כשרוקאס יוקובאיטיס נכנס אתמול לאימון בהיכל הוא מיד הביט על תקרת האולם, ושאל בפליאה: "למה יש עדיין דגל עם המספר 45 זכיות בגביע ולא 46?". הסבירו לו שבסוף השבוע אף אחד לא עובד, אז הוא ביקש שהעניין יוסדר עד משחק הליגה הערב מול אליצור נתניה. אפשר להבין למה לרכז מכבי ת"א כל כך חשוב לראות את הדגל המעודכן. הגביע הזה רשום בעיקר על שמו, ולא פלא שכשקיבל אותו לידיים בזמן הצילומים, הליטאי בן ה-24 חייך חיוך של מנצח, הוסיף כמה נשיקות לחבר החדש, וסינן בביטחון: "הוא שלי".
במכבי נכנסו לשבוע הגביע עם חרדות בגלל חסרונו של הכוכב ג'יילן הורד, אבל יוקובאיטיס הוכיח שיש על מי לסמוך. בחצי הגמר מול הפועל ת"א הוא להט עם 27 נקודות, ובגמר נגד ירושלים "הסתפק" ב-20 נקודות ושמונה אסיסטים. יחי המלך החדש, יש בעל בית למכבי ת"א לפחות עד הודעה אחרת.
7 צפייה בגלריה
"להיות בקשר טוב עם הקהל עוזר לך ברגעים קשים". יוקובאיטיס חוגג עם האוהדים
(צילום: עוז מועלם)
יוקובאיטיס הגיע מראש עם ציפיות גבוהות, לנוכח העובדה שהגיע מחממת הכדורסל של ז'לגיריס קובנה, ולאחר מכן העביר שלוש עונות בברצלונה. ביורוליג הליטאי אמנם לא סיפק את הסחורה, אבל הצהובים מאמינים שבסופו של דבר ייתן את התוצרת.
"לא האמינו בנו"
"בכנות, עד הגביע העונה שלנו נראתה רע עם כל ההופעות שלנו באירופה", מודה הרכז בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet. "ידענו שזה משהו גדול עבורנו ועד כמה חשוב התואר הזה עבור המועדון והאוהדים, ובתוך תוכנו האמנו שאנחנו יכולים לעשות את זה. הרגשנו שאנחנו צריכים להפוך את העונה הזאת בצורה כלשהי, אבל הייתה לי הרגשה שכל כך הרבה אנשים לא מאמינים בנו, שלא לוקחים ברצינות את מכבי ת"א. אז נכון, לא היינו פייבוריטים באף משחק העונה ביורוליג, אבל אנחנו עדיין מכבי ואנחנו עדיין רוצים להשיג תארים. זאת הגישה".
אחרי השבוע הזה לא מעט אנשים אומרים שיש לך אופי מכביסטי.
"אני נמצא בכדורסל המקצועני הרבה שנים. התחלתי כבר בגיל 17, שיחקתי ברמות הגבוהות ביותר ביורוליג, ובקבוצות שבסיס האוהדים שלהן באמת מיוחד. הרגשתי גם בז'לגיריס וגם בברצלונה מאוד קשור לאוהדים, אני באמת מאמין שלהיות בקשר טוב עם הקהל עוזר לך ברגעים קשים".
"עדיין לא מאמין מה עשינו ומה אני עשיתי. גביע זה לא עוד תואר בקורות החיים, אלא באמת דבר גדול ועוד בעונה אירופית מאכזבת. יש כל כך הרבה אמוציות בשבוע כזה. אף פעם לא שיחקתי כזה טוב בקריירה שלי"
מה קרה לך בשני המשחקים האחרונים? היה נראה שמישהו ירה אותך מתותח.
"אני לא יודע מה קרה לי, עדיין לא מאמין מה עשינו ומה אני עשיתי. גביע זה לא עוד תואר בקורות החיים, אלא באמת דבר גדול. יש כל כך הרבה אמוציות בשבוע כזה, במיוחד אחרי שהעונה הזאת התחילה בצורה לא טובה, אז סוף-סוף אנחנו יכולים ליהנות. אף פעם לא שיחקתי כזה טוב בקריירה שלי, ואני מאוד מאושר שזה קרה בדיוק מתי שהיינו צריכים את זה".
