ארון רוג'רס (41) שוב מוצא את עצמו במרכז השיח של ה-NFL, אבל הפעם לא בגלל היכולות שלו על המגרש – אלא בגלל חוסר הוודאות סביב עתידו. אחרי עונה גרועה בניו יורק שהסתיימה מוקדם מהצפוי, עקב העובדה שהוא והג'טס לא עמדו בציפיות, רוג'רס יודע שההחלטה הקרובה שלו עשויה לעצב את הפרק האחרון בקריירה המפוארת שלו.
המועמדת העיקרית: פיטסבורג סטילרס - הקבוצה מוצאת את עצמה שוב בשוק הקוורטרבקים לאחר עונה נוספת של מאזן 10-7 בעונה הסדירה, והדחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף. הפעם עם 2 ניסיונות כושלים של ג'סטין פילדס וראסל ווילסון שלא הצליחו להוביל את הקבוצה לגבהים חדשים. אם יש קבוצה שיכולה להוציא את המיטב מרוג'רס בשלב הזה של הקריירה שלו, זו פיטסבורג. עם הגנה מהטובות בליגה וקו התקפה שמשתפר, הסטילרס זקוקים בדיוק למה שרודג'רס מביא – ניסיון, דיוק ואופי מנצח. רוג'רס יכול להיות החתיכה החסרה בפאזל, תחת מייק טומלין, מאמן שמעריך שחקנים חכמים ובעלי אישיות חזקה, רוג'רס עשוי למצוא סביבה שתוציא ממנו את המיטב – ואולי אפילו להוכיח שהוא עדיין אחד הגדולים במשחק.
המועמדת המעניינת: מינסוטה וייקינגס - מעבר למינסוטה לא יהיה רק צעד מעניין עבור רוג'רס – הוא יהיה מהלך שיטלטל את ה-NFL. אחרי שנים שבהן היה הפנים של גרין ביי פקרס ונחשב לאויב המושבע של הוייקינגס, האפשרות שיחבור אליהם מזכירה את הדרך שבה ברט פארב עשה את אותו המעבר לפניו. מנקודת מבט מקצועית, זה מהלך שעשוי להשתלם לשני הצדדים: מינסוטה מחפשת קוורטרבק שיכול להוביל אותה עמוק בפלייאוף, במיוחד לאור האי וודאות סביב יכולותיו של ג'יי-ג'יי מקארת'י. עם כישרון התקפי כמו ג'סטין ג'פרסון, ג'ורדן אדיסון וטי-ג'יי הוקנסון, לרוג'רס תהיה מערכת כלים שמזכירה את השנים הגדולות שלו בפקרס. ואם יש משהו שרוג'רס אוהב, זה להוכיח לכולם שהם טעו – ואין דרך טובה יותר לעשות זאת מאשר להוביל את הוייקינגס לאליפות, ממש מול העיניים של האקסית הגדולה מגרין ביי.
המועמדת שאוי ואבוי שהיא מועמדת: קליבלנד בראונס - מעבר לקליבלנד יהיה פשוט אסון עבור רוג'רס – מכל הבחינות. קודם כול, הקבוצה הזו היא קבר קוורטרבקים ידוע. בעשורים האחרונים, כמעט אף קוורטרבק לא הצליח שם, לא משנה כמה כישרוני הוא היה. דשון ווטסון הוא ההוכחה האחרונה לכך – קליבלנד זרקה עליו חוזה מופרך, והוא החזיר ביכולת פושרת ובים של פציעות. רוג'רס לא רוצה להיות הבא בתור ברשימת הכישלונות של הבראונס. מעבר לכך, ההתקפה של קליבלנד פשוט לא מתאימה לו. זו קבוצה שנשענת על משחק הריצה, והמאמן קווין סטפנסקי מעדיף שיטה שמורידה מהמשמעות של הקוורטרבק. רוד'רס, שרגיל להיות הכוכב הבלתי מעורער שמכתיב את הקצב, ימצא את עצמו מתוסכל מהשיטה ומהחוסר בגב של ההנהלה. ואם כל זה לא מספיק – זה קליבלנד. מקום עם היסטוריה של חוסר יציבות, החלטות גרועות וניהול כושל.
רוג'רס אף פעם לא היה שחקן שזורם עם הזרם. לאורך הקריירה שלו, הוא בנה לעצמו תדמית של אדם בלתי צפוי – לא רק במשחק, אלא גם מחוצה לו. בין אם זה ההתבטאויות השנויות במחלוקת, הנטייה שלו להתרחק מהתקשורת המסורתית, או ההחלטות הבלתי שגרתיות שלו מחוץ למגרש (כמו מסעות ההתבודדות וההתנסויות הרוחניות), תמיד נדמה שהוא נהנה להיות מחוץ לקופסה. הדיבורים סביבו לא פוסקים – חלק רואים בו גאון, אחרים חושבים שהוא מתעסק יותר מדי בעצמו – אבל דבר אחד בטוח: כשמדובר בארון רוג'רס, אי אפשר לדעת מה יקרה עד שזה באמת קורה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: [email protected] בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
