הייתי נוכח פעמיים במסיבת עיתונאים של ביל בליצ'יק, גדול מאמני הפוטבול בהיסטוריה. יש אנשים שהיו הולכים למחנה עבודה ועינויים בסיביר ביותר כיף מאשר בליצ'יק, במבט זועף וקפוצ'ון ששרווליו קוצצו לרבע, עמד שם כדי לענות לעיתונאים. זו הייתה הרגשה איומה. בליצ'יק הסתכל על כל ערמות האנשים שהיו באולם כמו על חבורת מטומטמים, אנשים שבזבזו לו את הזמן היקר שלו בשאלות טיפשיות, ורק חיכה שכל האירוע הזה ייגמר, כדי שיוכל להתפנות ולהתכונן למשחק הבא.
בליצ'יק נולד לאמן פוטבול. ברגע שהוא זכה בעוד סופרבול, הוא התפנה מיידית לספור את הימים שנותרו לו כדי להתכונן לעונה הבאה. שום פאן לא היה ברדיוס שלו. הוא היה נוקשה. הוא רק רצה לשבת בחדר חשוך, לצפות שוב ושוב בווידאו של הקבוצה היריבה, לראות עוד נקודת תורפה, עוד זווית שדרכה היה יכול לתסכל את הקוורטרבק היריב, להוציא ליריב את הרוח מהמפרשים. הוא נראה כמו דמות מרושעת בסרט לא מצויר. זרקור לייאוש. דוקטור לסבל.
בליצ'יק חבר לטום בריידי לזכייה בשישה תארי סופרבול עם ניו אינגלנד פטריוטס, שיא לקבוצה, למאמן ולאדם אחד (בריידי הוסיף עוד תואר אחד לאחר מכן עם טמפה ביי). החיבור ביניהם היה קוסמי והתאפשר, בין היתר, גם בגלל ההבדלים העצומים ביניהם: בניגוד לבליצ'יק שנראה כמו סגפן מהנאות החיים ותרבות הפנאי, בריידי היה נשוי לדוגמנית ברזילאית, הוא פרסם מגפיים אוסטרליות, הוא היה יפה תואר והמטרוסקסואל המושלם, אחד שהיה אפשר לראות אותו על רשימת המוזמנים של כל מסיבה נחשבת. מה שחיבר ביניהם היה דרייב עצום להצלחות, ומוכנות לעשות הכל, אבל הכל, עבור הניצחון.
אבל כל הנראטיב על בליצי'ק התהפך בחודשים האחרונים. הוא פוטר מניו אינגלנד ב-2023 אחרי קריירה של יותר משני עשורים כמאמן ראשי, ואחרי שבתון בן שנה, מונה בדצמבר כמאמן הפוטבול הראשי באוניברסיטת צפון קרולינה תמורת עשרה מיליון דולר לעונה. על הדרך פצח במערכת יחסים עם אישה שיכולה להיות הנכדה שלו ועם רעב עצום ליחסי ציבור ושרבוב שמה ותמונתה לתקשורת, ושערוריות שהוציאו את בליצ'יק הנחבא אל הכלים, הישר אל העמוד הראשי והכותרות של מדורי ואתרי הרכילות.
איך נפלו גיבורים?
בליצ'יק בן ה-73 הכיר את ג'ורדון הדסון (24) ב-2021, כשישבו אחד ליד השנייה בטיסה לפאלם ביץ'. באותו זמן הוא היה בזוגיות במשך 16 שנה עם לינדה הולידיי, אבל הם נפרדו ב-2023, ובליצ'יק חשף אז את הזוגיות שלו עם הדסון. מאז, החיים האישיים של בליצ'יק שהיו סודיים כמו תוכנית אטום, הפכו לנחלת הכלל. בפוסט אחד של הדסון ברשתות החברתיות היא דימתה את עצמה לבתולת ים ואת בליצ'יק לדייג הקוטף אותה מהים. הלבוש החושפני שלה לצד בליצ'יק היה מטרה ניידת לפפראצי. צריך לזכור: בליצ'יק, בגרסה הקודמת שלו, התאמץ בכל מחיר להראות את כמה הוא מתעב את הרשתות החברתיות והתייחס אליהן במסיבות העיתונאים כאל ''אינסטהפייס''.
