עמנואל "איבן דרק" שארפ. תודה על השבוע האחרון, הקסום והמופלא.
ראשית, אתה בן של אגדה מהלכת. זה יותר מכדורסל. נס ז'לגיריס זה לא מהלך שאפשר ללמד. שנית, גם הניסיון חשוב וזה יבוא גם לך עם הזמן. אתה חייב לעצמך את זה. אנא זכור כי אבא שלך היה שנים רבות שחקן של קבוצות קטנות עד שהגיע למכבי. שלישית, ההווה שלך עולה על כל דמיון.
מה עשית בשבילנו? ובשבילי אישית? אתה הישראלי הראשון בגמר של כדורסל גברים אמריקאי. שי דורון לקחה אליפות במדי מכללת מרילנד. הבן שלי לומד שם עכשיו. אז אנחנו מרגישים שזה גם שלנו. כי כישראלים יש לנו כל כך מעט להתגאות בו. כן, גם דיוויד בלאט היה בגמר NBA, כמאמן. ואנחנו מאד גאים גם בו. אז גם אם אתה עוד ילד, כבר עכשיו עשית היסטוריה. בשבילנו.
ניצחת במו ידיך את הקופר-שלאג (כן, אני יודע איך קוראים לו) ואני מניח שהיה קשה לך להירדם בלילה אח"כ. היכולת לעבור הלאה זה מרכיב ממש חשוב בחייו של שחקן כדורסל ובעצם כל ספורטאי מקצועני. אל תיתן לזה לעצור בעדך! גם אם בשביל אוהד ממוצע, אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך. לא כולם ככה. אתה תספוג לא מעט קיתונות של לעג מה"מומחים", אבל אני מעריך מאוד את מה שהראית עד כה. ורוב קהל הכדורסל פה בישראל מאחוריך, באש ובמים. עכשיו עליך לשנס מותניים ולעבוד קשה שבעתיים בשביל שכל מה שעשית עד כה יהיה רק היומן ולא הסיכום של הקריירה שלך.
אומרים שצריך להפסיד כמה גמרים לפני שמנצחים אחד. זו קלישאה. ובמקרה שלך זה כנראה יוכיח את עצמו. כמו משה רבנו הגעת עד הבאר ולא זכית לשתות ממנה. אבל יהיו עוד בארות. משה היה זקן. אתה רק התחלת. גם אם אני לא אובייקטיבי, עדין אני ממליץ עליך בחום לרמות הגבוהות ביותר. אתה עדיין יהלום לא מלוטש, אבל אתה בדרך הנכונה.
ותמיד ישנה אופציה לבוא למכבי. תשאל את כולם. את אבא (תמסור ד"ש...) או אפילו את המאמן של הקופר-שלאג...
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: [email protected] בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
