לראשונה בתולדותיה, העיר חולון אירחה את אליפות ישראל בדריפט, והפכה לבמה לוהטת למופע שמעטים בישראל מכירים. זהו לא עוד מרוץ, אלא מחול מכוניות מדויק ואמנותי שבו רוקדים עם הרכב, מזיזים אותו מצד לצד במהירויות לא הגיוניות לעיני שופטים וקהל מריע, שרק צמא לעוד שואו מה"רוקדים עם כוכבים" של העולם המוטורי.
זו הפעם הראשונה שאירוע מהסוג הזה מגיע למרכז הארץ, ומדובר בנקודת ציון חשובה לעולם הספורט המוטורי. עד כה התחרויות התקיימו בעיקר בערי פריפריה כמו ערד ודימונה. הפעם האירוע מגיע לחולון, שהפכה במשך יומיים, שלישי ורביעי האחרונים, לבירת הרכב הישראלי.
אליפות ישראל בדריפט בהיכל טוטו חולון
(צילום: עוז מועלם)
החניון של היכל הקרח הפך למשך יומיים לזירת מרוצים תוססת, ססגונית ורועשת, עם אספלט צועק, ומסביב גדרות ומחסומי בטון כדי לשמור על הבטיחות. רק בפסח האחרון הצוות הפיק בערד את אליפות ישראל במרוצי הדראג, ושלושה חודשים אחרי הם מקיימים את אליפות ישראל בדריפט. לדבריו של מיכאל חן, הלב הפועם והמפיק של האליפות, כל אירוע כזה מצריך הכנות של מינימום חצי שנה.
חן החל את דרכו בהפקות גדולות כמו פסטיבל קוקה-קולה בניצנים ואכזיב, והוא מתחרה בפני עצמו במרוצי שטח בחו"ל. הוא החליט לעזוב את ההפקות ההמוניות כדי לחבר בין שתי האהבות הכי גדולות שלו: הפקות וספורט מוטורי, והוא האיש שעומד מאחורי האירוע הגדול. "כבר שבע שנים שאני מפיק ספורט מוטורי", הוא מספר. "אנחנו מפיקים חמש ליגות של ספורט מוטורי בשנה, שהמובילות מביניהן הם מרוצי הדראג והדריפט. יש גם תחרויות ללא קהל, שבהן אנחנו סוגרים כבישים ציבוריים ועושים מהם מסלולי מרוצים".
כוריאוגרפיה מהסרטים
סמוך למסלול הוקמו לטובת האירוע טריבונות גבוהות, אזור VIP ממוזג, נפרסו דוכני מזון שהפיצו ריח של נקניקיות, פיצות ובירה קרה. לצדם הוצבו דוכני מרצ'נדייז צבעוניים, עם חולצות, דגמים מוקטנים של מכוניות, ואפילו אביזרים מוטוריים לכל חובב מנועים אמיתי. זאת בנוסף למסכי ענק שהציגו בשידור ישיר כל זווית של הרכבים, כשמסביב משפחות, זוגות צעירים, ילדים עם עיניים נוצצות ואפילו סבים וסבתות עם הנכדים שבאו ליהנות בחופשת הקיץ.
5 צפייה בגלריה
החניון של היכל הקרח הפך למשך יומיים לזירת מרוצים תוססת, ססגונית ורועשת
(צילום: עוז מועלם)
אז מה בעצם ההבדל בין מרוץ דראג לדריפט? מרוץ הדראג דומה יותר למה שאנחנו מכירים מסדרת הסרטים "מהיר ועצבני", עם תוצאה ושעון - הארדקור לחולי ספורט מוטורי. הדריפט, בניגוד למה שרבים חושבים, הוא לא עוד סתם מרוץ, אלא אמנות מוטורית. הנהגים מתחרים ראש בראש בהחלקה על הצד עד אשר יוכתר המנצח. הדריפט שם דגש על סגנון, שליטה, דיוק ועמידה בקווים מוגדרים מראש. הם נכנסים יחד למסלול, מחליקים בזווית מדויקת, מתקרבים זה לזה כמעט עד נגיעה והמכוניות נעות עם כוריאוגרפיה מהסרטים, תוך שימוש בתאורה ואפקטים מרהיבים.
ביום הראשון נערכו קרבות הסולו, שבהם המתחרים עולים לבד למקצים על מנת לקבל ניקוד על הביצוע - ממש כמו ב"רוקדים עם כוכבים". המטרה היא לעשות את תוואי המסלול בדריפט על הצד, כשהרכב זורק את "הזנב" ולא מתיישר לאורך כל הדרך. ביום השני הנהגים התחרו אחד נגד השני בדו-קרב של רודף ונרדף, והתחלפו בכל סיבוב (הרודף הופך לנרדף).
"ענף מטורף ומרגש"
אור, תושב באר-שבע, הוא חובב ספורט מוטורי נלהב שהגיע עם חבריו לאירוע. "בדרך כלל התחרויות קרובות אליי לבית בדרום, אבל בשביל אירועים בסדר גודל כזה אני מוכן לעשות נסיעה ארוכה", הוא מספר בזמן שהוא צופה מהטריבונה. "אני מקווה שזה רק יילך ויתפתח. זה ענף מטורף ומרגש".