מרגיש שבשבוע הזה הצדקת את האמון של מכבי בך?
"כן. הראיתי לכולם למה אני מסוגל ושאני יכול להיות המנהיג של הקבוצה. אגב, אפשר לראות עד כמה מכבי נראית שונה כשהיא משחקת מול אולם מלא. זה מוציא ממך אקסטרה מוטיבציה".
"גרסה טובה מזו בברצלונה"
סתמת כמה פיות?
"אני חושב שכן. אני מרגיש שבכל פעם ששחקן משחק רע אז יש אנשים ששונאים אותו, וכשהוא משחק ממש טוב אז עדיין יהיה מי שישנא אותו, כבר התרגלתי לזה. אני מרגיש טוב אחרי השבוע הזה, הדברים הולכים בדרך שלי, בדרך שהקבוצה הזאת רוצה. אני באמת אסיר תודה על כך שמכבי נתנה לי את ההזדמנות הגדולה. הראיתי לכמה אנשים שאני גרסה טובה יותר ממה שהייתי בברצלונה".
אחרי שג'ורדן לויד עזב היית אמור להיות המנהיג של הקבוצה. מרגיש ככה היום?
"מאוד קשה להיות מנהיג של קבוצה כשאתה לא מנצח. אתה משחק טוב, אבל ההופעות של הקבוצה לא כל כך טובות, ואז עולה השאלה איזה סוג של מנהיג אתה. זאת באמת הייתה עונה קשה ביורוליג, הרבה שחקנים עזבו, הרבה שחקנים התחלפו, אבל אני מאמין שהשבוע האחרון שינה הכל עבורנו. אחרי הגביע אני בהחלט יכול להרגיש טוב עם עצמי, יכול להגיד ששיחקתי טוב ושהקבוצה הופיעה בצורה טובה".
הרגשת שאתה צריך לקחת יותר אחריות?
"הרגשתי שלגביע יש משמעות אדירה עבור המועדון, והבנתי שאני צריך להגביר קצב. אני מודה, קצת פחדתי. מכירה את זה שיש לך את ההרגשה הפנימית שאת רוצה להשיג משהו, מנסה לעשות את זה הכי טוב שאפשר ואז הכל הולך הפוך? אז באמת חששתי והייתי עצבני. היה לחץ באמת גדול, אז אני גאה בכולם שעמדנו במשימה".
כמה אתה מאוכזב מעונת היורוליג?
"אפשר להשתמש בהרבה תירוצים, אבל זאת לא המנטליות של גברים אמיתיים. לא קל להיות בתחתית הטבלה, במיוחד כשכולם יודעים שזה לא המקום הטבעי של מכבי. לא קל להתמודד עם זה, האוהדים לא נהנים מההופעות שלנו. לפעמים אנחנו נראים באמת מאוד רע, וזאת לא מכבי, האוהדים יודעים את זה וגם אני, אז ברור שזה לא המקום שחשבתי שנהיה בו. לפעמים אני מפחד להסתכל על טבלת היורוליג. עכשיו אני מקווה שעשינו איזה שינוי ושנצליח לטפס כמה מקומות".
"אנחנו צעירים מדי ליורוליג"
מה היה חסר כדי להצליח?
"הקבוצה שינתה לגמרי את פניה מהעונה שעברה, ונעשו שינויים גם באמצע הדרך. כשאתה מפסיד כמה משחקים ברצף ביורוליג זה נותן לך בעיטה בישבן ובביטחון שלך. אם נוציא מספר בודד של שחקנים, אפשר להגיד שאנחנו קבוצה צעירה מכדי להתחרות ביורוליג. אין לנו מספיק ניסיון כדי לנצח במשחקים כאלה, ובלי ביטחון זה קשה יותר. לפעמים הרגשתי ממש רע, כאילו משהו לא מתחבר, אבל ככה זה היורוליג, זאת באמת ליגה קשה".
