אם בראשון בערב, בזמן שידור גמר המונדיאל, נכנסתם להתעדכן בהודעות הווטסאפ בקבוצת ההימורים של העבודה; אם אתם מאזינים קבוע לפודקאסטים על כדורגל, עוקבים ברשתות אחרי אושיות בתחום או חברים בקבוצות אוהדים ברשתות, אתם לא לבד: הקהילות הדיגיטליות הישראליות של הכדורגל גועשות, והמוני ישראלים מוצאים בהן שפה משותפת סביב הכדור. המפגש הזה הוא לא עניין של מה בכך: בשונה מהשיח המקוטב והאלים לעיתים ברשת, האהבה לכדורגל, כשהיא פוגשת את ההזדמנויות של הדיגיטל, מאפשרת מפגש של אנשים מכל הקשת החברתית בישראל, שמצליחים לא רק לדבר אלה עם אלה, אלא גם לקדם מטרות משותפות.
החיבור בין קהילתיות וכדורגל הוא כמובן לא חדש וגם לא תופעה שמתרחשת רק, ואפילו לא בעיקר, בדיגיטל, אלא מאפיין מרכזי של המשחק. אבל לפחות שלושה מאפיינים של הסביבה התקשורתית שמתקיימת בדיגיטל הופכים את החיבור של קהילה, כדורגל ודיגיטל למרחב מאפשר במיוחד, גם עבור חברות וחברי הקהילה ברמה האישית, וגם עבור החברה בכללה: האינטראקטיביות, או האפשרות לקיים שיח של ממש ללא מגבלות של מקום, היקף או זמן; הבחירה המכוונת של חברות וחברי הקהילה להיות חלק ממנה ולתרום לה; והיחסים החברתיים המשמעותיים שנרקמים בתוכה.
אוהדי נבחרת ארגנטינה חוגגים בבואנוס איירס
(צילום: Tomas Cuesta / Getty Images)
נחשוב לדוגמה על קבוצת דיון בטלגרם, שנולדה בישראל, מונה כמה עשרות אלפי חברים ועוסקת במונדיאל 2026 (ויש רבות כאלה גם ברשתות אחרות כמו הווטסאפ והדיסקורד). קהילה כזו אולי מוגבלת במידה מסוימת על ידי השפה העברית בה היא מתנהלת, אבל היא עדיין מפגישה לשיחה משותפת א.נשים מכל קצוות הארץ והעולם, שלא רק צורכים ביחד את אותה "דיאטה תקשורתית", אלא גם יכולים לקיים ביניהם שיחה של ממש. השיחה הזאת, התחומה בעיקר לאהבה המשותפת לספורט, מייצרת מכנה משותף גם בין מי שמחוץ לקהילה אולי היו מתקשים למצוא אותו. יתרה מזאת, משום שברוב הקהילות הדיגיטליות ההצטרפות היא עניין של בחירה אישית מאוד ופרטית, הנעשית בקלות יחסית בלחיצת כפתור, החברות בקהילה היא משמעותית ומעצימה ברמה האישית עבור חברות וחברי הקהילה, כי היא מעניקה, בעידן של בדידות מאחורי מסכים, דווקא תחושה של שייכות - ושל יכולת לפעול ביחד, למען הקבוצה האהודה או לקידום מטרות חברתיות.
היקף הפעילות של קהילות הכדורגל בדיגיטל והמגוון האנושי שלוקח בהן חלק, הופכים אותן לפלטפורמה רבת עוצמה לקידום מטרות חברתיות. מוכרת במיוחד היא ההתארגנות של קהילות אוהדי הכדורגל הישראליות אחרי 7 באוקטובר, בדיגיטל ומחוצה לו, למען השורדים, להנצחת הנופלים ולשחרור החטופים. הפודיום, למשל, שהוא פודקאסט על כדורגל עם אלפי עוקבים וקהילה ערה ברשתות, פתח בראשית המלחמה את המיקרופון למאזינים, נתן לקהל לספר, ואיפשר ליזום פעילויות למען הנפגעים. בהמשך, ראינו כולנו את הפעילות המאומצת של האוהדים במגרשים וברשתות לקידום המודעות לשחרורם של אחיהם, אוהדי הקבוצה, מהשבי, והתרגשנו עד דמעות מקבלת הפנים של השבים אל היציעים.
אבל הפעילות החברתית שמקורה בקהילות הכדורגל, ושצוברת תאוצה בזכות הדיגיטל, לא מוגבלת לימי חירום. קהילות כדורגל נרתמות למטרות חברתיות שונות, ועושות שימוש יעיל ביכולות שלהן להפיץ את הבשורה גם בעולם הוירטואלי. כך למשל מתארגנות בקהילות, ומופצות בתפוצה רחבה מאוד, יוזמות לגיוס תרומות לבתי-חולים, להענקת תמיכה וסיוע לנזקקים, לקידום מאבקים צרכניים ועוד. כך למשל צפו עשרות אלפים בסרטון בעמוד הפייסבוק של "אולטראס ישראל" שתיעד מפגש של אוהדי בית"ר, שהגיעו לשמח ילד שנפגע מחרם בבית-הספר.
ההיקף הרחב של תפוצת מסר מהסוג הזה, בשילוב ההגעה שלו לקבוצות חברתיות רבות ושונות, מדגיש את הפוטנציאל העצום של קהילות הכדורגל להיות לא רק מקום מפגש של "משוגעים לדבר", אלא גם כר להשפעה, לחיבור אנושי, לשינוי לטובה. הנה, אפילו הנוער לגמרי בעניין ולוקח חלק בשיח: בסקר חדש של קהילת "הנוער של ישראל" נמצא ששני הפודקאסטים הפופולריים ביותר בקרב נערות ונערים בישראל הם הפודיום ובארסה מניה - שניהם עוסקים בכדורגל. אז אולי, לסיכום, כדאי שנתחיל לחשוב על המגרש הווירטואלי דווקא - על הקהילה הדיגיטלית, ועל הכדור שסביבו היא מתארגנת, כעל שער: שער למחשבה מחודשת, חוצת מגזרים וגבולות, על סולידריות ישראלית, שנבנית פוסט אחרי פוסט ושיתוף אחרי שיתוף.
*ד"ר מיה מזור היא סגנית דיקן וראשת התוכנית לתואר שני בביה"ס לתקשורת, המכללה האקדמית נתניה. תום קופרברג הוא CG בערוץ ספורט 1 צ'רלטון, וסטודנט לתואר ראשון בתקשורת ומנהל עסקים במכללה האקדמית נתניה
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
