כמו שנחליאלי מבשר על בואו של הסתיו, כך איום הורדת ליגה המרחף מעל ראשה של סכנין מבשר כי בקרוב תיפתח עונה חדשה.
הקבוצה שכולם תמיד אשמים לה, שיש לה נטייה שלומיאלית להיות במרכזן של שתיים מכל שלוש שערוריות, עשתה זאת שוב. בהתאם לכללי הטקס, גם במהלך השבוע החולף היא שמעה את קריאת ה"זאב, זאב" הקבועה מכיוונו של בית הדין בידיעה ברורה שזאב לא יבוא. לא נותר אלא לתהות כיצד מוסד בית הדין של ההתאחדות, על שאריות הכבוד העצמי שעוד נותר לו, מרשה לעצמו להמשיך להתבזות בנפנוף אקדח הקפצונים הזה כלפי סכנין - קבוצה שבאופן עקבי מתקשה להעביר בבקרה אפילו את הסוס שבסמל שלה, וכלום לא קורה.
גם אם אין איום מספיק רציני שיגרום לכך שסכנין תשחק במחזור הפתיחה מול עירוני מודיעין ולא מול בית"ר ירושלים, יש מחיר שהיא בכל זאת שילמה – לשחק מול אחת הקבוצות הטובות בליגה בלי 11 שחקנים, חלק מהסנקציות שהטילה עליה פיפ"א. כך ניתן לקבוצה משהו שחשוב לה אפילו יותר מניצחון במחזור הפתיחה – הזכות להתקרבן. עוד יותר מאשר היא רוצה לנצח, היא רוצה מישהו להאשים אותו בהפסד שלה.
289 משחקים ישוחקו העונה בליגת העל, וסביר להניח שבאף אחד מהם לא תופיע קבוצה חלשה כמו קולקציית השחקנים שהעמידה אמש סכנין על הדשא בדוחא. שחקני הספסל פתחו בהרכב, שחקני ההרכב ישבו ביציע, ועל הספסל ישבו אנשים שבדרך כלל צריכים לקנות כרטיס בקופה כדי להיכנס לתחומי האצטדיון.
לפתע ההחלטה של בית"ר להשעות את ירדן שועה לא נראתה כמו עשיית צדק פנימי וניסיון ללמד את הכוכב לקח, אלא מהלך ספורטיבי ראוי להערכה. לשחק מול סכנין הזאת עם עומר אצילי ושועה ביחד? מעשה לא מוסרי. הספיק אצילי לבדו. בכושר שבו הוא נמצא, הוא מדביק כדור לחיבורים בתדירות שבה בני אדם רגילים מכינים כוס קפה.
אתמול הוא הוסיף לכך גם פנדל כי סכנין לא חסרה אמש רק שחקנים, אלא גם היגיון בריא, שהיעדרו הוא זה שהוביל את מוחמד גנאמה לדחוף את טימוטי מוזי בתוך הרחבה כשהאחרון בכלל עם הפנים ליציאה מהעיר. אם זה תוצר של התרגשות, אפשר להבין. זו הייתה הופעתו השנייה בלבד של גנאמה בליגת העל. אין כמו סכנין כדי לפתח כישרונות צעירים. תמיד אפשר לבנות על כך שתהיה מנועה מלשתף את הוותיקים.
ונטורה מי?
היעדרותו של לוקאס ונטורה, על אף שאפשרי בהחלט שלשחקן יכאב מספיק כדי שלא ישחק בלי שהדבר יעיד על כך שהוא מעוניין לעבור לברזיל, חברה לפיגור 2:0 אחרי 20 דקות, שחבר בעצמו להפסד להפועל ת"א בגביע הטוטו, שחבר בעצמו להדחות באירופה מול לבסקי סופיה וא.א.ק אתונה. על קצה הלשון, או לכל הפחות במעמקי התודעה, כבר התגבשו המילים לכדי משפט. מהוססות, נזהרות מלומר עצמן בקול רם, אבל בכל זאת שם – אולי זה הסוף של הפועל באר־שבע?
