"הדראפט היה מלא זמן, זה לקח שלוש שעות ונמשך אפילו יותר ממה שחשבנו, אז היה מותח מאוד. ברגע שקראו את השם שלי, זאת הייתה התחושה הכי טובה שיש, הייתי הכי שמח ומאושר. הייתה לי גם תחושת הקלה כי זה מקום שמאוד רציתי להיבחר אליו, זאת באמת הייתה חוויה מדהימה".
רק לפני שבע שנים עוד שיחק בן שרף בקט־סל, ילד שמתחיל את צעדיו הראשונים על הפרקט, וכמו רבים בגילו חולם להגיע יום אחד ל־NBA. במקרה של הגארד בן ה־19, החלום הזה הפך ביום חמישי האחרון למציאות, אבל אחרי שלב ההתרגשות והחגיגות, עכשיו מתחיל המסע שבו יהיה עליו להוכיח שהוא ראוי להיות חלק מהליגה הטובה בעולם. אם שרף עבד קשה מאוד כדי להגיע למקום הזה, עכשיו הוא יצטרך להעלות את הרף בכמה דרגות.
6 צפייה בגלריה
"ברגע שקראו את השם שלי, זאת הייתה התחושה הכי טובה שיש". שרף בפעולה
(צילום: DeFodi Images via Getty Images)
הילד ממושב גן יאשיה שבמועצה שבעמק חפר אמור להיות הכדורסלן הישראלי החמישי שישחק ב־NBA אחרי שנבחר במקום ה־26 בדראפט על ידי ברוקלין נטס. בחירה בסיבוב הראשון (מקומות 1 עד 30) שווה חוזה מובטח לשנתיים, שבמהלכן הוא צפוי להשתכר ב־2.4 מיליון דולר בעונה הראשונה. לא רע.
רגע לפני שהוא אורז את חפציו באולם שבגרמניה וממשיך ליעד הבא – ניו־יורק – שרף מתפנה לראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות" ו־ynet, שבו הוא מדבר על התחושות, המטרות, הציפיות שזינקו, העובדה שישחק במעין "בית" סביב הקהילה היהודית הגדולה בניו־יורק, המסעדה שהוא כבר ממש רוצה לאכול בה, הברכה מדני אבדיה, ושיתוף הפעולה עם דני וולף, חברו החדש לקבוצה, שנבחר במקום ה־27.
"שימחתי הרבה אנשים"
"זה משמעותי מאוד שאני ודני וולף נשחק ביחד. אני מאוד אוהב אותו, ראיתי כל הזמן בראיונות איתו שהוא מתבטא על החטופים ובאמת ציוני לכל דבר, וזה באמת מדהים בעיניי", אומר שרף. “אני מאוד מתרגש לפגוש אותו ולהכיר אותו יותר כבנאדם וכשחקן. הבנתי שהוא מאוד חכם עם איי־קיו גבוה, אני מאוד מצפה להתחיל לעבוד איתו".
אתה מבין את החשיבות של הבחירה שלכם, בטח בתקופה כזאת?
"קיבלתי המון הודעות אחרי הבחירה, וזה כיף בעיקר בתקופה כזאת שאתה יכול טיפה לעזור ולהעלות חיוך לאנשים, כי חיוך בתקופה הזאת בארץ זה ברכה ושווה הכל".
עוד לפני הדראפט היו לא מעט דיבורים על כך שברוקלין מועמדת לשים את הקלפים על שרף, מאחר שהיו לה חמש בחירות, אך לא היה ברור באיזה מקום ואם בכלל יצליח להתברג לתוך הסיבוב הראשון.
למה רצית להיבחר דווקא בברוקלין?
"זו קבוצה צעירה. אני יודע שמאוד חשוב להם לבחור שחקנים לפי האופי, וזה משהו שאני מאוד אוהב. גם המאמן שלהם ספרדי (ג'ורדי פרננדס), ככה שיש קווי דמיון לאירופה, וזה גם משהו שאני חושב שיכול לשרת אותי, ואני מאוד מתחבר לארגון גם. היו לי הרבה שיחות איתם ומאוד נהניתי לשמוע את מה שהם עושים שם, אני מאוד מתרגש להתחיל".
