חמש קבוצות כדורעף נשים החרימו בשנה שעברה שבעה משחקים נגד אוניברסיטת סן חוזה סטייט, כולל משחק חצי הגמר של אליפות הליגה, והכול בכלל שחקנית טרנסג'נדרית אחת בשם בלייר פלמינג. למרות שאין שום מחקר, מדעי או אחר, המוכיח כי לאישה טרנסג'נדרית יש יתרון על פני נשים אחרות, פנו הקבוצות, הליגה עצמה ואפילו חברתה לקבוצה של פלמינג לבית המשפט בבקשה כי ימנע את השתתפותה, בטענה של יתרון לא הוגן ועבירה על החוק.
ב-1972 העביר הקונגרס האמריקאי כמה תיקונים בחוקי החינוך הפדרלי, המשמעותי ביניהם היה Title IX (סעיף 9), האוסר אפליה במימון פדרלי של תוכניות חינוך, ובתוכן ספורט. התיקון חייב את כל בתי הספר והאוניברסיטאות הממומנים על ידי הממשל הפדרלי להשקיע בספורט נשים את אותם הסכומים שהם משקיעים בגברים. התיקון התממש רק אחרי שני עשורים, ונחשב לסיבה המרכזית לרנסנס בספורט הנשים האמריקאי.
כראיה נגד שיתופה של פלמינג, הביאו התובעים והתובעות סרטונים המציגים את עוצמת המכות של השחקנית, ואת הסכנה לבריאות השחקניות האחרות כתוצאה מהיתרון. בסוף נובמבר דחו שתי ערכאות משפטיות את העתירה. סן חוזה סטייט הפסידה בגמר אליפות הליגה וסיימה את העונה.
כמה שבועות לאחר מכן הושבע דונלד טראמפ כנשיאה החדש של ארה"ב, מה שהזיז את המחט בקטגוריות פוליטיות, כלכליות, חברתיות ואקלימיות ובעוד נושאים. טראמפ לא חיכה לפני שירה את יריית הפתיחה שלו בנוגע לשינויי המדיניות שלו בעולם הספורט. בקיצור: גם כאן טראמפ החיל את האמונה שלו במגדרים בינאריים כשחתם על צו נשיאותי האוסר שיתוף טרנסג'נדרים בספורט נשים, וגם כאן הוא השתמש במנוף כלכלי כדי לאיים על כל מי שלא ישתף איתו פעולה. "זה פשוט מאוד ומהיר מאוד", אמר טראמפ כמעט מיד לאחר שנכנס לבית הלבן, "מעתה ואילך אני אמנע מגברים ביולוגיים להשתתף בתחרויות ספורט של נשים".
דאגה לנשים או ציניות?
הסיפור של פלמינג הוא כמובן לא סיפור בודד. סיידי שריינר היא אחת הרצות הטובות למרחקים בינוניים במכללות בארה"ב. בכל סיטואציה אחרת היא לא הייתה מתאמנת או מתחרה עבור מכללה בליגה השלישית בחשיבותה. כל אוניברסיטה ומכללה בליגה הראשונה הייתה רוצה אותה אצלה. אבל כל קבוצה בליגה הראשונה זוכרת את יחסי הציבור, תשומת הלב והמחלוקות שהיו מנת חלקה של אוניברסיטת פנסילבניה, שגייסה לפני שלוש שנים את השחיינית ליה תומאס לשורותיה. גם תומאס (שהייתה בעת ובעונה אחת הגיבורה ומושא השנאה של המאבק לאינטגרציה של ספורטאיות טרנסג'נדריות) וגם שריינר הן טרנסג'נדריות.
האם זה אומר ששריינר לא תוכל יותר להשתתף בתחרויות ספורט לנשים? לא כל כך מהר. אפילו לטראמפ אין כזה כוח בידיו. מה שבטוח הוא שאנחנו צפויים לפסטיבלים של ויכוחים ציבוריים מכוערים, ערכאות משפטיות ואיומים. כל אחד יכול לבחור לעצמו את הפינה שלו, ולפי הבחירה הזו להחליט מי הקורבן כאן. דבר אחד ברור: כמו תמיד כמעט, קיים קונצנזוס שהנפגע העיקרי יהיה ספורט הנשים.