על אף שהמחזור הראשון הוא בהגדרה זה שהמתרחש בו הוא בעל המשמעות המעטה ביותר, שכן לאחריו יש עוד הכי הרבה משחקים לתקן בהם את הרושם הראשוני, זה גם הרגע שמזמן במיוחד שיפוטיות וקפיצה למסקנות. אולי בגלל החשיפה הראשונית, אולי בגלל שהכדורגל הוא תחום שמפתה אנשים להוכיח את ידענותם בו באמצעות חיזוי נמהר של העתיד. אולי בגלל שההצלחה של באר־שבע בעונה שעברה הייתה כה מפתיעה, שכעת ישנו צורך בלתי נשלט של כל מי שהוא לא היא להפעיל עליה כוחות מכווצים ובאמצעות כך להתפייס עם הטעות המקורית מאשתקד. הנה, 0:2 לנתניה, וזו רק הדקה ה־20. הנה, ונטורה הולך. הנה, אין חלוץ. הנה, רק שני זרים בהרכב. הנה, קבוצות קלטו את הקטע של רן קוז'וך. הנה, 2:4 להפועל באר־שבע.
השומר אזולאי
בתחילה פורסם כי איתן אזולאי השיל ממשקלו כשבעה קילוגרם. לאחר מכן, כנראה בעקבות כיול של המאזניים ושקילה מחדש, נמסר שמדובר על כשמונה קילוגרם. מי שצפה באזולאי משחק העונה כדורגל חייב לתהות מה היה קורה אם היו מפגישים אותו עם דיאטנית בשלב מוקדם יותר (אולי ברק בכר וגל אלברמן עדיין כאן?), והאם למשוואה הזאת – אזולאי משתפר ככל שהוא מרזה – יש סוף, או שאזולאי מתבקש להרזות עוד ועוד עד שבתקווה יהפוך למוחמד אבו־פאני. זה פרדוקס אזולאי הגדול – ככל שיש ממנו פחות, כך יש ממנו יותר.
פרדוקס נוסף, בסגנון השאלה האם אלוהים מסוגל לברוא אבן שאין בכוחו להרים, הוא האם יש קבוצה שמכבי חיפה מסוגלת לנצח, על אחת כמה וכמה להביס, בלי שהדבר יעיד על חולשתה. בגלל הרושם הלא מרשים שהותירה במשחקיה עד כה, הרביעייה מול ריינה נחשדת אוטומטית כהוכחה לחולשתה של האחרונה יותר מאשר דוגמה לעוצמתה של מכבי חיפה.
ואכן, ריינה היא אולי הקבוצה החלשה ביותר בליגת העל, אבל מכבי חיפה חטפה מספיק סטירות כדי שתרוויח ביושר את המילים החמות. על מה שחסר לה דובר מספיק, אבל מה לגבי מה שבכל זאת נמצא שם? מכבי חיפה היא קבוצה עם מעט סימני קריאה והרבה סימני שאלה, וזה היה המשחק המושלם כדי להפוך את הסוג האחרון לראשון. שער בכורה לג'ורג'ה יובאנוביץ'? צ'ק; שני בישולים נפלאים של אזולאי? צ'ק.
ויש את מתיאס נהואל. איש מעולם לא התרגש כך מלכבוש את השער הרביעי מול ריינה, אבל אפשר להבין מדוע – היה זה שערו הראשון במכבי חיפה מול קבוצה שאינה מליגה ג'. ברגליים שלו יש מספיק קסם כדי להפוך ספקנים למאמינים, אבל פציעה קשה, בעיות התאקלמות והיסחפות עם הזרם העכור של מכבי חיפה 2024/25 עצרו בעדו. לא פלא שהירוקים עדיין מאמינים בו – איזו ברירה יש להם. אם הוא יהיה שווה את האמון הזה, אז חיפה תהיה שווה הרבה יותר ממה שאפילו היא חושבת.
פורסם לראשונה: 01:30, 26.08.25