אתם יכולים לחטוף תבוסה ביורוליג, ואז להגיע לליגה המקומית ולנצח בקלילות. איך אתה מרגיש עם הנדנדה הזו?
"אתה נמצא במעין מעגל כזה. בעטו לך בישבן ביום חמישי ביורוליג, ואז אתה חוזר לארץ וביום ראשון מתמודד עם קבוצת אמצע טבלה בליגה ומביס אותה. הרמה משתנה, אתה מנצח את כולם בליגה הישראלית ואז ביורוליג נראה רע. העובדה הזאת עוברת לך בראש ואתה פשוט לא מצליח למצוא את הקצב. יש כל כך הרבה עליות וירידות".
כשחתמת במכבי ת"א ידעת מה המצב הביטחוני בישראל. לא חששת?
"ברגע שאתה גר בישראל כמה חודשים אתה מבין שהמצב לא כזה רע כמו שמראים בחדשות. ברור שזאת לא הסיטואציה הכי טובה עבור הקבוצה והשחקנים כשלא משחקים בבית, לפעמים שומעים אזעקות וזה לא הדבר הכי נחמד שיש. בסופו של דבר לא בחרתי להגיע לכאן בגלל כסף, ולא בגלל שלא אכפת לי לאן אני מגיע, אלא רק כי חשבתי שאני צריך את זה כדי להראות שאני יכול לעשות צעד קדימה – להיות שחקן מוביל בקבוצת יורוליג כמו מכבי. שקלתי את העניין עם הסוכן שלי וחשבנו שזה יהיה הכי טוב עבורי. אני באמת יכול להגיד שתל-אביב היא עיר מדהימה. ברור שזה לא מצב נורמלי, אבל אני לא מפחד. אם אתה חושב חכם, אתה יודע שישראל היא אחת המדינות הבטוחות, אז בעיניי אין מה לדאוג".
מה אתה חושב על עודד קטש כמאמן?
"הכי קל לעבוד עם סוג כזה של דמות כמו קטש, בגלל שהוא לא פייק. זה או שהוא אומר לך מה הוא חושב או שהוא לא אומר כלום. רוב הזמן שקט, אבל מבין בכדורסל, וזה לפעמים מה ששחקן צריך. לא מנסה לשחק את מה שהוא לא, וזה משהו שאני מאוד מכבד. את יודעת איך דברים עובדים, ברגע שקבוצה לא משחקת טוב אז ישר מאשימים את המאמן ואני חושב שזה לא נכון – כולנו ביחד בזה – אז באמת שאני מאוד שמח לא רק עבור המועדון או השחקנים, אלא אפילו יותר עבור עודד".
בטח שמעת כבר לא מעט פעמים את ההשוואה בינך לבין שאראס.
"שאראס זה אגדה אירופית. שם ענק, מנהיג על הפרקט. אף פעם לא הייתה לי את ההזדמנות לראות אותו משחק בזמן אמת כי הייתי מאוד צעיר, אבל אני מכיר את ההיסטוריה שלו. הוא היה כמו מאמן על הפרקט. אז להשוות אותי אליו? זה משהו שהוא לא בר השוואה עם כמות התארים שיש לו. מחמיא לי, אבל חושב שעדיף פשוט לא להשוות את עצמי אליו".
מה החלום הכי גדול שלך?
"כמובן כמו כל כדורסלן להגיע ל-NBA. תמיד זה היה קרוב אליי אבל לא הרגשתי מוכן, הרגשתי שאני צריך להוכיח קודם שאני יכול להיות שחקן מוביל באירופה ורק אז לנסות".
תסיימו את העונה עם דאבל?
"אנחנו נמצאים בנקודת מפנה שכולם מתחילים להאמין בנו שוב. אם נסיים את העונה עם שני תארים אז אפשר יהיה להגיד שהיא הייתה מוצלחת. אני לא אומר שאנחנו שוכחים את מה שקרה ביורוליג, אבל צריכים לסיים את העונה האירופית עם הגאווה שלנו".
פורסם לראשונה: 01:30, 16.02.25
