מעבר של שחקנים בין שתי יריבות מאותה עיר, "לחצות את הכביש" כמו שאומרת הקלישאה, תמיד עושה רעש. עד השבוע, 40 שחקנים בתולדות הכדורגל החיפאי עברו ישירות. גיא מלמד יהיה ה-41. מלך השערים של הליגה הוא השחקן ה-14 שעובר מאדום לירוק, בעוד ש-27 שחקנים עשו את הדרך ההפוכה, כך על פי היסטוריון הכדורגל ירון משעל.
מעברים כאלה היו בלתי אפשריים עד תחילת עידן הבעלות הפרטית בכדורגל הישראלי. כשנכנס הכסף הגדול, רבים לא הצליחו לעמוד בפיתוי, כולל ראובן עטר שעבר ממכבי להפועל בשיאו. אפשר להבין את גיא מלמד, שבגיל 32 רוצה את החוזה האחרון הגדול בקריירה. ומה לעשות שיואב כץ לא יכול לשלם כמו יענקל'ה שחר? אם לא יהיה לה בעלים יותר עשיר, הפועל לא תצליח לסרב להצעות ממכבי.
5. איתן אהרוני
החבר של עטר
אהרוני היה אחד הסמלים הכי גדולים של מכבי חיפה בשנות ה-80, המגן הימני היה חביבו של המאמן שלמה שרף והוביל את הקבוצה לאליפות הראשונה בהיסטוריה שלה. הוא גם היה שותף בקבוצה הכי גדולה של הירוקים בכל הזמנים וכנראה הטובה ביותר בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי: עונת 1993/94 נטולת ההפסדים. המעבר שלו לאדום לא עורר הדים, כי מי שעשה את הרעש הוא ראובן עטר שעבר יחד איתו לאדום. איש העסקים האלמוני רובי שפירא הצליח לטלטל את הכדורגל בחיפה, אבל המעבר הסנסציוני לא הביא את האליפות המיוחלת. היא באה אחר כך, ב-1999. אליפות שהייתה דווקא תחילת הסוף של הפועל חיפה בצמרת.
4. גיא מלמד
לממש את האופציה
הטבלה לא משקרת: גיא מלמד הוא החלוץ הכי טוב בליגת העל, והוא רוצה לממש את האופציה שנפתחה. הוא מסתובב פה שנים עם התואר "חלוץ ליגה מוכח", תואר שהוא גביע הטוטו של החלוצים. מביא לך כבוד, אבל לא שווה זימון לנבחרת או חוזה גדול. לכל היותר, אתה פותח במכבי נתניה או בהפועל חיפה. התלות של הפועל במלמד חריגה מאוד: הוא כבש 17 שערים, הבא אחריו תיאמוקו דיארה כבש שניים. אוהדי הפועל חיפה התחננו אליו, אבל גם הם יודעים שהבעיה היא אצל ההנהלה. מלמד היה יכול לחתום לשנתיים נוספות באדום, אבל לפי מספר דיווחים רגע לפני הסגירה יואב כץ עשה לו גוסטינג.
3. טל בנין
נשבר לו
מכבי חיפה ניצלה את השהות של הפועל חיפה בליגה הארצית (לאומית היום) כדי לפתות את טל בנין לחתום אצלה. בגיל 18 היה ברור שבנין הוא משהו מיוחד, הוא יכול היה לנהל משחק וגם לרדת לגליץ' בתקופה שקשרים היו עושים רק את אחד מהם. ייתכן כי הוא היה הקשר 50:50 הראשון אי פעם. המו"מ בין הפועל חיפה למכבי חיפה ארך כמעט שנה, עד שבנין אמר: "נשבר לי מהליגה הארצית" והצליח להפוך לירוק ב־1989. הוא זכה עם מכבי חיפה באליפות ובגביע, ואחרי שלוש עונות חזר לקדנציה שנייה בהפועל חיפה (שלא עשתה מזה עניין, או שזה קשור לכך שלא היה אז אולטראס).
2. דודו אוואט
האליפויות והפאדיחה
ב־2001 הקופה של הפועל חיפה התרוקנה, כי הבעלים רובי שפירא ז"ל היה על סף פשיטת רגל. זה היה רק שנתיים אחרי האליפות ההיסטורית, עם שמות נוסטלגיים כמו ג'ובאני רוסו, גוראן מילנקו, עופר טלקר, אורן נסים והשוער הצעיר והמבטיח דודו אוואט. ניר דוידוביץ' היה פצוע, ואוואט נכנס בהצלחה לשער ולקח עם מכבי חיפה אליפות. הוא גם שיחק עם הירוקים בליגת האלופות, אבל גם סיפק רגע בלתי נשכח אחרי שכדור שמסר לו אלון חרזי עבר לו מתחת לרגל ונכנס לשער. דווקא אחרי הפאדיחה הענקית, הקריירה של אוואט זינקה למעלה. הוא רשם יותר מ־300 הופעות בליגה הספרדית, והפך לאחד הזרים הכי אהובים בתולדות מאיורקה.
1. ראובן עטר
סלחו לו על הכל
חלק מרכזי בקבוצת הכוכבים והשיאים של 1993/94 ובאליפויות שקדמו לה, השחקן ששערים שלא נכנסים לטופ 10 שלו היו נחשבים לשערים הכי יפים בקריירה של כדורגלן אחר, ואהוב הקהל הטיל בקיץ 1994 פצצה: אני רוצה לעזוב, ואני רוצה גם שזה יהיה להפועל חיפה. האדומים שילמו עליו סכום שיא לכדורגל הישראלי אז: 550 אלף דולר, וקיבלו ממנו 21 שערים - שיא לשחקן שלהם בליגה. אבל למרות גולים מדהימים, טילים מונחים, הקפצות ודריבלים: עטר לא הביא להפועל חיפה אליפות. למזלו, הוא היה כל כך טוב בכדורגל עד שאוהדי מכבי סלחו לו בלי לחשוב פעמיים והוא שב למעמדו הקודם. אפשר להבין אותם, זה שחקן של פעם בדור.
פורסם לראשונה: 01:30, 23.01.25