באפריל יצא לאור ספר חדש של בליצ'יק, ''אמנות הניצחון'', שבו מתאר בליצ'יק כיצד הפך למאמן המעוטר והטוב בהיסטוריה. חלק ממסע יחסי הציבור של הספר היה שורת ראיונות, בתוכם לתוכנית הבוקר של CBS. בליצ'יק, התראיין, כשבשולחן ההפקה הסמוך ישבה הדסון, אותה מתאר בליצ'יק בספר כבית חרושת לרעיונות ומוזה למחשבות קריאטיביות, ופיקחה על הריאיון. כשהמראיין שאל על הרקע להיכרות ביניהם, הדסון התערבה ואמרה שזהו לא נושא לדיון. המראיין התעקש, הדסון התעקשה בחזרה. הרשת טענה שהדסון התערבה מספר רב של פעמים והחליטה לשדר את ההתערבות הספציפית הזו והסרטון הפך לוויראלי. הוא בעיקר היה מביך עבור אוטוריטה כמו בליצ'יק. עוד דבר מביך שהתגלה היו אי מיילים זועמים שהדסון כתבה לאוניברסיטה בדרישה שינטרו את התוכן באתר שלה, לאחר שבמספר מקרים נקרא בליצ'יק ''חיית טרף'' בגלל מערכת היחסים שלו עם אישה צעירה ממנו כמעט בחמישים שנה.
אבל עכשיו המותג עבר מיתוג מחדש. הדיאט קולה הפכה לקולה. ג'ורדון הדסון היא חלק מהחבילה שמגיעה כשאתה מזמין את ביל בליצ'יק. בליצ'יק נראה מאושר לידה. נראה שזה כיף לו. זה אנחנו שנצטרך להתרגל
בליצ'יק, שטוען כי יחסיו הם עם הדסון הם גם אישיים וגם מקצועיים, הגן עליה, טען שהיא הגיבה בצורה נכונה, ביקר בחריפות את העריכה של הרשת, והודיע שמעתה והילך כל ריאיון איתו יישאר בתוך גבולות מקצועיים או סביב הספר. רשת CBS הודיעה מצידה כי לא היו שום התאמות מראש לגבי מה יישאל ומה לא ובאילו תחומים הריאיון לא ייגע. הצפייה בראיון מביכה גם עבור רשת הטלוויזיה. יושב מולם אחד המאמנים הגדולים בתולדות הספורט האמריקאי, שכתב עכשיו ספר שזוכה לביקורות מצוינת, ומה שעניין את הכתב וצוות ההפקה, הייתה פיסת רכילות זולה.
ואם כל זה לא הספיק, ביום ראשון נצפה בליצ'יק יושב בשורה הראשונה באולם שבו התקיימה תחרות ''מיס מיין'', תחרות מלכת היופי של מדינת מיין, שבה השתתפה הדסון והגיעה "רק" למקום השלישי, אחרי שסיימה במקום השני בשנה שעברה. בליצ'יק, עם עוד 300 צופים, באולם מלא בשמאלץ, קוסמטיקה, פלסטיקה ושירי פופ מאוסים? איך נפלו גיבורים. הנוכחות של בליצ'יק הפכה את האין אירוע, לספקטקל טבלואידי. האיש שסלד מרכילות זולה ועיתונות צהובה, או עיתונות בכלל, הפך לספק התוכן שלה. כשהזוכה, שלבי הול, עלתה לקבל את הפרס, השאלה הראשונה שהיא נשאלה הייתה לגבי נוכחותו של בליצ'יק באולם.
''אני מקווה שמי שצופה בי כרגע מקבל את הכוח לעבור את מה שהוא עובר כרגע בשלום", אמרה הדסון, בביקיני ירוק, למנחה, "ואני מקווה שמי שרואה את זה ימשיך להעביר את המסר לפיו אהבה תמיד תנצח את השנאה". המהדורה הקודמת של בליצ'יק הייתה מהדורה של אסטרטגיות, של מאמן שמאתר בעיות ופותר אותן. הוא לא האמין בלהטריף את השחקנים שלו במחצית או בקלישאות מנצחות. עכשיו הוא חולק את החיים שלו עם אחת.
