כבר למעלה מעשור שעירוני טבריה והאוהדים שלה חולמים על בית אמיתי. האצטדיון החדש, שהחלה בנייתו ב-2015, (אז ראש העיר יוסי בן דוד) אמור היה להעניק לקבוצה ולעיר מתקן מודרני, אך בפועל הפך לסמל של תסכול, ביורוקרטיה ודחיות בלתי נגמרות. התכנון המקורי דיבר על השקעה של 40 מיליון שקלים, אולם עם השנים העבודות הופסקו וחודשו לסירוגין, התקציב התנפח ליותר מ-80 מיליון שקלים, ולמרות שהובטח שהשלב הראשון יושלם בינואר 2025 – כעת כבר מדברים על דחייה לתחילת עונת 2026/27.
כמו תמיד, יש תירוצים. מצד אחד, עירוני טבריה עלתה לליגת העל, מה שמצריך הרחבת האצטדיון ל-7,000 מושבים ושדרוג התאורה לשידורי טלוויזיה. מצד שני, מלחמת חרבות ברזל יצרה מחסור בפועלי בנייה. אך בין אם הסיבות מוצדקות או לא – העובדה היא שהפרויקט הזה נגרר במשך שנים, והנפגעים האמיתיים הם לא הפוליטיקאים ולא היזמים, אלא האנשים שבאמת חיים את הכדורגל.
המפסידים הגדולים
1. האוהדים – במקום ליהנות ממשחקי הבית בעיר, הם נאלצים לנדוד לאצטדיונים כמו גרין בנוף הגליל (ולפני כן בעפולה), מה שיוצר חוסר אווירה ביתית ואובדן הזהות המקומית. קבוצה בלי מגרש ביתי אמיתי היא כמו דג שמנסה לשחות ביבשה.
2. הקבוצה – עירוני טבריה, שבעונת 2024/25 סוף סוף הצליחה להעפיל לליגת העל, נאלצת להתמודד עם חיסרון משמעותי: היעדר קהל ביתי שיכול ללוות אותה. בנוסף, עלויות השכרת מתקנים ומגרשי אימונים גוברות – כסף שהיה יכול להיות מושקע בפיתוח המועדון והשחקנים.
3. העיר טבריה – לאצטדיון ביתי יש ערך כלכלי עצום. קבוצות יריבות שמגיעות למשחקים מביאות איתן קהל שמחפש בתי מלון, מסעדות, ברים ועסקים מקומיים – כל זאת, הפוטנציאל שהיה יכול להזרים חמצן לענף התיירות המקומי של טבריה.
כמו באשדוד
בזמן שטבריה נאבקת עם דחיות וביורוקרטיה, האצטדיון באשדוד מהווה דוגמה להצלחה ניהולית ותכנונית. הפרויקט באשדוד החל הרבה קודם ונמצא כיום בשלבים מתקדמים בהרבה, כאשר כבר מתקיימים שלבי בנייה מתקדמים והקהל המקומי יכול להתרשם מההתקדמות. הצלחתו של אשדוד מדגישה את הפער הקיים בין הפרויקטים ומעלה את השאלה – מה קורה בטבריה? האם ישנה מחויבות אמיתית לסיים את הפרויקט בזמן, או שמדובר בהבטחות ריקות ותירוצים שממשיכים להטביע את העיר באפס תוצאות?
מתי נבין שכדורגל הוא מעבר למשחק?
בזמן שערים כמו נתניה, פתח תקווה ובאר שבע נהנות ממתקנים מודרניים שתורמים לכלכלת העיר ולתרבות הספורט, טבריה עדיין תקועה עם אתר בנייה שהפך לבדיחה עצובה. השאלה היא לא מתי האצטדיון יושלם, אלא האם מישהו באמת מחויב לכך שזה יקרה בזמן הקרוב – או שנמשיך לשמוע תירוצים והבטחות ריקות.
2026/27 נשמע רחוק, אבל אם לשפוט לפי ההיסטוריה של הפרויקט הזה – מי ערב לנו שגם התאריך הזה לא יזוז? טבריה, עירוני טבריה והאוהדים שלה ראויים ליותר. הגיע הזמן למעשים, לא לדחיות, וכמובן – ללמוד מהצלחות שממשיכה להתממש בערים אחרות.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: [email protected] בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
