האבסורד הגדול בכל מה שקשור למאבק הכי סוער בימים האחרונים בכדורגל הישראלי הוא שכמעט כולם מסכימים על המהות – מספר הזרים בליגת העל צריך לגדול משישה לשמונה. זה קונצנזוס כמעט מוחלט בקרב ראשי הענף ובעלי הקבוצות, קטנות כגדולות.
למעט איזי שרצקי, הבעלים של קריית־שמונה, שמתנגד למהלך הזה מטעמים אידיאולוגיים – לטענתו, הכדורגלן הישראלי ייפגע מהגדלת המכסה - יתר הבעלים בליגה הבכירה נמצאים באותו הצד. ממיץ' גולדהאר של מכבי ת"א ועד מיקי ביתן של עירוני טבריה, מיעקב שחר ואלונה ברקת ועד ג'קי בן־זקן (רק השבוע הנחית שישה זרים בישראל) ומוחמד אבו־יונס.
אז איך קרה שרפורמה דרמטית שזוכה לתמיכה מקיר לקיר (למעט ארגון השחקנים, שאליו נגיע בהמשך) הפכה לזירת מאבק רותחת שמפלגת את ליגת העל לשני מחנות - ראשי הקבוצות הגדולות בצד אחד, ראשי הקבוצות הקטנות בצד השני – ומה האינטרסים האמיתיים של הצדדים השונים שמסתתרים מאחורי האירוע הזה? ynet ו"ידיעות אחרונות" עושים סדר.
אם סיפור הזרים הוא לא הסיבה לסערה, על מה הוויכוח האמיתי?
עם כל הכבוד לחשיבות שיש בדיון על מספר הזרים הראוי בכדורגל הישראלי, כבר ברור שהסוגיה הזאת היא רק כלי במסגרת עימות גדול יותר שנמשך כבר שנים – בין הקבוצות הגדולות לבין הקבוצות הקטנות, על חלוקת המשאבים בכדורגל שלנו.
בזמן שהגדולות דוחפות בכל הכוח להגדלת מכסת הזרים, הקטנות מנסות לנצל את ההזדמנות כדי לגזור קופון כספי, לצמצם פערים כספיים ולקבל הטבות מול הגדולות. כלומר, הן מעוניינות לכרוך את ההסכמה על מספר הזרים בעסקת חבילה כוללת ורחבה יותר.
"הרי כל הבעלים מסכימים שיש חובה להגדיל את מספר הזרים, הוויכוח הגדול הוא על הקופונים שכל אחד רוצה לקושש מזה", מסביר אחד הגורמים המרכזיים בכדורגל הישראלי. "מן הסתם הקבוצות הקטנות רוצות אפילו יותר בהגדלת מספר הזרים, כדי לצמצם פערים מקצועיים, אבל יותר מכך – הן מבינות שהמועדונים הגדולים נמצאים בלחץ לקראת הקמפיינים שלהם באירופה, ולכן דורשות תגמולים של מיליוני שקלים תמורת המהלך הזה".
5 צפייה בגלריה
איך רפורמה שזוכה לתמיכה מקיר לקיר הפכה לזירת מאבק רותחת? ווסלי פטאצ'י
(צילום: גיל נחושתן)
אז מה רוצות הקבוצות הגדולות?
הדרישה שלהן ברורה: הגדלת מכסת הזרים משישה כיום לשמונה. קבוצת האינטרס הזו כוללת את מכבי ת"א, מכבי חיפה והפועל באר־שבע. גם בית"ר ירושלים חלק ממנה, אך היא פחות פעילה בסכסוך הזה.
הניסיון להגדיל את מספר הזרים נובע בראש ובראשונה מהרצון להתמודד טוב יותר באירופה. הקבוצות הללו מעוניינות להשלים את השינוי במהרה, כדי להספיק להנחית כאן זרים נוספים בהתאם למכסה החדשה עוד לפני תחילת המוקדמות במפעלים האירופיים השונים.
