איך בדיוק הוא הגיע לפה? אימה יודוקה אמנם הגיע מעץ המאמנים שגדל תחת גרג פופוביץ' (ואף זכה באליפות אחת כעוזר בסן אנטוניו), אבל מאמן ראשי של קבוצת פאר של ה-NBA, במקום בראד סטיבנס? לרבים היה נדמה שזה מינוי מכוון של סטיבנס, שקודם ב-2021 ממאמן בוסטון סלטיקס לתפקיד מנכ"ל הקבוצה. סטיבנס, ככה עבדה ההנחה, היה זקוק למאמן על הקווים שלא יעשה לו בעיות או ישתולל עם רעיונות חדשניים. וכך נחת יודוקה לתפקיד הכי מעוטר ב-NBA.
כשחקן, יודוקה הכיר את כל הדרכים האחוריות ואת קפיצי האוטובוסים ששייכים לליגות הנמוכות וליגות הפיתוח, או כל ציר ובורג בספסלים הכי אחוריים בקבוצות ה-NBA שהחתימו אותו (חוץ מעונה אחת בפורטלנד, שם קיבל דקות משחק משמעותיות). הוא ביקר בקבוצות ובערים אקזוטיות בספרד, ארגנטינה וליטא. חוץ מהתקופה שלו תחת פופוביץ', הוא היה עוזר מאמן שנה אחת בפילדלפיה ועוד שנה אחת בברוקלין, ובלי שום ניסיון כמאמן ראשי, הוא הוחתם כמאמן בוסטון סלטיקס.
לכולם היה ברור שמדובר בעונת מעבר, לפחות אחת. הסלטיקס היו צריכים החלמה מהפציעות הפיזיות של גורדון הייוורד והבעיות המנטליות של קיירי אירווינג שהחריב את חדר ההלבשה. ליודוקה לא היה זמן. הוא טיפח את הצמד ג'ייסון טייטום-ג'יילן בראון, וביחד עם מרקוס סמארט ואל הורפורד, בוסטון הפכה לקבוצת הגנה אימתנית (ספגה הכי פחות נקודות ואחוזי קליעה הכי גרועים של קבוצות בליגה היו נגד ההגנה שלה). טביעת האצבע של יודוקה היתה ברורה. רק הצגות ענק של סטף קרי בגמר ה-NBA הביאו להפסד של הסלטיקס לגולדן סטייט בשישה משחקים.
לאן יודוקה היה אמור ללכת מכאן? הוא היה יקיר העיר בעיר שחולה על ספורט ועל הסלטיקס. כל האפשרויות היו פתוחות בפניו. בספטמבר, שלושה חודשים אחרי שהוליך את הסלטיקס לגמר, יודוקה הושעה מאימון הקבוצה לשנה. הסיבה: קיום יחסים אינטימיים עם עובדת במועדון.
החטא הגדול
מה שבאמת קרה ליודוקה זה המחול שאמריקה אוהבת לחולל דרך הספורט, ולרקוד בו על המוסר הכפול שלה. יודוקה ניהל מערכת יחסים עם אישה, שכלל לא עבדה תחתיו. לדני איינג', מי שהיה המנכ"ל לפני סטיבנס, היו יחסים קרובים עם אותה אישה והוא היה בעמדה הרבה יותר בכירה ועם קשר ישיר לאותה אישה מאשר יודוקה.
באיינג' המנכ"ל אף אחד לא נגע. איינג' הוא לבן ומורמוני, כמו האישה המדוברת. יודוקה הוא גבר שחור. הוא קיים יחסים עם אישה לבנה ומורמונית, אם לשלושה. הוא שבר טאבואים בעיר ובמועדון עם עבר מאוד מפוקפק בכל מה שקשור ליחסי גזע באמריקה. יודוקה הוטס מהתפקיד.
ואם זה לא הספיק, התברר שאותה אישה שאיתה קיים יודוקה יחסים, נשואה ליועץ בכיר בסלטיקס. מדובר בחטא תאגידי שלא יכופר: גבר שחור שוכב עם אישה לבנה שנשואה לבעל תפקיד בכיר בתאגיד. בחונטה הלבנה של בעלי קבוצות ה-NBA, זה היה אמור להיות כרטיס בכיוון אחד ליודוקה. מעשה שאין עליו סליחה. בכל תסריט נורמלי, יודוקה היה צריך לחזור לדרכים האחוריות ולקפיצי האוטובוסים או לערים אירופאיות אקזוטיות, הפעם כמאמן.
איך הוא חזר לפה? יוסטון רוקטס סיימה ב-2020/21 את פרויקט הסמול בול שנתקל בחומת גולדן סטייט. המאמן מייק ד'אנטוני הלך יחד עם המנכ"ל דריל מורי. ראסל ווסטברוק שוחרר ואחריו גם ג'יימס הארדן. יוסטון נכנסה לפרויקט של בנייה מחדש.
7 צפייה בגלריה


זהות חדשה. אימה יודוקה עם דילון ברוקס ופרד ואן וליט
(צילום: AP Photo/David Zalubowski)
מצב דומה, מקום שונה
אפילו אם נופלת עליך ברכה בדראפט כמו ויקטור וומבניאמה, מדובר בפרויקט שלוקח חמש שנים במינימום. יוסטון נפטרה מחוזים, אספה בחירות דראפט גבוהות, הביאה שחקנים שמתאימים לקונספט ובחרה מדויק בדראפט, אבל היא הייתה צריכה לבנות את המותג שלה מחדש, את ה-DNA. זה בטח לא קל באיזור המערב, היכן שלפחות ארבע קבוצות רואות את עצמן כפייבוריטיות לזכות באליפות.