עוד לפני שטראמפ נכנס לבית הלבן, בית הנבחרים כבר העביר הצעת חוק שאמורה למנוע תקציב ציבורי מכל מוסד חינוכי שיאפשר שיתוף טרנסג'נדרים. החוק הזה חייב לעבור אישור בסנאט האמריקאי, ושם הוא זקוק לרוב של יותר מ-60%, מה שמבטיח בוודאות כי לא יעבור. בשנה שעברה ניסה בית הנבחרים להעביר הצעת חוק דומה, שבכלל לא הגיעה לדיון בסנאט, ומבקשי הצעת החוק טענו כי שיתוף טרנסג'נדרים מהווה עבירה על סעיף 9.
ארגוני נשים ולהט"ב רבים בארה"ב לעגו לתיקון הזה. לדבריהם, ממשל טראמפ ותומכיו הם האנשים האחרונים שדואגים לזכויות נשים בפרט ולשוויון בספורט בכלל, ולכן מדובר בשימוש ציני בטיעון הזה כדי לנגח את הטרנסג'נדרים. טראמפ בעצמו כבר הודיע שהוא יחזיר לארון את ההחלטה של ממשל ג'ו ביידן להרחיב את סעיף 9, כך שיכלול גם את סוגיית הטרנסג'נדרים.
המחלוקת שקורעת את הספורטאיות
גורלו של המאבק בשיתוף טרנסג'נדרים בספורט לא ייחרץ בשנה הקרובה, כנראה גם לא בשנתיים הקרובות. יהיו מספיק תביעות ותביעות נגדיות בדרך. אבל הרוח של ממשל טראמפ כבר מנשבת, וזוהי לא רוח גבית שמסייעת לטרנסג'נדרים. בקולג'ים כבר הודיעו כי ההחלטה מי יכול/ה להשתתף ותחת אילו תקנות או מגבלות תהיה נתונה בידיהן של ההתאחדויות המקצועניות. 26 מדינות בארה"ב כבר העבירו חוק המגביל את השתתפותם של טרנסג'נדרים בספורט.
יש לציין כי גם בקרב הספורטאיות עצמן יש מחלוקת גדולה מאוד בנושא. חלק מהן תומכות בשיתוף טרנסג'נדרים, וחלק לא קטן מהן מסכימות כי מדובר בפגיעה ובתחרות לא הוגנת עבור ספורטאיות אחרות. "כל הנשים ניצחו היום", כתבה פאולה סנקלן, חברתה של ליה תומאס לנבחרת השחייה בפנסילבניה, ביום שבו חתם טראמפ על הצו הנשיאותי בנושא המגדר, "תודה לכולן על המאבק הקשה". יש לציין שתומאס שחתה בשנתיים הראשונות שלה בפנסילבניה כגבר, ולאחר הקורונה חזרה להתחרות כאשה. כגבר היא דורגה במקום ה-554 בקולג'ים, כאישה היא זכתה באליפויות.
5 צפייה בגלריה
כגבר היא דורגה במקום ה-554 בקולג'ים, כאישה היא זכתה באליפויות. ליה תומאס
(צילום: AP Photo/John Bazemore, File)
ריילי גיינס, שחיינית שהתחרתה בתומאס באוניברסיטה, התקשתה להתאפק עם תגובתה: "היום התברר שיש בבית הלבן מישהו שדואג באמת לנשים". ספורטאיות אחרות, בהן רוכבת האופניים לשעבר אינגה תומפסון, הצהירו שלמרות שהן היו כל חייהן דמוקרטיות, התגובה לדעות שהביעו בנושא וחוסר היכולת של ממשל ביידן להגן על ספורט הנשים קירבו אותן לטראמפ, שהשקיע זמן וכסף רב בקמפיין כדי להבטיח את סיום השתתפותם של גברים ביולוגיים בספורט נשים.