מי שעומדת בחזית המאבק הזה היא אלונה ברקת, שאמרה: "אני נלחמת את המלחמה של הכדורגל הישראלי כולו. לבעלי הקבוצות הקטנות, שמעוניינות בעצמן בגידול מספר הזרים, זה אפילו חשוב יותר מאיתנו - על מנת לצמצם פערים. רוב אוהדי הכדורגל מבינים שבלי הגדלת מכסת הזרים הכדורגל הישראלי ילך אחורה. המדינות שנגדן אנו מתמודדים הסירו מזמן את מגבלת הזרים ולכן אנחנו צריכים תנאים שווים להתמודדות".
מה המצב בישראל לעומת אירופה?
לטובת קידום הגדלת מספר הזרים, הזמינו בעלי המועדונים הגדולים מחקר שממנו עלו הנתונים הבאים: במחצית מהליגות באירופה הסירו לחלוטין את מגבלת הזרים; 50 אחוז משחקני 20 הליגות הבכירות ו־42 אחוז משחקני כל הליגות של אופ"א הם זרים, לעומת 20 אחוז בישראל; בליגות באירופה יש בממוצע 11 זרים בקבוצה, לעומת 5.5 בישראל.
פועל יוצא של הפערים האלה ושל השוק הישראלי המוגבל הוא רמת שכר גבוהה יחסית של השחקנים הישראלים, שבטוחים במקומות שלהם בשל חוסר תחרותיות. במקביל, שחקנים ישראלים שנותרו בליגת העל הם איכותיים פחות לעומת הלגיונרים, למרות ששכרם גבוה, והם מתרכזים בקבוצות הגדולות, מה שמגדיל את הפערים בליגה.
בנוסף, השתתפות הבעלים גדולה פי 2.5 ביחס ל־20 הליגות הבכירות, כלומר הבעלים הישראלי הממוצע מוציא מכיסו הרבה יותר מהבעלים באירופה, ויש לכך השפעה ישירה שפוגעת בהתקדמות הכדורגל הישראלי: השתתפות הבעלים הכבדה באה על חשבון מחלקות הנוער, מה שמונע השקעות משמעותיות בבסיס של הכדורגל.
השלכה נוספת היא קושי לעשות קפיצת מדרגה במפעלים האירופיים, שתביא מאות מיליונים לליגה. לטענת הבעלים, קשה להם להתמודד מול קבוצות אירופיות ולהגיע לשלבים מתקדמים במפעלים האירופיים - והמציאות הנוכחית פוגעת ברמה של הליגה ובהתקדמות שחקנים, ומרחיקה משקיעים וקונים פוטנציאליים.
ומה טוענות הקבוצות הקטנות?
בחודשים האחרונים פועלת קבוצת ווטסאפ ערה במיוחד של "הקבוצות הקטנות", שכוללת את נציגי הפועל חיפה, מ.ס אשדוד, עירוני טבריה, בני־ריינה, בני־סכנין, הפועל פ"ת, הפועל ירושלים וקריית־שמונה. גם יו"ר מכבי פ"ת אבי לוזון נכלל בה, מתוך כבוד אליו, אף שקבוצתו נשרה לליגה הלאומית. מכבי נתניה והפועל ת"א, שהחליפו בעלות בתקופה האחרונה ועברו לידיים יהודיות־אמריקאיות, לא נכללות בקבוצה הזאת – ויושבות כרגע על הגדר.
בעלי הקבוצות הקטנות טוענים כי מינהלת הליגה מייצגת בעיקר את האינטרסים של הקבוצות הגדולות. כך, למשל, הם לא עודכנו במפגש השבוע בין יו"ר המינהלת ארז כלפון עם ארגון השחקנים, שעסק במכסת הזרים, אבל כאמור הסיפור כאן גדול הרבה יותר מהשאלה כמה זרים ישחקו בכל קבוצה.
הקבוצות הקטנות מרגישות מקופחות כבר שנים ארוכות בכל מה שקשור לאופן שבו מחולקות הכנסות הליגה, כמו זכויות שידור וחסויות, ולטענתן הקבוצות הגדולות מקבלות סכומים הגבוהים פי שניים. בנוסף, הן טוענות, הקבוצות הגדולות נהנות מיתרון לא הוגן בגביע הטוטו, שבו הן מתחילות לשחק בשלבים מאוחרים יותר, מה שמתבטא בהוצאות אבטחה כבדות יותר ובפגיעה במענקים כספיים על הישגיות במפעל.
