מונדיאל 1970 זכור לכולנו כמונדיאל שבו נבחרת ישראל העפילה לראשונה – והיחידה – לטורניר היוקרתי. כולנו מדקלמים את שידורו המפורסם של נחמיה בן אברהם, בזמן שמוט'לה שפיגלר מבקיע מול שוודיה. אך עבור בובי מור, אחד המגנים הגדולים בהיסטוריה של נבחרת אנגליה, המונדיאל הזה זכור דווקא מסיבה אחרת לגמרי. אבל כדי להבין את הסיפור כולו צריך לחזור מעט אחורה.
נבחרת אנגליה הגיעה למונדיאל 1970 במקסיקו כאלופת העולם המכהנת. לאחר הזכייה ההיסטורית – והראשונה אי פעם – של האנגלים במונדיאל 1966 שנערך במולדת הכדורגל, נבחרת שלושת האריות הגיעה עם מטרה ברורה: להגן על התואר. התמונה האייקונית של מור מניף את הגביע בוומבלי, בתור קפטן הנבחרת, עדיין נחשבת לאחת המפורסמות בתולדות המפעל. בסגל של אותה נבחרת הופיעו גם ג'ף הרסט ובובי צ'רלטון.
לקראת המונדיאל, אנגליה יצאה לשני משחקי אימון – הראשון בקולומביה והשני באקוודור. כשהנבחרת נחתה בקולומביה, ב־18 במאי 1970, היא השתכנה במלון טקנדמה בבוגוטה. בתוך המלון הייתה גם חנות תכשיטים. בזמן שהשחקנים חיכו לקבל את החדרים, בערך בשעה 16:00, בובי צ'רלטון שם לב לצמיד שבלט בחלון הראווה. הוא חשב שזה יכול להיות מתנה מתאימה לאשתו, ונכנס לחנות. בעקבותיו נכנס גם בובי מור.
צ'רלטון התעניין בצמיד, הסתכל על המחיר, התלבט מעט, ולבסוף יצא מבלי לרכוש דבר. זמן קצר לאחר מכן, המוכרת שמה לב שצמיד יוקרתי – 18 קראט, משובץ 12 יהלומים ו־12 אמרלדים, בשווי 650 ליש"ט – נעלם. היא מיד דיווחה שהשניים היחידים שהיו בחנות באותו זמן הם צ'רלטון ומור. ברגע שהם יצאו – הצמיד נעלם. במלון פרצה מהומה. המשטרה הוזעקה, ושני השחקנים נלקחו לחקירה.
למרבה המזל, החקירה לא העלתה ממצאים של ממש. מור וצ'רלטון שוחררו מבלי שיוגשו נגדם כתבי אישום. נכון לאותו רגע, לפחות מבחינת הנבחרת – הסיפור הסתיים. הרי הצמיד עצמו עדיין נעלם, אך מהר מאוד היה ברור שהשניים לא גנבו אותו. גם העיתונות הבריטית בחרה להתעלם מהסיפור, ככל הנראה מתוך תחושת ביטחון בכך שמדובר בטעות.
אנגליה המשיכה למשחק הידידות שלה מול קולומביה – וניצחה 0:4. למחרת, שוב זומן בובי מור לחקירה נוספת. הפעם נדרש לבצע פעולה יוצאת דופן: להכניס את אגרופו לתוך רווח בארון, שבו נטען שהוצג הצמיד. מור, שידיו היו גדולות יחסית, לא הצליח להכניס את האגרוף – והצליח להוכיח שלא ייתכן שהצמיד הוסתר שם על ידו. הוא שוחרר שוב, ונבחרת אנגליה המשיכה לאקוודור, שם ניצחה 0:2 את הנבחרת המקומית. המורל היה גבוה – וההכנות לטורניר נראו מושלמות.
אבל בדרכם למקסיקו, נקבעה עצירת ביניים בבוגוטה – העיר בה התרחש כל הסיפור. מה שהנבחרת לא ידעה, זה שהתיק נגד מור נפתח מחדש. ב־24 במאי, כשנחתו בבוגוטה, מור זומן לחקירה נוספת – הפעם על סמך עד ראייה חדש בשם אלברו סוארס. לטענתו, הוא ראה את מור מכניס את הצמיד לכיס. שעות ספורות לאחר מכן, שופט קולומביאני הורה לעצור את מור – על אף הכחשתו הנחרצת. כעת הסיפור כבר לא ניתן היה לטאטוא – והתקשורת האנגלית סערה. מור, קפטן אלופת העולם, נעצר בקולומביה בחשד לגניבת צמיד. למרבה המזל, אלפונסו סניור – יו"ר ההתאחדות לכדורגל הקולומביאנית – התערב. הוא ביקש להימנע משליחת מור לבית כלא מקומי, בידיעה שחייו עלולים להיות בסכנה. במקום זאת, סניור הציע כי מור יועבר למעצר בית בביתו. השופט נענה לבקשה. שני אנשי סגל מהנבחרת נשארו עם מור, בזמן ששאר הנבחרת המריאה כמתוכנן למקסיקו.
הפרשה עוררה סערה. עיתון קולומביאני מוביל טען כי יש להאמין למור, וציין ש"הפארסה הזו גרמה לנזק בלתי הפיך". אך אז החלו להתגלות סתירות מהותיות: סוארס טען כי ראה את מור מכניס את הצמיד לכיס, בעוד שהמוכרת – ולא רק היא – טענה שמור לבש אימונית ללא כיסים כלל.
לאחר ארבעה ימים מתוחים, ולאחר דיון נוסף, השופט קבע שאין ראיות מספקות – ושחרר את מור מהמעצר. זה קרה ב־28 במאי – שישה ימים בלבד לפני המשחק הראשון של נבחרת אנגליה במונדיאל.
רק מאוחר יותר נחשפו פרטים נוספים:
באוגוסט 1970, מפקד משטרת קולומביה אמר כי ייתכן שמור היה קורבן לניסיון סחיטה. לפי דיווחים, עד הראייה סוארס קיבל כסף ממנהל החנות כדי להעיד נגד מור – מה שמתיישב עם הסתירות בעדויות. עד היום לא ידוע מה עלה בגורל הצמיד – ואם בכלל היה קיים אחד כזה. יש הטוענים שהכל היה קונספירציה שנועדה לפגוע במור ובנבחרת אנגליה.
ומה קרה על הדשא? אנגליה סיימה את "בית המוות" במקום השני – אחרי ניצחונות על רומניה וצ'כוסלובקיה, והפסד לברזיל (במשחק אותו שפט השופט הישראלי אברהם קליין). ברבע הגמר, מול גרמניה המערבית – בשחזור הגמר של 1966 – האנגלים הפסידו 3:2 לאחר הארכה, והודחו מהטורניר.
אז האם באמת נגנב צמיד? האם זו הייתה מזימה מתוכננת להפיל את בובי מור? כנראה שלעולם לא נדע. אבל מה שבטוח – מדובר באחד הסיפורים ההזויים בתולדות המונדיאל. כזה שלא יישכח לעולם.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: [email protected] בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
