הפועל באר־שבע: מגן ימני זר
מה אפשר לאחל לקבוצה שיש לה הכל, או לכל הפחות כמעט הכל? מי חושב שלמוליכת ליגת העל יש כמעט הכל? בעיקר באר־שבע עצמה, שהרכש הראשון שלה לחלון מיועד להיות ג'יי לבנה, קשר הפועל רמה"ש שלפני שנה שיחק בהפועל הרצליה ולפני שנתיים בהפועל בני זלפה. אם זה לא לוקסוס, מה כן?
בזמן שליריבותיה לצמרת יש צרכים ברמות משתנות של דחיפות ומנהליהן המקצועיים ניגשים לטפל בסגל עם פטישים כבדים, באר־שבע יכולה להשתמש בשופינים עדינים. לכל היותר, יש לה שחקנים שלא מתאימים בשמם או ברזומה שלהם לקבוצה אלופה – נאמר אור בלוריאן או גיא מזרחי – אך הם מתעקשים ביכולתם להוכיח שהם שייכים. בלוריאן הוא החלק העקבי ביותר בהגנה הטובה בליגה, ומזרחי מושלם למשחק הלחץ של הקבוצה.
ובכל זאת, ינואר הוא הזמן למבט ביקורתי ולא לחלוקת תעודות הצטיינות. גם אם לבאר־שבע יש את מרכז המגרש הטוב בארץ, את השוער היציב מכולם וספסל עמוק במיוחד, עדיין אפשר להתחזק. מזרחי ויוני סטויאנוב הוורסטיליים מאפשרים לרן קוז'וך לשחק עם עמדת המגן הימני – להפוך אותו לבלם שלישי במידת הצורך (מזרחי) או לקיצוני לכל דבר (סטויאנוב) – אך אם באר־שבע מחפשת את העמדה הנכונה עבור הזר השישי שעדיין אין לה, זו נראית המתאימה ביותר.
מכבי ת"א: בעיה בשער
הסגל של מכבי ת"א כל כך רחב ומגוון, שנדמה שהתשובה תמיד יכולה להימצא בתוכו. אולי החתיכה החסרה בפאזל נמצאת בכלל על הספסל, או בעמדה סמוכה? חסר קשר שמאלי, זה נכון, אבל אם הישאם לאיוס והנרי אדו הם לא הפתרון, אז אולי הדבר הנכון יהיה להציב שם את שגיב יחזקאל עם רגל הפוכה בליהוק שישלים את אושר דוידה בכנף הנגדית? ואולי יחזקאל הוא גם המגן הימני בעל האפיל ההתקפי שכל כך חסר לה?
גם אם יצליחו לשבט את יחזקאל ויאפשרו לו להיות בו־זמנית המגן הימני והקשר השמאלי, לא יצליחו להיעזר בו כדי לטפל באחת מנקודות התורפה המרכזיות של מכבי בשבועות האחרונים – השוער. העמדה היחידה שבה למכבי אין ערך מוסף על הליגה. אי־אפשר להאשים את רועי משפתי שהוא מתחת לממוצע בליגת העל, אבל אפשר בהחלט להאשים אותו שהוא לא מעליו, כראוי לקבוצה בעלת התקציב הגבוה ביותר. בעונה שעברה זה היה סיפור יפה על הזדמנות שנוצלה בעקבות מכירת דניאל פרץ לבאיירן מינכן, אבל את מה שהיה קל יותר לקבל בשעתו כתגובה מאולצת לעזיבתו של פרץ בסוף חודש אוגוסט כבר קשה יותר לעכל עכשיו.
לראשונה מזה תשע שנים, עם בואו של פרדראג ראיקוביץ', למכבי יש בעיה בשער. אי־אפשר לטעון ברצינות שמשפתי נופל מדניאל טננבאום, אבל לצערו אין לו את המזל שהיה לטננבאום להיות התחנה האחרונה של הגנה היסטורית שלא הצריכה ממנו את מה שנדרש משוער בדרך כלל. ההגנה של משפתי היא אנושית בהרבה, ובכך מדגישה גם את אנושיותו של משפתי.
מכבי חיפה: לא רק מלמד
ייתכן שיואב כץ יצליח לקבל את מה שהוא רוצה כדי שגיא מלמד יחצה כבר עכשיו את הכביש. בהינתן שכך יקרה, והחלוץ יצטרף עוד החודש ולא בקיץ, אז מכבי חיפה כבר ענתה על הצורך הבוער ביותר שלה לחלון.
