בלילה שבין שישי לשבת, לפני שבוע, משכו הכלבים הרקולס ופולאר את המזחלת עליה ישב המתחרה ג'סי הולמס וחצו ראשונים את קו המסלול הארוך והקשה ביותר אי פעם של מרוץ האידיטרוד, באלסקה. כמעט שלושה ימים לאחר מכן, ושבועיים לאחר שהוזנק המרוץ, הגיעה המזחלת ה-22 והאחרונה (מתוך 33) אל קו הסיום בנום, אחרי יותר מ-1800 ק"מ.
למרות השעה המאוחרת, מאות נאספו בסמוך לקו הסיום כדי לחגוג. הולמס (43), כוכב ריאליטי לשעבר ונגר בהווה, שנולד באלבמה ועבר לאלסקה לפני 21 שנה, ניצח במרוץ בפעם הראשונה לאחר שנטל בו חלק בשמונה השנים האחרונות. לאחר שזכה וקיבל צ'ק על סך 57 אלף דולר (והבטיח שישתמש בסכום עבור אוכל לכלבים), מטילי זהב בשווי 4,500 דולר ועשרה קילו של סלמון טרי, אמר: "אני מאוד שמח עבור הכלבים שלי. אני אוהב אותם. מגיע להם כל הקרדיט כי הם עשו את זה. אם אמות מחר, אני אמות כאדם המאושר בעולם".
האידיטרוד הוא אחד המרוצים הקשים ביותר על הפלנטה, כאשר באחת התחרויות נרשם שיא קור של 73- מעלות, אבל השנה הוא היה קשה במיוחד, למרות טמפרטורה של 21- מעלות "בלבד". בגלל מחסור בשלג, המארגנים נאלצו לשנות את המסלול ברגע האחרון ולהאריך אותו ב-200 ק"מ. בגלל חום גבוה מהרגיל כלבים רבים חלו, נתקלו בסופות חול וחוו שברים. רק 22 מזחלות הגיעו לקו הסיום, המספר הנמוך ביותר מאז 1973, השנה שבה התקיימה התחרות בפעם הראשונה.
"אני חושב שזה נהדר שיש אתגרים חדשים. זה נותן הזדמנויות למתחרה ולכלבים להתעלות על סוג אחר של מסלול", אמר רוב יורבאך, מנכ"ל התחרות. "אידיטרוד ואתגר הן מילים נרדפות והשנה החליט הטבע לעשות את זה אפילו יותר קשה עבורם. הוספנו קצת מרחק וזה נהיה מרוץ 'אפי'".
אבל לכו תספרו על אתגרים ומילים נרדפות, ועל מרוצים אפיים לכלבה בת הארבע ונטאנה, שהייתה בהריון כשמתה על המסלול, לאחר שהמתחרה דניאל קליין הכריח אותה לסחוב את המזחלת בריצה במשך קרוב לחמש מאות ק"מ.
נזקים בלתי הפיכים
יותר מ-150 כלבים מתו עד עכשיו במרוצי האידיטרוד (ארגוני זכויות בעלי חיים טוענים שהמספרים גדולים יותר), חצי מהם כתוצאה מבליעה של הקיא של עצמם. חלקם קרס מאפיסת כוחות, מפציעה או מחלה על המסלול הקפוא והקשה, יום אחרי שקיבלו רשות לרוץ מהווטרינרים של התחרות. דה שואו מאסט גו און, ולעזאזל הכלבים.
בתחרות השנה זה חזר על עצמו עם הכלב ג'ט של ברנדה מקי, שקרס על המסלול למרות "אור ירוק" שקיבל מהווטרינר לילה קודם. כשהכלב קרס, השידור החי של התחרות הפסיק לפתע. כלב אחר סבל מקרע בגיד אכילס. מתחרה אחר הודיע לאנשי הבטיחות של המרוץ כי נראה לו שאחד הכלבים שלו טבע בתוך אגם קפוא, והמשיך ברכיבה. אף אחד מהכלבים הללו לא ממש יחגוג את הסיום או אפילו את הניצחון. רבים מהם יסבלו מכיב קיבה או מ"אסטמת סקי", ולפי הערכות של PETA, ארגון זכויות בעלי החיים הגדול בעולם, כ-80 אחוז מהם יסבלו מנזק תמידי לריאות.
