העונה של מכבי חיפה נפתחה בחמש דקות שבהן הקהל יצא החוצה במחאה על התנהלות הקבוצה, אך מקריאת הפוסטים של ארגוני האוהדים של הקבוצה קשה לעמוד על הדרישה המדויקת: האם רוצים שיעקב שחר יעזוב? שהסגל שרק עכשיו נבנה יעבור מהפכה? או שמדובר בתחושה כללית של תסכול?
"רוצים שינוי", הם כותבים, לצד טענות על "התנהלות, ניתוק, שקרים וזלזול באינטליגנציה". אבל מה השורה התחתונה? סתם להתחיל עונה ברגל שמאל? הקבוצה מושפעת מאוד מהאווירה השלילית סביבה, שמקורה בחוסר קבלה של המציאות. "כולנו חלק מגלגל החיים הגדול", אמר מופאסה לסימבה. לא בכל עונה תוכל להעמיד סגל עם פרנצדי פיירו, צ'ארון שרי ונטע לביא, וזה בכלל לא משנה כמה כסף יש לך.
זכותם של האוהדים למחות, זה חלק מהמהות של כדורגל. קשר רגשי חזק מוליד גם אכזבות ותסכולים. עם זאת, חשוב להזכיר את ההישגים הרבים של ההנהלה "המנותקת", ובראשם ההפיכה של מכבי חיפה לאימפריה. יעקב שחר לא נטש את המועדון בתקופות אחרות, למרות שקראו לו ללכת. הנחישות הזו הובילה לשלוש אליפויות רצופות, סמי עופר מלא בכל שבוע אחרי שהפך לקיסריה של הכדורגל וחזרה נוצצת לליגת האלופות – הישגים שכל קבוצה אחרת הייתה חותמת עליהם בשמחה.
"יעקב תשחרר" הם כותבים על החולצות. תשחרר למי, לבעלים דמיוני שיגיע? אולי לאלי טביב, המועמד הנצחי לרכישת כל קבוצה ישראלית שעומדת למכירה? תראו מה עבר על הפועל ת"א בשנים האחרונות עד שהגיע אדמונד ספרא (שגם הוא יצטרך להוכיח את עצמו), תיזכרו מה קרה לבית"ר ירושלים. בעלים אחר היה ממנה מאמן ישראלי גנרי ורומז לו בעדינות שכדאי לו לשלב את קסנדר סברינה ומתיאס נהואל בהרכב, שחקנים שהוא רכש במיליונים בעונה שעברה.
"המועדון הוא לא כרטיס הביקור שלך" - בואו נספר לכם מי יעשה מכם כרטיס ביקור. "קבוצת משקיעים אמריקאית" שתבוא לעשות על מכבי חיפה סיבוב. עבור יעקב שחר, מכבי חיפה היא לא כרטיס ביקור אלא מפעל חיים. הוא כבר הוביל את הקבוצה להישגים אחרי נפילות, והוא יעשה את זה שוב. גם מי ישמע איזה "נפילה" בסך הכל הקבוצה לא זכתה באליפות שנתיים, במהלכן היא סיימה במקום השני והשלישי. תוצאות חלומיות עבור קבוצות אחרות, עבור מכבי חיפה זאת נקודת הפתיחה. כדאי להגיד על זה "תודה רבה". וגם על הניצחון אתמול, אבל זה בקטנה. אולי הוא הוכיח שבמועדון יודעים מה לעשות אחרי הכל.
ממשיך להשקיע
כמובן שהניהול אינו מושלם. אפשר להתווכח על בחירות מקצועיות, על תקשורת עם הקהל, על שקיפות. מותר לאוהדים להרגיש שמגיע להם יותר. מצד שני, המציאות הכלכלית והמקצועית של הכדורגל הישראלי מורכבת: שחקנים מובילים מבקשים להתקדם, השוק המקומי דל, והמלחמה מרחיקה זרים. בתוך התנאים הללו, גם החתמות שנראות כהימור הן כמעט הכרח. אי־אפשר לקחת, במציאות הנוכחית של הכדורגל הישראלי, שלוש אליפויות ברציפות בלי שדגים גדולים יותר לא יבואו לקחת את השחקנים שלך.
התקציב של מכבי חיפה הוא עדיין, לכל הפחות, אחד משלושת הגדולים בליגה. השחקנים החדשים עוד לא הוכיחו את עצמם, אבל מגיע להם קצת זמן להראות שהם ראויים ללבוש את מדי הקבוצה. אוהדי קבוצות אחרות יכולים רק לפנטז על שמות כמו ג'ורג'ה יובאנוביץ' ופייר קורנו. חלק מהשמות לא נוצצים - אבל שוק הישראלים הנוכחי מחייב לקחת את ההימורים הללו. אין ישראלים להביא מתוך הליגה. כל הקבוצות תקועות וצריכות להסתדר עם מה שיש.
יעקב שחר נאלץ לא פעם לספוג מהאוהדים. רק בעונה שעברה התפרעות מול מכבי ת"א הובילה לפיצוץ המשחק – בושה גדולה למועדון, שהסתיימה בנזק מינימלי. אילו היו מורידים למכבי חיפה מספר נקודות משמעותי, האחריות הייתה נופלת כולה על כתפי האוהדים. אירוע כזה עלול היה לזעזע את המועדון מבפנים, ובעלים אחרים אולי היו בוחרים לוותר ולסגור את הברז. שחר, לעומת זאת, נשאר, המשיך להשקיע מהונו האישי והחזיק את המועדון יציב. לכן, גם אם יש מקום לביקורת על ההתנהלות הקיץ, קשה לטעון שהמועדון לא מנסה להעמיד סגל תחרותי ואיכותי ככל האפשר. בינואר האחרון מכבי חיפה רכשה בחצי מיליון יורו את גיא מלמד, למרות שהייתה יכולה לקבל אותו בחינם ביוני. מה זה אם לא הוכחה לכך שהמועדון נלחם כדי להישאר בצמרת? חושבים שהמוטיבציה נעלמה פתאום בקיץ הנוכחי?
אולי הסגל שנבנה לא מספיק טוב, אבל הבסיס שעליו עומד המועדון הוא איתן וקבוצות רבות לא יכולות אפילו לדמיין כזאת יציבות. גם אם מכבי חיפה תסיים את העונה בפלייאוף התחתון, יש לה מספיק כסף, והבעלים מספיק נחוש כדי לרכוש 25 שחקנים חדשים אם צריך. אבל רגע, תנו לעונה להתחיל לפני שאתם שופטים אם הדרך של המועדון נכונה.
פורסם לראשונה: 01:30, 24.08.25