באופן אבסורדי, מכבי חיפה זקוקה לעזרה דווקא במקום שנדמה ליחידי שמתפקד אצלה, ההתקפה. דיא סבע ודין דוד אמנם כבשו ביחד 23 שערים, שהם 11 יותר משהבקיעו חלוצי מכבי ת"א והפועל באר־שבע ו־17 יותר ממיירון ג'ורג' של בית"ר, אבל אפילו הם בני אדם. אם לא היו פציעות בכדורגל – סבע ודוד הם כל מה שצריך. הפציעה של דוד הזכירה את מה שהתפוקה הגבוהה של השניים השכיחה לפרקים, וזה שאת העונה הזאת התחילה מכבי חיפה גם עם פרנצדי פיירו, שמחליף עבורו לא הגיע. באיחור של חצי שנה, ובשעה טובה, מכבי חיפה דאגה לרפד את עצמה.
ומה עכשיו? הצרה הגדולה של מכבי חיפה היא שחלק מהדברים שמצריכים אצלה תיקון כבר לא יתוקנו, לא בחלון הזה בכל אופן. הסיבה: הם בעצמם תיקון שהתקלקל. למשל, קסנדר סברינה. ארבעה חודשים זה אולי מספיק זמן כדי להבין שהוא כנראה לא הפתרון, אבל לא מספיק בשביל לזרוק למצולות השקעה של 1.5 מיליון יורו. למזלו של ברק בכר, אם הוא מסתובב עם פטיש בחדר ההלבשה, הוא לא יתקשה למצוא שם מסמרים.
לא פשוט לבחור את העמדה שבה מכבי חיפה הכי צריכה להתחזק בינואר, אבל גם יהיה קשה לטעות. שוער חדש? יעזור. מגן שמאלי? אולי. מגן ימני? בבקשה. למרות הנפילה על הפרצוף עם ויטאל אנסימבה, קני סייף מוכיח שאפשר לחיות איתו בשלום. אם כך, נותרו שריף כיוף ועילי פיינגולד - צעירים מוכשרים, זה נכון, אבל כנראה שאיפשהו בעולם יש שניים פחות צעירים ויותר מוכשרים. במקום שמכבי חיפה תכריע מי מהם יותר מפריע לה, נחסכה ממנה ההתלבטות - פיינגולד עובר לניו אינגלנד מה־MLS, ועוד תמורת 2.5 מיליון דולר. השאלה האם לחיפה יש את האומץ והרצון למצוא מישהו קצת יותר יציב מכיוף.
בית"ר ירושלים: הגנה, בעיקר בלם
בהתחשב בכך שגיל כהן הוא השחקן הטוב ביותר מאחורי גבו של ירין לוי, השאלה היכן בית"ר ירושלים צריכה להתחזק בחלון ינואר היא בהכרח שאלה אמריקאית. התשובה הראשונה – בלם. התשובה השנייה – מגן ימני. התשובה השלישית – מגן שמאלי. התשובה הרביעית – כל התשובות נכונות. בגרסאות מסוימות של השאלה, מופיעה גם תשובה חמישית – שוער.
6 צפייה בגלריה
שחקני בני ריינה חוגגית בטדי. היכן להתחזק? זה כבר עניין של תעדוף
(צילום: אלכס קולומויסקי)
היות שהטיפול בכל הבעיות יחייב את ברק אברמוב להוסיף משקיע, זה כבר עניין של תעדוף. אפשר לחיות עם מיגל סילבה בליגה שבה משפתי הוא השוער של האלופה וכיוף הוא השוער של טוענת אחרת לכתר; אפשר לחיות בשלום עם זוהר זסנו וגרגורי מורוזוב, שלא יידעו לאיית הגנה גם באיומי אקדח, כי גבולות הז'אנר – מגינים ישראלים – הם ממילא מצומצמים. אבל לקבל תפוקה שולית שכזאת מבלם זר בליגה שבה יש את עבדולאי סק, נמניה סטואיץ' ומיגל ויטור? זה כבר ייהרג ובל יעבור.
ז'אן מרסלן הוא סערה מושלמת של גמלוניות, חוסר אחריות ולקויות בסיסיות. ההגינות מחייבת להכיר בכך שהחולשה שלו היא גם תוצר של סביבתו, אבל הוא גם יושב על התקן של השחקן האחד שמצופה ממנו לעשות את כל היתר טובים יותר. בלם זר מצוין הופך ישראלים בינוניים לטובים, וחלשים לבינוניים. מה עושה להם בלם זר רע? את זה.
פורסם לראשונה: 01:30, 16.01.25