טראמפ נתפס כפמיניסט
בסקר שנערך על ידי ה"ניו יורק טיימס" לפני הבחירות התברר כי 94% מהרפובליקנים בעד איסור שיתוף טרנסג'נדרים, ו-67% מהדמוקרטים בעד האיסור. נשים רבות התבטאו כי בעיניהן מדובר באיום על נשים, וחלקן הודו כי יצביעו לטראמפ על הנושא הזה למרות שהן מתנגדות לו כמעט בכל נושא אחר. אם מישהו היה זקוק לעוד הוכחה לבלבול שאחז בארה"ב בשנים האחרונות, תוצאות הסקר הזה (ודפוס ההצבעה) מדגימות את התופעה המפתיעה הזאת: עבור נשים מסוימות בארה"ב, דונלד טראמפ נתפס כפמיניסט. כשטראמפ הבטיח במסע בחירות בג'ורג'יה כי הוא יפסיק באופן מוחלט את התופעה, והביא כדוגמה את פלמינג מסן חוזה סטייט, כל הקהל, כולו נשים, נעמד על הרגליים ומחא לו כפיים במשך דקות ארוכות.
בעיני נשים רבות, הוויכוח הספורטיבי הוא שיקוף של הנושא בחברה כולה. "אני נתפסת בחברה ובדף הוויקיפדיה שלי כטרנספובית", אמרה תומפסון, "אבל אני רואה את עצמי כלוביסטית לזכויות נשים. אני חושבת שהרבה מאוד דמוקרטים ליברלים לא מבינים שאחת השאלות המהותיות בבחירות האחרונות הייתה נושא הטרנסג'נדרים, ואני חושבת שהרבה קולות נעו לטראמפ בגלל הנושא הזה".
אף אחד לא יכול להאשים את מרי אוקונור באג'נדות אנטי-נשיות. ב-1976, כשהייתה חותרת בנבחרת אוניברסיטת ייל, היא נכנסה יחד עם עוד 18 חותרות למשרדו של מנהל הספורט. הן התפשטו והניפו שלט: "אלו הגופות שייל מנצלת". החותרות דרשו חדר הלבשה משלהן, כמו לגברים, כדי שלא יחזרו קפואות מהנהר לקמפוס. זה עבד. החותרות קיבלו חדר הלבשה משלהן.
"זה יותר גרוע מאשר בזמננו", אמרה אוקונר לא מזמן בריאיון, "אז ידענו להגדיר מהי אישה ולהגדיר שאישה היא שונה, אבל מגיע לה יחס דומה. אף אחד לא יכול לשכנע אותי שגבר יכול להתחרות באישה. זה לא טיעון נגד אף אחד, אלא טיעון פרו-נשי. זה לא משהו רפובליקני או ימני, זו פשוט דרישה לאיזון, לשכל ישר. הדמוקרטים פשוט איבדו את זה. הם מפחדים שזה יחבל באידאולוגיה הפרוגרסיבית שלהם. אם הם חושבים שהבוחרים שלהם רוצים שהבנות או הנכדות שלהם יתחרו נגד גברים, שיהיו גברים עירומים בחדר ההלבשה שלהן, ושגברים ביולוגיים ייקחו מהן אפשרויות, ניצחונות ומלגות, אז הם הרבה מעבר לגבול של השיגעון".
"הניסיון לתקוף את הילדים הללו, הניסיון להפחית ביכולות של מבוגרים, בתי ספר ואיגודי ספורט לקבל החלטות לגבי השיתוף שלהם, מהווה התקפה מזעזעת של פוליטיקאים עם מדיניות של שנאה", הגיבה איימי ווילאן, אחת המשפטניות הבכירות במרכז הלאומי לזכויות של לסביות.
אבל דווקא אחת הספורטאיות פורצות הדרך מבחינת הגדרות מיניות לא מסכימה לטענה הזו. "אני חושבת שהרבה דמוקרטים חושבים בצורה דומה אבל הם פוחדים להתבטא", כתבה ב-X טניסאית העבר מרטינה נברטילובה, אויבת מושבעת של טראמפ ותורמת נדיבה למפלגה הדמוקרטית, "אני חושבת שהם צריכים לגדל עמוד שדרה ולעשות את הדבר הנכון".
