קרלוס אלקראס לא משחק טניס. הוא משחק "מי ימצמץ ראשון" עם המוות. הוא יודע שמישהו כמוהו מגיע פעם בדור. הוא יודע שאם הוא משחק, ממש משחק, אף אחד לא יכול לנצח אותו. אבל הוא לא רוצה את זה. זה לא מרגש אותו.
הוא נהנה מהסכנה של להיות בפיגור, אפילו אם זה 2:0 נגד השחקן מספר 1 בעולם, הוא מפלרטט איתה ומתמסר אליה עד שהיא גורמת לו להרגיש את השמחה הפנימית שלו שלא קשורה בכלל לטניס. להתלכלך כמו ילד, להחזיק קהל של אלפים בכף ידו. זה מה שהוא עשה אתמול באופן שרוחות רולאן גארוס ידבר עליו לנצח, ומה שנשאר מאחור הוא לא רק אחד הגמרים הגדולים בהיסטוריה של טורניר הגראנד סלאם, ואפילו לא רק לידתה הרשמית של יריבות חדשה שתמלא ואקום - נשאר מעשה אהבה נדיר של גאון עם אומנותו, אותה הוא גם אוהב וגם שונא.
משחק הניצחון של קרלוס אלקראס על יאניק סינר, 6:4, 7:6, 4:6, 6:7, 6:7 בחמש שעות ו-29 דקות ייכנס לכל האגדות והמעשיות, ובצדק. שני שחקנים אדירים, כל כך שונים בהווייתם ובצורה בה הם משחקים. אחד, השחקן מספר 1 בעולם, אלוף שני טורנירי הגראנד סלאם האחרונים. הוא מנפץ את כל הקלישאות על איטלקים וג׳ינג׳ים, כשמביטים עליו אין דרך לדעת מה תוצאת המשחק. שחקן חכם, מפנה חצי גוף לקבלת כדור ההגשה הראשון, מכה חבטת כף יד כל כך מהר שהמצלמה לפעמים מפספסת אותה. קיר בטון.
והשני, הו השני. בנטפליקס אפשר לראות סדרת דוקו קצרה על קרלוס אלקראס. שלושה פרקים מצוינים, שמסבירים את כל התעלומה של אחד הכישרונות הגדולים שנולדו בכל ענף ספורט: הוא צעיר מאושר, והוא היה כזה גם בלי הטניס. הוא אוהב את הבית, את המשפחה, את החברים. הוא אוהב את הים, הוא אוהב מסיבות. הוא לא מוכן להחליף את כל זה בעבדות לטניס, רק כדי שבסוף הדרך יגידו שהוא היה אחד הגדולים בהיסטוריה, ואולי אפילו הכי גדול. אתם רוצים את היופי שאני נותן לכם? שואל אלקראס, תקבלו אותו בתנאים שלי.
התנאים שלו זה לפעמים הפסדים לשחקנים שלא באמת ראויים להחזיק לו את המחבטים, אבל שימו אותו במרכז הבמה הגדולה, מול היריב האחד שהוא קצת חושש ממנו, תנו לו אצטדיון מלא ומצלמות טלוויזיה, ותראו מה הוא יכול לעשות. גראנד סלאם מספר חמש של הילד עם החיוך הכי כובש בעולם.
נלחם במבטים
לפני תחילת אליפות אוסטרליה בינואר שעבר, עברה בראש של יאניק סינר המחשבה לפרוש מטניס. פרשת הסמים שרדפה אותו במשך שנה התחילה לקחת ממנו יותר מדי וכבר היה לו ממש לא נעים בחדר ההלבשה. העובדה שכל בתי הדין זיכו אותו מאשמה והסכימו כי הכמות הזעירה של החומר האסור שנמצאה בדמו היא תוצאה של תאונה בה אשם איש הצוות הרפואי שלו - לא שינתה את המבטים שקיבל משחקנים אחרים. הבעיה היחידה עם מחשבות הפרישה האלה היא שתחת כל הלחץ והספקות, סינר זכה בקיץ שעבר באליפות ארה״ב וגם באליפות אוסטרליה האחרונה.
אחרי אליפות אוסטרליה הוא הגיע לפשרה עם הסוכנות העולמית למניעת סמים בספורט שכללה השעיה לשלושה חודשים. הוא לא הואשם בעבירת סמים ואף תואר לא נלקח ממנו. העונש עצמו פתח דיון מחודש סביב סטנדרטים כפולים ויחס מועדף לכוכבים, אבל את זה סינר כבר לא שמע. הוא נח, חזר לשחק קצת לפני רולאן גארוס, ועכשיו כולם יודעים איך נראה יאניק סינר כשהראש שלו נקי.
גאונות פראית
אלקראס הוא היחיד בטניס העולמי כיום שיכול לנצח את סינר, בדיוק משום שהוא כל כך מוכשר ויש לו כל כך הרבה אופציות, אבל הרבה אופציות גם יכולות לבלבל נגד מישהו שנדמה כי הדופק שלו בכלל לא זז. במשך שתי מערכות, אלקראס ניסה לפרוץ, מימין, משמאל, מהאמצע, שום דבר לא עבד. חוץ מרפאל נדאל, אף אחד אחר לא היה חוזר מזה, וזה אפילו לא מסיבות מקצועיות. טניס של גראנד סלאם מתנהל בראש, וסינר נראה בשתי המערכות הראשונות, ולכל אורך הטורניר, כמו נובאק ג׳וקוביץ׳ צעיר.
אבל אלקראס מצייר טניס מחוץ לקווים הרגילים. הגאונות הפראית שלו היא שעזרה לו לחזור למשחק, והיא שגם ששמרה עליו מלהרים ידיים. זה מה שרציתם? בשביל זה שילמתם כסף? זה מה שאתם מצפים לראות ממני? הנה, קחו, תראו איך אני מתגרה במוות שוב ושוב ושוב, ובסוף המוות ממצמץ.
פורסם לראשונה: 01:30, 09.06.25
