לעירוני טבריה לא הולך פשוט בעונה הראשונה בליגת העל. היא ממוקמת צמוד לקו האדום וזה אומר הכל. היא סובלת מקשיים בהבקעת שערים ברוב משחקיה, ולא משיגה מספיק נקודות במשחקים החשובים ביותר. אבל בסופו של דבר, מה שמציב אותה כרגע מעל אזור הירידה הן הנחישות, המוטיבציה והרצון לעשות רושם. טבריה מוכיחה לא פעם, במיוחד לאחרונה, שהיא טריק חולף ולא טרנד חולף, שיש לה את להתמודד כמו שצריך בליגה הזו.
כולנו מכירים את טבריה א' וטבריה ב'. טבריה א' היא זאת שנכנעת בקלות כשהכול אבוד, וטבריה ב' זו כזאת שנלחמת על היעדים שלה. היא מופיעה יותר ויותר: מול קריית שמונה כולנו ראינו את הופעה נהדרת של קבוצה שמתעלה על עצמה ונותנת את מאת האחוזים שלה, שמנצחת ומכניעה ולא מוותרת, לא מסתפקת בשער בודד. מול מכבי ת"א ראינו קבוצה מאוחדת שעושה הכל כדי לא להפסיד למרות תנאי הפתיחה הקשים ומה שהתפתח במשחק. בסופו של דבר היא השיגה תיקו.
לטבריה הלוחמנית והנועזת יש לב. ראינו את זה כבר בשנה שעברה בליגה הלאומית, כאשר המאמן אלירן חודדה הוביל אותה לעלייה בסיום שנה צמודה ומטלטלת.
עכשיו המטרה אחרת - הישרדות. טבריה זקוקה ללכידות קבוצתית, לשיטת משחק עקבית ונכונה, להפעיל לחץ על הכדור, לשלוט בו יותר ולהיות מדויקת. מבט על הסגל, גם בקיץ וגם עכשיו, העלה ספקות בנוגע ליכולת שלה לעשות זאת, אבל חודדה מוציא מהשחקנים יותר מסך החלקים, והם כבר למדו להאמין שהכל אפשרי.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: [email protected] בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
