האנזי פליק לא היה צריך להביא את ה''פליקי פלאקה'' לברצלונה. הוא לא היה צריך להציג את שיטת המשחק של לחץ תמידי וקו הגנה גבוה שמסתמך על מלכודות נבדל, וגם לא את הזכייה בסופר־קופה או בגביע המלך או באליפות הכמעט בטוחה, ואפילו לא את צמד המשחקים האפיים נגד אינטר בחצי גמר ליגת האלופות. הוא לא היה צריך את כמויות השערים, את שילוב הצעירים, את התחייה המחודשת של רוברט לבנדובסקי וראפיניה, את תוארי מאמן החודש – כדי להיות מלך קטלוניה החדש. הוא רק היה צריך להיות ארבע מארבע.
פליק ניצח את ריאל מדריד ארבע פעמים השנה. בכל מסגרת אפשרית. הוא השפיל את היריבה השנואה, עשה קאמבקים, ניצח בדרמה ובקונצרטים של כדורגל. הוא ניצח בג'דה, בסביליה, במדריד ובברצלונה. הוא הביס את ריאל בחורף, וסחט ניצחון באביב. ברצלונה של פליק התגברה, עם סגל דומה, על האכזבה מהעונה האחרונה תחת צ'אבי, על מחסומים כלכליים ועל הדומיננטיות המדהימה של ריאל. הוא השיג את הבלתי מושג, לא רק עונה היסטורית, אלא עונה מלאה בתארים, על חשבון היריבה השנואה שהתחזקה בשחקן הטוב בעולם.
משחק היסטורי: 3:4 משוגע לבארסה בקלאסיקו
(באדיבות ONE)
הימור? בינגו
בארסה לקחה הימור עצום במינוי פליק. הרי הייתה לו קריירת אימון משנית עד עונת 2019/20. אף אחד לא באמת ספר אותו כחלק מהרנסנס בדור המאמנים של גרמניה, שכולל בין היתר את יורגן קלופ, תומאס טוכל ויוליאן נאגלסמן. הוא היה שותף להישגים הגדולים של הנבחרת בין 2006 ל־2014, כולל זכייה במונדיאל, אבל ''רק'' כעוזר של יוגי לב.
המינוי בבאיירן ב־2019 הגיע די משום מקום. המועדון הבווארי המפואר היה צריך מחליף מיידי ורגעי למשבר שאליו נקלע תחת ניקו קובאץ'. פליק הגיב בשישה תארים, כולל זכייה בליגת האלופות. לאחר סריית תארים, המאמן עזב לנבחרת גרמניה, תקופת כישלון של שנתיים, כולל הדחה בשלב המוקדם במונדיאל בקטאר. לאחר שלושה הפסדים רצופים ב־2023, כולל תבוסה ליפן, פליק פוטר. מה שעבד כל כך טוב בבאיירן – מלכודות הנבדל, קו הגנה גבוה, לחץ – היה זקוק לטיפול ותרגול יומיומי, לקשר רציף ואישי בין מאמן לשחקנים, ולא עבד במסגרת הנבחרת.
זה היה כישלון שהיה עלול לחסל קריירה של מאמן, או לפחות להכריח אותו להתחיל לפלס שוב את הדרך מלמטה. למזלו, ברצלונה זכרה לו את ההצגות מולה: בדרכה לגביע האלופות ב־2020, באיירן של פליק דרסה 2:8 באחת מתצוגות הכדורגל הגדולות בהיסטוריה. אם יש מישהו שיכול להשפיל אותנו ככה, ובסטייל כזה, אנחנו רוצים אותו אצלנו, אמרו הקטלאנים. הנהלת בארסה גם חשבה שפליק יצליח להחזיר את חדוות המשחק ללבנדובסקי, שפרח תחתיו בבאיירן וסבל מנסיגה לאחר עונת בכורה מרשימה בברצלונה. מה שהם לא בנו עליו, אפילו בחלומות הכי בלאוגרנה שלהם, היה שפליק יהפוך להצלחה כזו מיידית וכזו מסחררת.
אנצ'לוטי מי?
ייאמר לזכותו של המאמן הגרמני שהוא הבין מיד מהן המטרות בברצלונה. הוא ניצל את העובדה שלאמין ימאל שיחק עבורו, והוא ברא מחדש את ראפיניה, שני שחקנים שעזרו לו להרחיב את ההתקפה דרך הקיצוניים ולרווח את הגנת ריאל של קרלו אנצ'לוטי שהעדיף תמיד מרכז שדה הרבה יותר קומפקטי. מה שעוד יותר מדהים בעונה הזו של פליק הייתה יכולת העמידה של ברצלונה. שום פיגור לא שבר אותה. מבחינה מנטלית, הקבוצה של פליק נולדה מחדש. ועוד דבר: בניגוד לפפ גווארדיולה, המאמן שהציב את הסטנדרט לאסתטיקת משחק בברצלונה, פליק לא אובססיבי לשליטה והחזקה רציפה בכדור. הוא נתן לשחקנים שלו הרבה יותר מרווח פעולה להציג את הכישרון שלהם.
אבל אולי הדבר הכי חשוב שהמאמן הצליח להטמיע, מעבר להכל, היה החזרת הזהות למועדון. ברצלונה עלתה לכל משחק העונה באותה צורה: אנחנו ברצלונה ואנחנו לא מתקפלים בפני אף אחד. אנחנו באים לשחק את הכדורגל ואת הסגנון שלנו, בלי שום קשר לנסיבות. זו גישה שהתבררה גם כנאיבית. כל קבוצה שהייתה מבקיעה שער יתרון שלוש דקות לסיום בחצי גמר ליגת האלופות, כמו שקרה במילאנו נגד אינטר, הייתה יורדת לבונקר ומעיפה את הכדור ליציע. לא ברצלונה. אבל פליק החליט שהיא תחיה ותמות עם DNA המועדון. זו הייתה בשורה עצומה לאוהדים, אבל בעיקר סטייטמנט לצעירים שעלו מהעתודה והשתלבו בהרכב, ולאלו שיעלו בשנים הבאות.
בארסה כבר מיהרה להניח טיוטת חוזה לפני פליק ולבקש ממנו שיאריכו מעבר למועד המקורי בתום העונה הבאה. הבוסים ראו את מה שהוא חולל על המגרש, הם ספגו את ההישגים, את חזרת העטרה ליושנה, את הווייב מהאוהדים, ובעיקר שמעו את פליק אומר אחרי כל משחק: "יש לנו עוד הרבה מקום להשתפר''.
כל משחקי הליגה הספרדית משודרים בערוץ ONE (אפיק 50) בכל הפלטפורמות.
פורסם לראשונה: 01:30, 14.05.25