וזה בלי להזכיר את ההתעללות בכלבים במהלך המרוץ ובין התחרויות (אחרי הכל כלב צריך להיות מאוד ממושמע כדי לרוץ במשך 150 ק"מ ביום כשהוא פצוע וזב דם), ואת ההזנחה לאחר המרוץ. המתחרה ג'ושוע רובינס סיים במקום ה-27 במרוץ בשנה שעברה. אחרי שהתגלה שהוא סימם את הכלבים שלו, והמארגנים פסלו את התוצאה ואת המקום שלו, אבל אף אחד לא חשב לפסול את המועמדות שלו למרוץ השנה.
חברות לא מעטות וגדולות כבר פרשו מאימוץ התחרות לאחר שהתגלה עומק ההתעללות בכלבים והתוצאות הנוראות שלהן, ביניהן אקסון-מוביל, קוקה קולה, ג'ק דניאלס ואלסקה אירליינס. אבל עדיין נותרת בעינה השאלה: איך בשנת 2025 מרוץ כה אכזרי וקטלני עוד מתקיים?
מסורת זאת מסורת
המתחרים והכלבים, שצריכים לעבור יערות עד ואגמים לאורך קילומטרים רבים, הם סלבס באלסקה. זהו מרוץ עם שורשים עמוקים במדינה, מיליונים עוקבים אחריו ברחבי העולם, בעיקר לאחר ששתי נשים זכו בו ארבע פעמים ברציפות (בין 1985 ל-1989) ולאחר שמרטין ביוזר השוויצרי הפך ב-1992 לזוכה הראשונה שאינו מאלסקה. שיא הזמנים של המרוץ נקבע ב-2021 על ידי דאלאס סיווי עם שבעה ימים, 14 שעות, שמונה דקות ו-57 שניות. הוא שבר את השיא הקודם שנקבע ב-2017 על ידי מיטש סיווי, אביו.
למרות שהכלבים שמתחרים במרוץ אוכלים 10,000-12,000 קלוריות ביום, הם מאבדים במהלכו, בממוצע, תשעה אחוזים ממשקל גופם. רבים מהם מגיעים לקו הסיום עם עצמות בולטות מעורם בגלל תת התזונה. בעלים רבים קושרים את הכלבים שלהם בשרשראות ברזל כך שהם יכולים להסתובב במעגלים קטנים עד לזמן המרוץ. הסיבה? כשמגיע זמן המרוץ, ואחרי הליכה בסיבובים בקוטר של שני מטר במשך עשרה חודשים, הכלב רוצה רק לרוץ
מזחלות הכלבים הגיעו לשימוש נרחב באלסקה החל מסוף המאה ה-19, בעת בהלת הפחם ובהלת הזהב במדינה. כיוון שדרכי הגישה לנמלי האספקה היו קפואים בחודשי החורף, מזחלות הכלבים סיפקו דואר, עצים לחימום, ציוד כרייה, אוכל, פרוות ועוד חומרים שהיו דרושים לכורים. השימוש בכלבים פחת כשהופיעו מטוסי האספקה בעשור השני של המאה העשרים, ופסק כמעט לחלוטין עם הופעת אופנועי השלג בשנות השישים.
אבל מסורת זאת מסורת, וב-1973 ייסדו ארבעה גברים מאלסקה את המרוץ הנוכחי שיזכיר לתושבים ולעולם את החשיבות ההיסטורית של מזחלות הכלבים למדינה. רוב החוקים נשארו עד היום: מספר הכלבים, מספר תחנות הציון, שלוש תחנות מנוחה חובה, וציוד שמוטס מבעוד מועד עבור המתחרים והכלבים. המרוץ נהפך לפופלרי בן רגע. ב-1975 כבר הגיעו אליו הספונסרים התאגידיים. זאת היתה קלאסיקה מיידית: האדם נגד הטבע, חיות, מגלשות, קור מקפיא, אלסקה האקזוטית.
אבל כבר ב-1976 התחילו לצאת לאור היחסים הסאדיסטיים בין המתחרה לבין הכלבים שסחבו אותו לאחר שהתגלה שהמנצח ג'רי ריילי הרג את אחד מהכלבים שלו עם מוט פלדה. ריילי הושעה לכל חייו, אבל חזר להתחרות באידיטרוד לאחר עשור. ג'ון הסרט הואשם ב-2005 ב-33 סעיפים של עבירה של אכזריות בנסיבות מחמירות לאחר שנטש 33 כלבים שסבלו מכוויות קור, תת תזונה ושברים בגפיים. על מקרים אחרים, כמו יריות למוות בכלבלבים, לא נרחיב.
