אחרי חודש של רכבת הרים, לחץ, תהיות ודפיקות לב, עירוני טבריה הגיעה למחזור הסיום כשהיא תלויה בעצמה – תיקו או ניצחון, ואנחנו בליגת העל לעונה נוספת. במשחק מול מכבי פתח תקווה, בקרב ישיר על ההישרדות, טבריה עשתה את שלה. 0:0 בסיום – תוצאה שהספיקה בגדול.
כ-2,500 אוהדים ליוו את הקבוצה באצטדיון – מראה מרגש וחיוני, גם אם עולה השאלה המתבקשת: למה לא רואים כמות כזו גם במהלך העונה? אבל ביום הזה, כל המחמאות מגיעות.
לא, זה לא היה הכדורגל הכי יפה, הכי מבריק או הכי קל לצפייה – ולעיתים קרובות גם היה ההפך. אבל המטרה הייתה ברורה: להישאר בליגה, בכל דרך, בכל מחיר. ואת זה – הצוות המקצועי, בראשות אלירן חודדה, הצליח לעשות. חודדה עמד בלחץ, התמודד עם סגל קצר, שמר על קור רוח והוביל את הקבוצה לאורך עונה מאתגרת במיוחד. מגיע לו כל הקרדיט.
וגם לבעלי הקבוצה – אריה קלמנזון ומיקי ביתן – מגיעות מחיאות כפיים. הם נתנו שקט, לא התערבו בכל צעד, סמכו על האנשים שבחרו – ובסוף, זה מה שעשה את ההבדל.
ועכשיו – מה הלאה? טבריה צריכה לחשוב כבר על מחר. על עונה שנייה בליגת העל, עם מטרות חדשות, עם סגל חזק יותר, ועם תקווה גדולה למשוך שחקנים בכירים שירצו להיות חלק מהפרויקט. הפעם שרדנו. בפעם הבאה – אולי גם נצליח ליהנות מהדרך.
חופשה נעימה עירוני טבריה. תחזרו חזקים.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: [email protected] בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