יחסינו לאן
מאז מינויו של בליצ'יק כמאמן בצפון קרולינה, הדסון ניסתה לשחק תפקיד משמעותי כאשת יחסי הציבור שלו. היא דרשה שכל מייל שנכתב אליו יכותב גם אליה, ואחרי שרשת HBO הביעה התעניינות ללוות את אימוני קדם העונה של צפון קרולינה ולתעד אותם לרשת במסגרת סדרה הנקראת ''HARD KNOCKS'', הצדדים כמעט הגיעו להסכמה, עד שהמשא ומתן פוצץ. לפי גורמים ברשת, התוכנית נפלה למרות הסכמתו של בליצ'יק להצטלם, בגלל שהדסון התעקשה להיות חלק מההפקה.
שרשרת האירועים הללו, גררה שמועות לפיהן האוניברסיטה אינה מעוניינת שהדסון תימצא בסביבות ובמתחמים של קבוצת הפוטבול, שמועות שהאוניברסיטה הכחישה בתוקף. אבל בשבוע שעבר שכרה האוניברסיטה איש יחסי ציבור מקצועי עבור קבוצת הפוטבול, אבל בעיקר כדי שיפקח על בליצ'יק עד שיתחילו האימונים הראשונים ביוני. אחד הצעדים הראשונים של הייעוץ הזה היה ראיון של בליצ'יק ל-ESPN שבו הבהיר בצורה חד משמעית כי להדסון אין שום נגיעה או השפעה לגבי קבוצת הפוטבול של האוניברסיטה.
שרשרת האירועים הזו, ודיווחים על השתלטות של הדסון על כל ענייני יחסי הציבור של בליצ'יק ויחסיו עם התקשורת, וניסיון שלה להכניס את עצמה לצילומי פרסומות בכיכובו של בליצ'יק, גרמו אף למשפחתו להתחיל לרחרח לגבי עברה של הדסון ומניעיה, מתוך דאגה כי מערכת היחסים של בליצ'יק, שעדיין מביע רצון לאמן קבוצה מקצוענית, תכתים את התדמית שלו ותמנע ממקומות עבודה פוטנציאליים עתידיים ליצור איתו קשר כדי לא לקבל חבילת הדסון-בליצ'יק.
הדסון בתחרות "מיס מיין" האחרונה
מיתוג מחדש
כשפרשנים ניסו בעבר להסביר את ההצלחות העצומות של ניו אינגלנד פטריוטס, הם תמיד התייחסו ל"תרבות הפטריוטס": עובדים קשה, שמים לב לפרטים הקטנים, משאירים את האגו בצד ועובדים עבור הקבוצה, מצליחים לדומם את הרעש ולהתרכז במה שחשוב. והיה כמובן את בריידי, שחקן הפוטבול הגדול של כל הזמנים שהיווה דוגמא אישית למסירות, מקצוענות, שמירה על אורח חיים ספורטיבי, תזונה, השקעה באימונים ובחדרי הווידיאו, והאמונה שהמשחקים הם רק תוצאה של מה שעושים באימונים.
אבל מה שבליצ'יק הצליח לנטוע בשחקנים שלו יותר מכל דבר אחר הייתה הסיסמה לפיה ''לנצח זה כיף'', אמירה שבולטת ומודגשת פי כמה לאור הילת היעדר הכיף שבליצ'יק הקפיד להקרין.
אבל זה היה המיתוג שלו. בליצ'יק הזעפן, הרשע, דוקטור לסבל עבור היריב, אדריכל הייאוש. איש שבורח מאור הזרקורים ורק רוצה לבלות את זמנו בתכנון שיבוש מהלכי האויב. חלק מהתדמית הזו היו יחסיו של בליצ'יק עם התקשורת. קוצר רוח שגבל בהומור, ושיחות פילוסופיות על פוטבול כשהיה לו חשק. התדמית זו, היחסים עם בריידי, הניצחונות, הפכו אותו לדמות מיסטית, בלתי מושגת, מסתורית. למה ביל בליצ'יק היה מאמן פוטבול אגדי? יש הרבה תשובות קלישאתיות לשאלה הזו, ורובן תופסות גם לגבי הרבה מאמנים אחרים. אולי בליצ'יק היה גאון, אולי היה לו מזל עם בריידי, אולי הוא עבד הכי קשה ועד השעות הכי לבנות של הלילה. אולי כל הסיבות הללו יחדיו.
אבל עכשיו המותג עבר מיתוג מחדש. הדיאט קולה הפכה לקולה. ג'ורדון הדסון היא חלק מהחבילה שמגיעה כשאתה מזמין את ביל בליצ'יק. בליצ'יק נראה מאושר לידה. נראה שזה כיף לו. זה אנחנו שנצטרך להתרגל.