הקהל היה מרותק בזמן המרוצים, כשכל החלקה לוותה באנחת התפעלות והתלהבות. היו כאלה שלא הסתפקו ביום אחד והגיעו לשני ימי התחרות. מי שישב קרוב הריח את הגומי השרוף של צמיגי המכוניות, ומי שישב רחוק נהנה מתמונה מושלמת על מסך ענק. את הקהל הרים המנחה האנרגטי, דורון קאופמן ממוטורהדס, דמות דומיננטית בסצינת הספורט המוטורי בישראל, וכוכב רשת בעל קהילה מסורה עם עשרות אלפי עוקבים.
מאחורי כל רכב צבעוני שחלף על המסלול, יש סיפור של נהג. מדובר באנשים עם תשוקה אמיתית לענף, מרביתם בלי ספונסרים או תקציבים גדולים. הם משקיעים רבות מכיסם -לעיתים מדובר במאות אלפי שקלים - רק כדי לקחת חלק בתחום שמתפתח בקצב מטורף בישראל בשנים האחרונות. הם מגיעים לכל תחרות מכל קצוות הארץ, כשלצידם צוותים טכניים מקצועיים שבילו שעות בבניית המכוניות והכנתן לתחרות. "רכבי מרוץ בנויים עם מנועים מושתלים ומשופרים והספקים של עד 1,100 כוח סוס", מעיד קאופמן.
"עשינו היסטוריה"
בין סככת הפיט-סטופ לדוכן הנקניקיות, קשה היה להחליט מה מרגש יותר - המכוניות המטורפות או הקהל שהגיע בהמוניו לצפות בשואו האדיר. בירה ביד אחת, מצלמת הטלפון ביד שנייה ושאגות עידוד. אפילו מזג האוויר שיתף פעולה עם שמש נעימה ורוח קלה בערב.
"לדעתי עשינו היסטוריה", אמר קאופמן הנרגש. "הצלחנו להביא את הענף הזה למרכז הארץ, עם נוכחות בסדר גודל של 2,500-3,000 איש ביום. המטרה שלנו, בין היתר, היא להשריש את תרבות הספורט המוטורי בישראל".
מהנהלת ההתאחדות לנהיגה ספורטיבית, שהייתה חלק מהותי מהצלחת האירוע, נמסר: "מרוץ הדריפט בחולון מהווה ציון דרך בפעילות ההתאחדות למען פיתוח והנגשת הספורט המוטורי בישראל. זאת הפעם הראשונה שבה נערך מרוץ דריפט במרכז הארץ כאשר הוא מתקיים במגרש פתוח אשר הוסב למסלול מרוץ חוקי, תקני ובטוח, הן למתחרים, והן לקהל הצופים הרב. יישר כוח למפיק, מיכאל חן, על הארגון המעולה ול'מלמד מוטורספורט' על הניהול המקצועי של המרוץ".
גם חן התייחס לאירוע כהיסטורי: "קיבלנו הזדמנות לעשות את זה במרכז ולהנגיש את זה למיינסטרים. ראש עיריית חולון זיהה את הפוטנציאל וסגרנו שמעכשיו זאת תהיה מסורת כל שנה. הצופים מגיעים אמנם לכל מקום, אבל הווייב שונה לגמרי וזה מתבטא במספרים. עד כה היו 26 מתחרים, ובמרוץ הזה היו 57, ואני עוד עצרתי את ההרשמה. כשזה מגיע למרכז זה נגיש לכולם".
"סוף-סוף משהו כזה קורה פה קרוב לבית", אמר אוהד, תושב ראשל"צ שהגיע יחד עם שני ילדיו לצפות בשואו. "בדרך כלל צריך לנסוע רחוק, אז קפצנו על האופציה, בעיקר כשיש חופש גדול ומחפשים תעסוקה. וזה היה שווה כל רגע". גם הנהגים, שלעיתים מתקשים להגיע לפריפריה, ונאלצים להתמודד עם בעיות לוגיסטיקה שכרוכות בכך, הודו על קיום האירוע במרכז הארץ: "זה משנה את המשחק. הרבה יותר קל להגיע ויש פה קהל מטורף".
ההתלהבות, הרעש, התשוקה והקהל הגדול מרמזים על דבר אחד: הדריפט בישראל רק מתחיל להתחמם, וייתכן מאוד שהגעתו ללב הארץ זו רק הסנונית הראשונה בדרך למהפכה שלמה בתחום המוטורי. "אנשים היו בשוק ואמרו לא ידענו שיש דבר כזה בארץ, שזה אירוע ששייך לחו"ל", אמר חן. "הסברתי שזה לא חו"ל, זה פה בארץ, ויש דברים שאנחנו עושים מעל הרמה שעושים במדינות אחרות, רק שזה לא חשוף מספיק - וזה התפקיד שלי. החזון שלי זה שבשנה הבאה יהיה שידור באחד מהערוצים המרכזיים".
פורסם לראשונה: 16:09, 18.07.25
