הטניסאי הפראלימפי גיא ששון רשם אתמול (ראשון) הישג נפלא נוסף. שנה לאחר שעשה היסטוריה עם זכייה מדהימה ברולאן גארוס, הישראלי בן ה-45 זכה בפעם השנייה ברציפות בטורניר הגראנד סלאם היוקרתי בפריז, בזכות ניצחון 4:6, 5:7 על המדורג מספר 1 בעולם, נילס וינק ההולנדי. זאת כיממה בלבד לאחר שזכה בטורניר הזוגות עם אותו וינק , כך שלמעשה ששון השלים דאבל.
"לשמחתי הצלחתי לעשות את זה פעם נוספת", אמר הבוקר ששון לאולפן ynet. "זה לא היה פשוט, אני יכול להגיד שזה היה יותר קשה מהפעם הראשונה, (עם) כמה שהפעם הראשונה הייתה קשה. לשמחתי אתמול בגמר הדברים התחברו לי והצלחתי להביא את הרמה שלי ולנצח".
גיא ששון: "הקהילה היהודית מגיעה בהמוניה"
(צילום: ירון ברנר)
על נילס אמרו ששון כי "הוא שחקן מדהים. יוצא לנו להתחרות די הרבה, אבל למרות פער גילאים בינינו, אנחנו ביחסים מאוד טובים מחוץ למגרש. אנחנו מכירים את המשפחות, אנחנו מתראים די הרבה, אז קל לנו לשתף פעולה ביחד. כשבסוף עולים על המגרש אחד נגד השני, עם משחק על גמר, רולאן גארוס, על כל הקופה, אז החברות נשארת בצד לשעתיים-שלוש של המשחק".
ששון הקדיש את הניצחון לסמ"ר יואב לוור ז"ל שנפל שלשום ליד חאן יונס. "הרגשתי לא טוב ביומיים האחרונים ולקחתי לא מעט תרופות, אבל חבר טוב שלי איבד את בנו בקרב, ועשיתי את זה גם בשבילו. עם ישראל חי!", הוא אמר לאחר המשחק.
אתה מביא לנו באמת הישג בימים קשים כאן בארץ. איך התחושה הזאת? זה נותן איזשהו ערך מוסף לזכייה?
"בוודאי. תראי, אנחנו בסוף חיים את החדשות ואת האירועים שלצערי אנחנו נתקלים בהם בצורה די תכופה. יש לי חבר מאוד טוב שאשתו היא חברה מאוד טובה של אמא של יואב רוור, והוא סימס לי לפני המשחק וסיפר לי שהם בעצם מכירים אותם, את המשפחה, אז ביקשתי ממנו שישלח לי את השם וקצת רקע.
"כשאתה כולך טעון ואמוציונלי ואתה מקבל ידיעה כזאת, זה גורם לך אפילו לרצות יותר, לדחוף יותר בשביל להצליח להביא גאווה ואולי אפילו לגרום לאותם לאותה משפחה טיפה יותר טוב. אני לא יודע אם אני אצליח לגרום להם לחייך, אבל לפחות שירגישו קצת יותר טוב, שחושבים עליהם".
היה איזשהו עניין סביב זה שאתה ישראלי?
"אני לא חוויתי איזשהו אירוע לא נעים. אני יכול להגיד שהייתה סביבי אבטחה די גדולה של התחרות, ומצד שני אני אגיד לך שאת זה אני חווה בכל מקום שאני מגיע אליו, אבל בעיקר בערים הגדולות, פריז, מלבורן, לונדון, ניו יורק. הקהילה היהודית-ישראלית מגיעה באמת בהמוניה עם דגלים, במספרים לא רגילים. אני לא חושב שאף אחד מהמתחרים שלי מקבל כזו תמיכה כמו שאני מקבל. הם פשוט מגיעים והם מתחברים כי הם שומעים שיש שחקן שמייצג וזה עושה להם טוב, גם אם לא כולם באמת מבינים טניס ויודעים עד הסוף במה מדובר. הם בכל זאת מגיעים והם עומדים שם והם מתחברים וצועקים, וזה פשוט מדהים, זו חוויה מדהימה".
