אם הייתי ילד צעיר עכשווי לא הייתי תולה פוסטר של רונאלדו מעל למיטה שלי. גם לא של מסי. אפילו לא של אמבאפה או ימאל. הייתי תולה פוסטר של לוקה מודריץ’' לא בגלל שהוא הבקיע הכי הרבה גולים, לא בגלל מהירות או מספרים נוצצים. הייתי תולה אותו מעל המיטה כי הוא הדבר הכי קרוב שיש לקסם אמיתי בכדורגל. כי הוא ההוכחה שאינטליגנציה, שקט פנימי וחזון יכולים לקחת אותך למקום שאף אחד לא האמין שתגיע אליו – גם כשאתה מתחיל את החיים מתוך הריסות.
לוקה מודריץ' לא נולד עם כפית של כסף. הוא נולד בצל מלחמה. בזמן שילדים אחרים שיחקו בשכונה, הוא ברח מאש. סבו נרצח, הבית נשרף, והוא ומשפחתו נדדו ממלון נטוש למלון נטוש אחר בזאגרב. הילדות שלו לא הייתה מגרש משחקים – היא הייתה שדה קרב. ובתוך זה, מה שנשאר לו היה כדור. כלי בריחה, מקור של תקווה. הוא שיחק ברחובות עם נעליים קרועות – ובכל זאת, העדינות שבה הוא טיפל בכדור כבר אז סימנה שמשהו יוצא דופן נרקם שם.
לאורך הקריירה, מודריץ' מעולם לא היה הכי נוצץ. אבל הוא היה הלב של כל קבוצה. בטוטנהאם, במדריד, בנבחרת קרואטיה. הוא לא השתלט על כותרות, הוא השתלט על המשחק. במשחקים הכי גדולים – גמרים, קלאסיקו, מונדיאל – הוא היה זה שמבקש את הכדור, שובר לחץ, הופך כאוס לרוגע. המסירה שלו לא הייתה רק מדויקת, היא הייתה מסירה עם כוונה. עם הבנה. עם רגש. כשמודריץ' מוסר – הכדור לא רק נע, הוא מספר סיפור.
את כל זה הוא עשה בגובה 1.72, בגיל שבו שחקנים אחרים כבר חושבים על פרישה, ובלי עשרות שערים בכל עונה. והוא עשה את זה בלי רעש. בלי דרמות. בלי לנופף בידיים או לבקש את אור הזרקורים. פשוט בא לשחק כדורגל – ולעשות את זה טוב יותר מכל אחד אחר.
אומרים עליו שהוא "הקשר הטוב בהיסטוריה", ואני אומר – הוא הרבה יותר מזה. הוא דמות. הוא השראה. הוא גיבור לכל ילד שהתחיל מלמטה. לכל מי שאמרו לו שהוא קטן מדי, עדין מדי, שקט מדי. הוא מראה שאפשר לנצח דרך חוכמה, דרך עמל, דרך לב ענק.
העובדה שהוא עוזב את ריאל מדריד עכשיו, אחרי יותר מעשור, לא רק מסמלת סוף עידן – היא סמל לפרידה מדור שלם של כדורגלנים מסוג אחר. כאלה שידעו לשלוט במשחק מבלי להשתלט על השיח. כאלה שהשאירו הכל על המגרש, בלי לבקש שום דבר בחזרה.
לוקה מודריץ' עוזב, אבל האמת היא שהוא תמיד יישאר. בכל מסירה חכמה, בכל נגיעה עדינה בכדור, בכל קשר צעיר שמבין שכדורגל זה לא רק לרוץ – זה לחשוב. כי ככה זה כשאתה אגדה. אתה לא נמדד רק במה שעשית – אלא במה שלימדת את כל מי שבא אחריך.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: [email protected] בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