לפי מחקר של אוניברסיטת נורת'איסטרן קיים סיכוי של פי חמישה שמי שמתאכזר כלפי בעלי חיים יתאכזר גם לבני אדם אחרים. מגילת ההרשעות של מתחרים במרוץ ארוכה כמעט כמו המסלול עצמו וכוללת מתחרים שנשפטו למאסר על תקיפות מיניות, חטיפה ואונס, מקרים חוזרים ונשנים של אלימות בתוך המשפחה, יריות על שוטרים, מרדף על ידי שוטרים, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, והשתתפות במרוץ כמתחרה תחת השפעת קריסטל מת'. באופן מדהים, מתחרים לא מעטים הורשו לחזור ולהשתתף במרוץ גם לאחר שהורשעו.
לא משהו לצלם לאינסטגרם
מספר המתחרים שנרשמו השנה (33), השוו את המספר הנמוך ביותר שהתחיל את התחרות מאז ומעולם, בדומה למספר ב-2023. בין הסיבות אפשר לציין את האשמים הרגילים: קורונה, אינפלציה, התחממות כדור הארץ, והקושי ההולך והגובר של המרוץ.
(צפו בקטעים מהמרוץ)
אבל סיבה נוספת היא המודעות ההולכת וגוברת למחירים שמשלמים הגיבורים האמיתיים של האידיטרוד, מודעות שהביאה יותר ויותר ספונסרים לפרוש מחסותם, וכעת גורמת ליותר ויותר מתחרים פוטנציאליים לוותר על ההשתתפות. רוכב מכוסה מכף רגל ועד ראש על מזחלת ששוקלת כמעט 300 ק"ג, שנגרר על ידי כלבים במשך 12-16 שעות ביום, לאורך אלפי קילומטרים, נגד הרוח, זה לא משהו שמצטלם טוב באינסטגרם. מדובר במרוץ המושתת עם אתיקה של כנופיות פשע.
למרות שהכלבים שמתחרים במרוץ אוכלים 10,000-12,000 קלוריות ביום, הם מאבדים במהלכו, בממוצע, תשעה אחוזים ממשקל גופם. רבים מהם מגיעים לקו הסיום עם עצמות בולטות מעורם בגלל תת התזונה. בעלים רבים קושרים את הכלבים שלהם בשרשראות ברזל כך שהם יכולים להסתובב במעגלים קטנים עד לזמן המרוץ. הסיבה? כשמגיע זמן המרוץ, ואחרי הליכה בסיבובים בקוטר של שני מטר במשך עשרה חודשים, הכלב רוצה רק לרוץ.
מארגני התחרות מציינים כי כל הכלבים עוברים בדיקה פיזית מדוקדקת לפני תחילת המרוץ וכי ישנם שירותים וטרינריים בכמה נקודות עצירה. כמו כן יש לציין כי גם באלסקה, בדומה לשאר ארה"ב, ישנם חוקים נוקשים נגד התעללות בבעלי חיים, אלא שבאלסקה קיים יוצא מן הכלל המאפשר להפוך את המרוץ לחוקי. מה שברור הוא שכל מדינה אחרת בארה"ב, כל דחיפה כזו של בעלי חיים עד לקצה גבול יכולתם, היתה מהווה עבירה על החוק. לא באלסקה.
"הדם שלהם על הידיים של כולם"
המארגנים ותושבי אלסקה מתעקשים שהמרוץ הוא חלק מהתרבות והמורשת ההיסטורית שלהם. דרך לספר לצאצאים על גיבור העם, כמו הכלב בלאטו שהוליך ב-1925 מזחלת לנום, שעליה היה נסיוב למגפה קטלנית שהתחוללה בעיר והציל את תושבי העיר לאחר שנלחם בתנאי מזג אוויר בלתי אפשריים. ארגוני בעלי החיות לא מבינים איך בדיוק מרוץ שמתעלל בכלבים עד מוות (ב-2024 מתו שלושה כלבים, ועוד חמישה באימונים שקדמו לו), מכבד את כלבי העבר של אלסקה שהצילו את החיים של התושבים. "אנחנו לא יכולים לחשוב איך תחרות ספורט יכולה להיות סיבה למסיבה עבור מדינה שלמה", אמרו ב-PETA. "כשלכולם ברור שמעורבים פה התעללות, כאב וסבל. הדם של החיות האלה הוא על הידיים של כולם, כולל הספונסרים".
הכלבה ונטאנה, רק בת ארבע ועם הריון שלא אובחן בבדיקה הפיזיולוגית שנערכה לה על ידי וטרינרית לפני המרוץ, הספיקה לרוץ בקושי שליש מהדרך. היא קרסה ומתה כ-13 ק"מ לפני נקודת עצירה. המסלול החדש והארוך יותר אתגר אותה ודחף אותה עד למוות. לא היה שום דבר אפי במותה.
