"אנחנו נערכים למצב שבו ספורטאים מקצוענים ינסו להפוך עצמם לסופרמנים אנושיים באמצעות מניפולציה גנטית בטכנולוגיה מתקדמת שתעניק להם יכולת כמעט על־אנושית ויתרון על יריביהם, כמו בסרטי מדע בדיוני. זה גם אסור וגם מסוכן לבריאותם. מדובר באיום ממשי - הדור החדש של סמים בספורט. זה שעדיין לא גילינו מקרים כאלה לא אומר שלא עושים זאת. גם בשנות ה־60 וה־70 לקח הרבה זמן לפתח טכנולוגיות כדי לגלות את החומרים האסורים שהספורטאים לקחו. לכן זו הנחת היסוד שעל בסיסה אנו פועלים".
ד"ר דניאל הרשטיין, מנכ"ל הסוכנות הישראלית למניעת סימום בספורט משנת 2019, מדבר על המרוץ שלא מסתיים אף פעם. הוא התחיל כבר במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, עם שיקויים מסתוריים ואכילת חלקי גוף של בעלי חיים שנחשבו כבעלי סגולות משפרות ביצועים, ונמשך עד היום. אנשי המקצוע הנכלוליים שממציאים חומרים חדשים, הספורטאים שרוצים או מאולצים להכניס אותם לגופם, ובעקבותיהם המדענים שמחפשים דרכים לאתר את הרמאים. יש כאלו שכבר ויתרו מראש, כמו מארגני "משחקי הסימום" שרוצים שהמתחרים יהיו מלאים בסטרואידים.
3 צפייה בגלריה
"מדובר באיום ממשי - הדור החדש של סמים בספורט"
(צילום: Wirestock Creators/ Shutterstock)
"גישה מאוד ישראלית"
כאמור, האופק החדש שעולם הספורט חושש ממנו הוא סימום גנטי. הדרכון הביולוגי שמתבסס על ההיסטוריה הרפואית של הספורטאי מצליח לזהות נוטלי חומרים גם שנים רבות אחרי התחרויות, וקשה יותר לרמות מבלי להיתפס בנקודה כלשהי, אבל מה יקרה אם תימצא דרך לשנות באופן מלאכותי גנים כך שיעניקו יתרון פיזי כלשהו? כאן נכנסת לתמונה הסוכנות הישראלית למניעת סימום בספורט, שזכתה יחד עם חוקר אמריקאי במלגה יוקרתית של הסוכנות הבינלאומית (WADA) במטרה למצוא שיטה שתאתר מקרים כאלה, אם יתרחשו.
ד"ר הרשטיין מסביר: "בסוכנות אנחנו מאמינים שצריך לקדם מחקר ולגלות שיטות טובות יותר לגילוי חומרים. גם אם לא ידוע כרגע בוודאות שסימום גנטי מתבצע, כישראלים אנחנו יודעים אחרי 7 באוקטובר שגופי אכיפה לא יכולים לשקוט על השמרים, וחייבים להתכונן למלחמה הבאה ולא הקודמת".
קו המחשבה הזה הוביל את הסוכנות לשיתוף פעולה עם יוזם המחקר, פרופ' שי כרמי מהאוניברסיטה העברית, מתמטיקאי וביו־סטטיסטיקאי, והפרופסור האמריקאי קייל קרומר מאוניברסיטת UCSF (קליפורניה סן־פרנסיסקו), חוקר בכיר בתחום עריכת גנים ומדעי המוח. המחקר הייחודי שלהם, שהלהיב את אנשי WADA, נוגע למציאת סימום גנטי בדיעבד, מאחר שכיום ניתן לקבל רק תמונה חד־ממדית של הגנום במצבו הנוכחי ולא איך שנראה לפני כן. החוקרים מעריכים שיוכלו לחזות את הימצאותה של הצלקת הקטנה שנותרת אחרי מניפולציה גנטית. הרשטיין: "זו שיטה פורצת דרך. בגישה שלה יש משהו מאוד ישראלי, להסתכל על בעיה ולחפש דרך אחרת לפתור אותה".