6 צפייה בגלריה
מגיע לקבוצה צעירה. רגע הבחירה בשרף בדראפט
(צילום: Sarah Stier / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
אחת הקהילות הגדולות של היהודים בארה"ב נמצאת בברוקלין, כשמתוך 2.5 מיליון איש שחיים בה לפי הערכות, מדובר על כך שיש בה כ־600 אלף יהודים. כמה זה משמעותי עבורך?
"זה משמעותי מאוד עבורי. אפילו באולם שבגרמניה יש קהילה יהודית והרבה ישראלים שהתחברתי אליהם, הייתי עושה אצלם ארוחות שישי ונהיינו מאוד קרובים, הם אימצו אותי למשך שנה. אני יודע שיש שם כל כך הרבה יהודים וישראלים, אני מאוד מחכה לחוות את האווירה הזאת".
הספקת כבר לדבר עם אנשים מהקבוצה?
"כן, מיד אחרי הדראפט דיברתי עם הג'נרל־מנג'ר ועם המאמן, זאת הייתה שיחה קצרה וטובה. הם איחלו לי בהצלחה ואמרו שהם מאוד מתרגשים ומצפים לראות אותי בקרוב".
כבר קיבלת הודעות מאנשים שגרים שם או אוהדים?
"קיבלתי מלא הודעות, אפילו עוד לא הספקתי לענות לכולם, זה באמת מאוד מרגש אותי".
"מלווה אותי מכיתה א'"
בין אינספור ההודעות שקיבל שרף בימים האחרונים, זו שהכי ריגשה אותו הייתה של יו"ר הפועל עמק־חפר ויתקין, ליאור קפלינסקי, שליווה אותו מגיל קטן ועד היום. "הוא שלח לי סרטון וידיאו שבו הוא בירך אותי והזכיר לי את כל הדרך שעשיתי", מספר שרף. "ליאור היה שם מההתחלה עוד כשהייתי עובד על יסודות הכדורסל בכיתה א'".
כאמור, שרף התחיל לשחק בעמק־חפר ויתקין, ומשם, בגיל 16, לאחר לא מעט לבטים, חתם לארבע שנים באליצור נתניה מהליגה הלאומית. כבר בעונתו הראשונה נבחר לתגלית העונה וגם לשחקן השישי של העונה, עם ממוצעים מרשימים של 14 נקודות, 3.3 ריבאונדים ו־2.9 אסיסטים.
לאחר עונה אחת בלבד בלאומית, קבוצות רבות לטשו אליו עיניים – בהן בדאלונה הספרדית ומכבי ת"א – אך הוא בחר להצטרף דווקא לעירוני קריית־אתא מליגת העל כדי להבטיח לעצמו זמן משחק משמעותי. בגיל 18 החליט הגארד לפתוח פרק חדש בקריירה וחתם לשנתיים באולם מהליגה הגרמנית, במטרה לזכות בחשיפה מקסימלית בזירה האירופית.
כשהתחלת לשחק כדורסל האמנת שתגיע לנקודה הזאת?
"האמת היא שלא, זה גם לא התחיל כמטרה, אבל לאט־לאט זה כן נהיה היעד".
כמה הייתה לך אמונה בעצמך לאורך כל הדרך?
"תמיד האמנתי בעצמי ותמיד אאמין בעצמי, אני בטוח בעצמי לחלוטין".
אז העבודה הקשה השתלמה.
"הדרך הזאת השתלמה מאוד, זה לא רק בגלל שנבחרתי, כל התקופה הזאת השתלמה כי היא חישלה אותי, זה הופך אותך גם לבנאדם וגם לשחקן יותר טוב. יש רגעים שזה קשה, אבל זה לגמרי משתלם".
