסיבוב השני בטורניר בדובאי, כשהיא בפיגור 2:0 במערכה הראשונה מול הצ'כית קרולינה מוחובה, ניגשה רדוקאנו לשופטת ושוחחה איתה קצרות. לאחר מכן היא התחבאה באופן פיזי מאחורה כסא השופטת, רועדת מפחד ובכי בלתי נשלט. מוחובה ניגשה אליה לברר מה קורה. השופטת הזעיקה במכשיר הקשר את אנשי הביטחון. רדוקאנו יצאה ממחבואה, עמדה בצדי המגרש ולא הפסיקה לנגב במגבת את דמעותיה. היא נראתה מבועתת. במקום להיות באדרנלין שיא, היא נראתה כמי שכפאה שד.
התעלומה נפתרה בתוך דקות: אנשי האבטחה סילקו מהאולם גבר שישב בשורות הראשונות ושלח לעבר רדוקאנו מבט מאיים. אחר כך התברר שגם יום לפני כן, אותו האיש עקב והטריד את רדוקאנו במקום ציבורי והעניק לה מכתב במלון שבו שהתה. ההגעה והמיקום שלו במגרש שבו שיחקה, שיתקו את רדוקאנו. זה היה אמור להיות המקלט הבטוח שלה.
זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לרדוקאנו: ב־2022, קצת לאחר שזכתה בגראנד סלאם הראשונה שלה, נשלח אדם בשם אמריט מגאר לעבודות שירות והוצא נגדו צו הרחקה לחמש שנים לאחר שהגיע לביתה, השאיר לה מתנות ופרחים וגנב נעל שחשב ששייכת לטניסאית. "אחרי הזכייה באליפות ארה"ב, היה יותר ויותר קשה לצאת מהבית, בטח כשאני לבד, אבל הפנמתי שזה חלק ממה שכרוך בעובדה שאת הופכת להיות מפורסמת", אמרה רדוקאנו בזמנו, "אבל כעת אני לא מרגישה ממש בטוחה אפילו כשאני בתוך הבית שלי. אני מרגישה שהחופש שלי נלקח ממני". השבוע התברר לרדוקאנו שגם מפלט הטניס הוא לא מקום בטוח עבורה.
שראפובה ושומרי הראש
בניגוד לטרנד הגלובלי, במיוחד בקרב בנות גילן, טניסאיות מהסבב המקצועי לא משתפות פוסטים או סטוריז בלייב. גם ככה למטרידנים ועוקבים שמגלים בהן התעניינות כפייתית יש יותר מדי זמינות ללוח הזמנים שלהן. קייטי בולטר הבריטית התלוננה בשנה שעברה על איומים באלימות שקיבלה מגבר שהיה נוכח בכמה מהטורנירים שלה ועל כך שאנשים עוקבים אחריה במכונית. דניאל קולינס האמריקאית העידה בראיון כי אינה הולכת לבד לשום מקום, וכי היא מוודאה שלכל מקום שאליו היא יוצאת יש אבטחה נאותה, לאחר שאלמונים הטרידו אותה ואת משפחתה בטלפון. קוקו גוף הוטרדה בנמלי התעופה על ידי אדם שקיבל מידע על פרטי הטיסה שלה.
זה קורה גם במרחב הווירטואלי כמובן, וגם בסממנים של שנאה: סלואן סטיבנס, טניסאית אמריקאית שחורה, סבלה במשך תקופה ארוכה מהתקפות ואלפי איומים גזעניים באינטרנט אחרי שזכתה באליפות ארה"ב, עד שה־FBI התערב ועצר את אחד המאיימים. גם אחד המטרידנים של סרינה וויליאמס נשלח לכלא לאחר שניסה להגיע לביתה כשעמד נגדו צו הרחקה ממנה.
מריה שראפובה אמרה שלאחר שזכתה בווימבלדון, היא לא הייתה מוציאה אצבע מהבית בלי שחמישה שומרי ראש היו מקיפים אותה. וויליאם לפסקה, הומלס שהורשע בעבר שדקר הומלס אחר חמש או שש פעמים בראשו ובצווארו בעוד שהאחרון ישן, שחה במפרץ בפלורידה עירום כשהוא מחפש את ביתה של אנה קורניקובה. כשמצא את הבית, לפסקה, שעל גופו מקועקע השם "אנה", נכנס לבריכת השחייה בחצר רק כדי לגלות שהוא פיספס את הבית של קורניקובה בשלושה בתים. אדם שהטריד את מרטינה הינגיס נשלח לשנתיים לכלא ודרש משפט חוזר לאחר שהתברר שהתובע במשפט הפך לבן זוגה של השווייצרית.
וכמובן שיש את שטפי גראף, שהאובססיה לגביה העבירה גברים על דעתם. כשהייתה בת 19, דפק מעריץ על דלת המקום שבו שהתה וכשפתחה את הדלת הוא חתך את ורידי ידיו. ב־1993 דקר גונטר פארש על המגרש בהמבורג את מוניקה סלש, מפני שזו הדיחה את גראף אהובתו מפסגת הדירוג העולמי.
"אני רצה על חיי"
טניס הוא לא הענף היחיד שיש בו הטרדת ספורטאיות: האצנית והאלופה האולימפית גבי תומאס פרסמה שהיא סובלת ממעקב והטרדות מצד חבורה של שלושה עד שישה גברים, שמגיעים לטיסות שלה ומבקשים חתימות. היא ביקשה עצות בחשבונות שלה ברשתות החברתיות וקיבלה תגובות מקוקו גוף וסימון ביילס כי הן סובלות מתופעות דומות וכי הן חושדות שהמטרידים מקבלים מידע מבפנים על התנועות שלהן.
ב־2021 גוללה אמילי אינפלד, אחת מבכירות הרצות למרחקים ארוכים באמריקה, פרשת הטרדה בת שלוש שנים על ידי קרייג דונלי, במהלכן לא יצאה מהבית בלי אלת בייסבול ולא הלכה לישון בלי האלה מתחת לכרית. בשיא הפרשה, דונלי עבר לגור בבית במרחק שלושה קילומטרים מביתה של אינפלד וכתב בחשבון הלינקדאין שלו כי עבר לשם במטרה לרצוח אותה. בית המשפט קבע כי דונלי לא כשיר נפשית לעמוד למשפט. "כל חיי התאמנתי כדי להיות רצת צמרת", סיפרה אינפלד בזמנו, "ועכשיו אני רצה על חיי". הכדורסלנית קייטלין קלארק, אולי הסמנית הבולטת ביותר לפופולריות הגואה של ספורט נשים, הוטרדה השנה במשך שבועות ארוכים על ידי גבר טקסני בן 55 שהגיע לאינדיאנפוליס ופרסם פוסטים מאיימים ומשונים על קלארק באינטרנט.
כמובן שכל הנושא הזה צריך לקבל קונטקסט בנראטיב שלו. הספורטאיות לא לבד, לטניסאיות ולרצות למרחקים ארוכים (בגלל אופי האימונים שלהן) יש סיכוי להיות מוטרדת ומאוימת מינית או באלימות פיזית, אבל לפי מחקרים אקדמאיים ושל מכוני מחקר, אחת מכל שלוש נשים באמריקה טוענת כי חוותה תקיפה מינית, ממשית או וירטואלית.
פורסם לראשונה: 09:34, 22.02.25