הקבוצות הקטנות החליטו כי יסכימו להגדלת הזרים בעונה הקרובה רק אם יתקבלו הדרישות שלהן. "הגדולות לחוצות על הזרים, אנחנו רוצים לפתור דרך זה את הכל", הסביר אחד מנציגי הקבוצות הקטנות. "וכל זה בכפוף למתווה של השר מיקי זוהר (מענק של שלושה מיליון שקל לכל קבוצה שמשתפת עד שישה זרים וכן מספר מסוים של שחקנים צעירים). לא נוותר על הסכום הזה".
אז איפה עומדים הדברים?
מחר תיערך ישיבת דירקטוריון של מינהלת הליגה, והקבוצות הקטנות מתכוונות להציג בה גישה מיליטנטית, לא רק בהקשר של מספר הזרים. נציגיהן החליטו כי ידרשו לדחות את הדיון בכל הסוגיות שיוצגו בפניהם, כולל ברפורמה המקיפה בכדורגל הישראלי, שנחשפה ב"ידיעות אחרונות" וכוללת את שינוי מבנה הליגות וקריטריונים מחמירים להשתתפות קבוצות בליגת העל.
"מנכ"ל ארגון השחקנים משה מישאלוף סיפר לי שהמינהלת יזמה את המפגש איתם ביום ראשון", אומר מיקי ביתן, מבעלי עירוני טבריה. "המינהלת היא תאגיד שאמור לייצג 30 קבוצות מקצועניות. ארז כלפון לא יכול לשבת לדין ודברים עם ארגון השחקנים, ולהתייעץ במהלכו רק עם הקבוצות הגדולות לפני שהביא את הדיון בפני בעלי הקבוצות. מנסים לפרק את הקבוצות הקטנות, מביאים את שינוי מבנה הליגות מבלי שבכלל דנו בזה. רוצים תקציב מינימום? אנחנו רוצים תקציב מקסימום".
"נגמרו הימים שהמינהלת מייצגת את האינטרסים של שניים־שלושה מועדונים", הוסיף בן־זקן. "כלפון לא מייצג נאמנה את האינטרסים של רוב הקבוצות הקטנות, כולל הליגה הלאומית. אנחנו משקיעים עשרות מיליוני שקלים והוא עובד של כולם, לא רק של הגדולות. עמדת המינהלת תיקבע רק בדירקטוריון לפני שמנהלים עליה משא ומתן עם גופים חיצוניים כמו ארגון השחקנים, במקרה הזה. נושא הגדלת כמות הזרים הוא רק חלק אחד מתוך שלל נושאים שצריך להחליט עליהם. נפעל בכל דרך חוקית למנוע מחטף".
במקביל להתנגדותן לסדר היום המתוכנן, הקבוצות הקטנות יציגו דרישה כי אחרי שבע שנות כהונה של כלפון ייבחר יו"ר המינהלת בעתיד במסגרת בחירות, ולא כמינוי, וזאת כדי לייצר אצלו מחויבות שווה לכל הקבוצות, ולאו דווקא כלפי מי שהריץ אותו לתפקיד. עם זאת, עדיין לא ברור אם הכוונה שבחירות כאלה ייערכו בעוד חצי שנה או בסיום העונה הבאה.
במינהלת הליגה סירבו להגיב לדברים.
רגע, ומה עמדת ארגון השחקנים?
באופן טבעי, הוא מתנגד להגדלת מספר הזרים, אבל בסופו של דבר לא מדובר בגוף משמעותי וחזק מספיק. נכון, בקיץ שעבר הוא השבית לזמן קצר את משחקי גביע הטוטו, אחרי שמספר הזרים הוגדל לשישה, אבל ספק אם ביכולתו למנוע את המהלך הזה אם הוא יזכה לתמיכה גורפת בקרב ראשי הענף וכל בעלי הקבוצות.
"זה יפגע בשחקן הישראלי", מסביר נציג הארגון ניר אלון. "הגישו לנו מספר הצעות, נקבל החלטה עד לשבוע הבא".
פורסם לראשונה: 01:30, 02.07.25
