"ארור תהיה, יאניק סינר", נשמעה, כך אני מדמיין, המנטרה שבקעה בלילה האחרון מדירתו נטולת המס של אלכסנדר זברב במונטה קרלו.
כמה זה מתסכל. אתה יוצא למסע הגאולה שלך, זוכה סוף־סוף בגרנד סלאם ראשון, אבל יודע שהסיפור עדיין לא שלם. תמיד יהיה מי שיגיד: "עם כוכבית". הרי לא ניצחת את סינר בדרך. זה לא באמת משנה – אתה תחבק את הגביע בלילות ותישן כמו תינוק – אבל עמוק בפנים ימשיך ללחוש אותו קול קטן ומעצבן: זה היה שווה קצת פחות.
ואז מגיע גמר ווימבלדון. אתה עולה למגרש, מזריק אינסולין ומקווה שהזריקה תשתיק גם את הקול שמתרוצץ בראש. אתה פותח את המשחק כמו מלוע של תותח, נותן את אחד המשחקים הטובים בקריירה שלך מול יאניק, שגם הוא בשיאו. 6:7 במערכה הראשונה, והצעקה שנפלטת ממך היא לא רק של ניצחון – אלא של הקלה. לא רק שלקחת את המערכה, גם הבנת שהגמר לא הולך להיות חד־צדדי כפי שחששת.
"אלכס, אתה על הגל. תמשיך ככה", אתה בטח אומר לעצמך. גם המערכה השנייה נראית כמו קרב ענקים. 6:6, אתה מוביל 0:1 במערכות, ולא באמת יכול לבקש פתיחה טובה יותר. ואז הג'ינג'י הארור מחליט שנמאס לו להישאר ברמה שלך, והוא פשוט מעלה הילוך. אבל אתה כבר לא יכול. פתחת את המשחק על המקסימום, ואין לך עוד לאן לעלות.
כמה זה מתסכל. בכל פעם שאתה מריח אפשרות לשבירה, הוא נשאר רגוע להפליא. אתה מגיש חזק – הוא מגיש יעיל יותר. אתה חובט בעוצמה – הוא עונה בדיוק. אתה נסוג מקו הבסיס – הוא מניח דרופ שוט מושלם. אתה מתקרב כדי לקצר מרחק – הוא דוחף אותך בחזרה עם כדור עמוק. אפילו "עין הנץ" הולכת איתו, והמסך מראה שהכדור רק ליטף את הקו.
אתה מתעצבן. על עצמך, על השופט, על המזל, על כל העולם. אבל בפנים אתה יודע את האמת.
אתה משחק נהדר. הוא פשוט טוב יותר. זו לא בושה להפסיד לסינר. היום הוא הקינג של הטניס העולמי. לא פלא שהמילים הראשונות שאתה בוחר לומר לו בסיום הן: "אני לא אוהב אותך".
אלכסנדר זברב
(צילום: Cameron Spencer/Getty Images)
תחייך כמה שתרצה, גם יאניק וגם אנחנו יודעים שהיה במשפט הזה הרבה יותר מקורטוב של אמת. וזה מובן. כרגע הוא פשוט בלתי ניתן לעצירה. ויאניק? מה כבר אפשר לומר.
בחודשים האחרונים, ובמיוחד אחרי תצוגות העוצמה מול נובאק ג'וקוביץ' וזברב, נדמה שרק דבר אחד מסוגל לעצור אותו: מזג האוויר. או קרלוס אלקראס. אבל בינתיים הוא לא כאן.
קרלוס, תחזור. כולם כבר מחכים לך.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים. אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים. אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