היה עליך הרבה לחץ בשנה האחרונה, כמה ממנו השתחרר עכשיו?
"לאחרונה הייתי פחות בלחץ מכל מה שכותבים ואומרים, אבל ברור שהשתחרר לחץ. עדיין יש את המשימה הבאה, אני צריך ללכת לשם ולהוכיח וזה ממש לא הולך לבוא בקלות, אני צריך לעבוד קשה בשביל זה".
"אני הכי מחכה לשחק מול לברון ג'יימס ודני אבדיה. דני שלח לי הודעת ברכה אחרי הבחירה בדראפט, זה מאוד ריגש ושימח אותי"
במבט לאחור, כמה הייתה נכונה ההחלטה לחתום באולם?
"בעיניי חד־משמעית זה היה הצעד הנכון, לבוא לכאן לשחק ברמה של טופ ליגה גרמנית ויורוקאפ. אין לי ספק שזאת הייתה ההחלטה הנכונה בשבילי".
איך אתה מסכם את התקופה שלך שם?
"מבחינת זה ששיחקתי פה בתקופת מלחמה ועם כל הלבד שהיה לי פה, זה היה קצת קשה, אבל היו לי פה חברים מהקבוצה שתמיד תמכו ותמיד שאלו ועזרו אם היה צריך, וגם הקהילה היהודית שממש אימצה אותי בזמן שהמשפחה שלי לא הייתה איתי, אז זה גם תמיד עזר. מבחינת הקבוצה, אני חושב שהייתה עונה מדהימה, עלינו על כל הציפיות, הסוף אמנם היה מבאס אבל היו פה חבר'ה מדהימים והייתה חוויה אדירה בשבילי".
"לא חשבתי לטוס לדראפט"
באותו שבוע מרגש התמודד שרף גם על זכייה באליפות הבונדסליגה (אולם הפסידה במשחק החמישי), ועוד לפני המשחק הרביעי מול באיירן החליט חברו לקבוצה, נואה אסנגה, לטוס לארה"ב כדי להשתתף בדראפט, וראה מקרוב את הבחירה שלו במקום ה־12.
6 צפייה בגלריה
החמיץ את שני המשחקים המכריעים של אולם בשביל הדראפט. אסנגה אחרי הבחירה
(צילום: Sarah Stier / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
לא דיגדג לך לטוס גם?
"מבחינתי זה היה מובן מאליו שאני נשאר. אני בשיא עונה, הקבוצה נמצאת במשחק אחד מתואר וזה דבר שלא קורה הרבה. אנשים חולמים על הרגעים האלה, ויש כאלה שבמשך 30 שנה של קריירה לא מצליחים להגיע למעמד הזה".
מה הדבר הראשון שאתה הולך לעשות בשביל עצמך?
"הדבר הראשון שאעשה אחרי ליגת הקיץ זה ללכת לחוף הים בארץ".
והדבר הראשון שתעשה בניו־יורק?
"אני מתכנן לאכול במסעדה של אייל שני, הוא עוד לא הזמין אותי אז אם יש לך קשרים שם אני אשמח (צוחק), אבל אני בוודאות אלך לשם".
תקנה לעצמך מתנה לכבוד הכניסה לליגה הטובה בעולם?
"אין לי משהו שחשבתי עליו. מכונית יקרה? אני עוד לא שם, אולי בעתיד".
מול מי אתה הכי מחכה לשחק?
"נגד דני אבדיה ולברון ג'יימס".
דני דיבר איתך?
"הוא שלח לי הודעה, איחל לי המון מזל טוב ואמר שהוא מברך אותי על ההצטרפות לליגה, זה מאוד ריגש אותי".
הגשמת את החלום הכי גדול שלך ושל כל ילד שמתחיל לשחק כדורסל. מה החלום הבא?
"להפוך להיות שחקן משמעותי בקבוצה ואחד כזה שמשפיע על ניצחונות".
פורסם לראשונה: 01:30, 29.06.25
