גמר טורניר הביליארד Ultimate Pool Women's Pro Series שנערך ביום ראשון בוויגן, אנגליה, הפך מוקד לסערה – לאחר ששתי שחקניות טרנסג'נדריות, הארייט היינס ולוסי סמית', התמודדו זו מול זו על התואר. השתיים, שעברו תהליך להתאמה מגדרית, גברו על כל יתר המתמודדות בדרך לגמר. היינס ניצחה בתוצאה 6:8, אך ברשתות החברתיות ובתקשורת הבריטית נוצרה מהומה סביב השאלה האם יש בכך פגיעה בספורט הנשים.
השחיינית האולימפית לשעבר שרון דייויס, שמרבה להתבטא נגד טרנסג'נדרים, והספורטאית האמריקנית ריילי גיינס, גם היא פעילה בנושא, טענו שמדובר באי צדק כלפי נשים. בעוד שאחרים טענו שאין להיינס ולסמית' כל יתרון במשחק הזה, כי מדובר במשחק שנותן דגש לאסטרטגיה ולא לכוח.
היינס עצמה אמרה בריאיון בדצמבר האחרון, לאחר שנפסלה מתחרות אחרת: "אין לי שום יתרון. זה לא איגרוף או גולף – זה ביליארד". עם זאת, ההתמודדות בין שתי שחקניות טרנסג'נדריות בגמר טורניר נשים ליבתה מחדש את הוויכוח הציבורי הסוער סביב השתתפות טרנסג'נדריות בספורט נשים, במיוחד נוכח מקרים קודמים שעוררו מחלוקת, כמו פסילה של סייפת שסירבה להתחרות מול יריבה טרנסג'נדרית בשבוע שעבר.
גם איגוד הביליארד הבריטי EBPF הוסיף שמן למדורה כשפרסם בעבר כי שחקניות טרנסג'נדריות נהנות מיתרונות כמו טווח זרועות רחב יותר, אצבעות חזקות ויכולת "ברייק" עוצמתית יותר (יכולת לתת מכת פתיחה חזקה יותר, מה שנותן להן יתרון לכאורה) – ולכן החליט לאסור על השתתפותן בליגות. היינס התחילה להיאבק בהחלטה הזו משפטית ואף שכרה חוות דעת של פיזיקאי מ-MIT שטוען כי יתרון פיזי בביליארד אינו מכריע ברמות הגבוהות.
היינס הציגה בבית משפט שעסק בנושא חוות דעת מומחה, הטוענת כי לנשים טרנסג'נדריות אין יתרון על פני נשים במשחק ביליארד. בדו"ח מומחה שהגישה, פרופסור מ-MIT טען כי כל עוד שחקן או שחקנית יכולים לבצע מהלך פתיחה ("ברייק") במהירות מסוימת – שהיא ברת השגה עבור שני המינים – אין יתרון מהותי הנובע ממהירות גבוהה יותר של המכה עם המקל.
פוסטים בנושא זכו למיליוני צפיות ועשרות אלפי תגובות – כולל אחת של העיתונאי פירס מורגן ("שטות מוחלטת"), אך גם תגובות תומכות ששאלו: "למה בכלל יש קטגוריות מגדריות בביליארד?"
"אני רק אישה שמנסה לחיות את חייה. בעבודה מתייחסים אליי כמו אישה. רק בביליארד זה עדיין נושא לדיון", אמרה היינס.