3 צפייה בגלריה
"כישראלים אנחנו יודעים אחרי 7 באוקטובר שגופי אכיפה לא יכולים לשקוט על השמרים". ד"ר דניאל הרשטיין
(צילום: פרטי)
איך אפשר להסביר את המונח "מניפולציה גנטית" באופן פשוט?
הרשטיין: "זה יכול להיות גם חיסון לקורונה – עשו מניפולציה גנטית שיכולה לגרום לשינוי קטן בדנ"א שמוביל לכך שהגוף מייצר נוגדנים לנגיף. ספורטאים עלולים לנצל שיטות כאלה כדי לשנות את המבנה הגנטי שלהם ולהרוויח שיפור ביצועים".
לאנס ארמסטרונג, פעם אגדת טור דה פראנס והיום סמל לימי הסימום ברכיבת האופניים המקצוענית, יכול לעזור בהסבר: עבור ספורטאי סיבולת, כמו רוכב אופניים או רץ למרחקים ארוכים, מספיק להעלות את מדדי צריכת החמצן המיטבית כדי לשפר את הביצועים בתחרויות. ארמסטרונג עשה זאת עם שימוש בחומר מסוכן שמעלה את כמות הכדוריות האדומות בדם ויכול לגרום לשבץ או אי־ספיקת כליות. כשהרופא שלו גילה שמוצאים את החומר בבדיקות, הוא נקט צעד אחר: דם הוצא מגופו של הרוכב בתנאי גובה (אז מיוצרות יותר כדוריות דם אדומות), ואז הוזרק לו מחדש לפני התחרות. סימום גנטי, באופן תיאורטי, יכול לכלול הזרקת חומר שישנה את הגנום ויוביל את הגוף לייצר יותר כדוריות אדומות באופן טבעי, כך שלא ניתן יהיה לאתר בבדיקת סמים מעשה פסול.
למפות את הגנים
כאמור, מקרי סימום גנטי (הזרקת חומצות גרעין לשריר למטרת שיפור ביצועים) עוד לא התגלו, אבל המונח קיים ברשימת האיסורים של WADA כבר יותר מ־20 שנה, ובסוכנות מעריכים שהדבר בלתי נמנע ויתרחש בסופו של דבר. בבריטניה כבר החלו השנה בבדיקות רציניות בעולם מרוצי הסוסים, לאור חשדות כבדים שהמאמנים נוהגים להזריק חומרים כאלה לבעלי החיים. פיזיולוג בשם לי סוויני סיפר לאתר "The Scientist" שכבר בשנות התשעים פנו אליו ספורטאים אחרי שגילה שהזרקת חומר קידוד גנטי ישירות לשריר מגדילה את המסה שלו. ההבדל מנטילת סטרואידים או הורמונים כפי שמוכרת לנו הוא גדול, בגלל שכאמור הגוף יחל לייצר טבעית את החומרים אחרי המניפולציה.
תמיד קיימת אפשרות שמכון מחקר במימון לאומי, במדינה שלא נוהגת להקפיד על הכללים, יוכל ליצור מנגנון של הזרקת גנים לספורטאים ולהעניק להם יתרון עצום – ובמקביל לחשוף אותם לסיכונים פיזיים משמעותיים, בגלל הקושי לווסת את השינוי שהגוף יעבור. כחלק מהמחקר, שנמצא כיום בשלב הראשון ומתקיים בסן־פרנסיסקו, מתבצע גם ניסיון למפות את הגנים משפרי הביצועים המרכזיים. הרשטיין: "גם אם סימום גנטי עדיין לא התבצע, יש במחקר גם רכיב מניעתי שירתיע ספורטאים מלנסות זאת".
הסוכנות הישראלית פועלת בתקציב נמוך יחסית, כעשרה אחוזים מזה של הסוכנויות במדינות בעלות אוכלוסייה דומה, אך עדיין זוכה להערכה רבה ב־WADA ונחשבת לאחת מ־24 הגופים בעלי תו התקן הגבוה בעולם (אחרי ביקורת שנערכה ב־2022/23). זו הסיבה שבישראל מתבצעות פחות בדיקות מאשר במקומות אחרים בעולם, ועדיין, המחקר החדש יכול למצב את הסוכנות כחוד החנית בתחום.
פורסם לראשונה: 01:30, 08.07.25