בשנה השלישית שלו כמאמן הקבוצה, סטיבן סילאס הגיע למאזן של 22 נצחונות מול 60 הפסדים ופוטר. הבעלים של הקבוצה והמנכ"ל חרשו את הליגה בראיונות ותחקירים, ורק אחרי שקיבלו משובים חיוביים לגבי יודוקה, החליטו להחתים אותו על חוזה בקבוצה. אף אחד לא היסס לגבי הקבלות המקצועיות שלו, אבל ההנהלה של יוסטון הייתה חייבת לוודא שיודוקה הוא לא בעיה חברתית.
יודוקה קיבל ביוסטון מצב דומה לזה שקיבל בבוסטון: שני כוכבים צעירים שנבחרו גבוה בדראפט, ג'יילן גרין וג'בארי סמית' ג'וניור (ועוד שתי בחירות סיבוב ראשון נמוכות יותר: אלפרן שנגון הטורקי וטרי איסון), כשהיא מצרפת אליהם דרך שוק השחקנים החופשיים את דילון ברוקס ופרד ון ווליט, לא שחקני אלפא, אלא שחקנים שנושכים בהגנה, מנהיגים, כאלו שלא מונעים מאגו ויכולים לתת לצעירים הדרכה ומקום לטעויות ולהתבגר.
ילדים רעים
יוסטון השתפרה בעונה הראשונה של יודוקה למאזן של 41:41, כשרבים מדגישים את הדמיון בין יוסטון לבין ה"באד בויז" של דטרויט מסוף שנות השמונים, בעיקר בהגנה. בדראפט יוסטון בחרה בסיבוב הראשון את איימן תומפסון (רביעי) וקאם ווייטמור (17), פרויקט הבנייה מחדש היה אמור להגיע לשלב חדש: השתלבות בפלייאוף.
עונת 2023/24 הסתיימה באליפות של בוסטון תחת הדרכתו של ג'ו מאזולה, המחליף של יודוקה. מאזולה היה המאמן. ה-DNA הושתל על ידי האיש שהיה עכשיו על הקווים ביוסטון.
7 צפייה בגלריה


אופי וכדורסל שכבר לא רואים ב-NBA
(צילום: Alex Slitz / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
לאן הולכים מפה? אם אתם מאמינים בקארמות, אז אתם צריכים להסתכל על טבלאות הליגה. אחרי 41 משחקים, לבוסטון יש מאזן של 12:29, לרוקטס 13:27 (שיחקה 40 משחקים). שתיהן מדורגות במקום השני באיזור שלהן. בוסטון נמצאת במקום הטבעי שלה, פייבוריטית שלא איבדה מאומה אחרי האליפות. אבל איך יוסטון השתחלה לפני דנבר, לייקרס, דאלאס, מינסוטה ופיניקס?
אנחנו נגד העולם
הרוקטס אימצו את האופי והכדורסל של יודוקה ובנו זהות בדמותו: קשוחים, לא מסתנוורים מאף קבוצה או כוכב, פייטרים. יודוקה התעמת במשחק אחד בשנה שעברה עם לברון ג'יימס, והורחק בשנה שעברה והשנה ביחד עם שחקנים מהקבוצה שלו לאחר ויכוח עם השופטים, ויוסטון גם הייתה גם מעורבת בתקרית רבת שחקנים במשחק נגד מיאמי. זאת האדריכלות של יודוקה: כולם נגדנו, אנחנו נגד כל העולם, ואנחנו ננצח.
ערבי וידאו רבים של הקבוצה מסתיימים בשרשרת של היי-לייטס של הקבוצה. לא של סלים או אסיסטים, חטיפות או חסימות, אלא יותר של קשיחות קבוצתית, של אחד בשביל כולם. אימה יודוקה בונה ביוסטון יחידת עילית צבאית. המשימה: גאולה.
הכדורסל של יודוקה מתחיל ונגמר בהגנה. בעונה לפני שהגיע, ההגנה של יוסטון דורגה במקום ה-28 בליגה (מתוך שלושים קבוצות), בשנה שעברה, הראשונה של יודוקה כמאמן, היא טיפסה למקום העשירי. השנה היא כבר מדורגת במקום הרביעי (בשנה היחידה שלו כמאמן הסלטיקס הוא הוביל את המועדון ממקום 13 בהגנה קבוצתית למקום ראשון בליגה). המוטו של יודוקה הוא "אין חברים על הפרקט". יוסטון היא שכנה חדשה בקרבות הצמרת במערב. היא צריכה להרוויח את הכבוד שלה, מהיריבות ומהשופטים, להרביץ בלי לבקש סליחה מאף אחד, להציג את עצמה כשייכת, לא כמתגנבת. הקשיחות המנטלית שיודוקה מטיף עליה היא כרטיס הכניסה של יוסטון למועדון. כל ניסיון לדחוף את יוסטון, כיחידים או כקולקטיב, ייענה בדחיפה חזקה פי שניים.
השנה מדובר כבר ביוסטון אחרת. הצעירים התבגרו, הסגל כבר יודע מה יודוקה רוצה ממנו, אין פציעות, סטיבן אדמס היה חיזוק ראוי גם לרוח הקבוצה וגם לאפיון ההגנתי שלה. "יש הרבה פעמים שאני מסתכל על הקבוצה הזו ומרגיש כאילו שיש להם שישה או שבעה שחקנים על המגרש בהגנה", אמר עליהם הפרשן צ'רלס בארקלי, "הם אתלטיים מאוד, וכל אחד יכול לשמור על כל תפקיד". שחקני הספסל תומפסון ואיסון כבר קיבלו את הכינוי "תאומי הטרור" בגלל משחק ההגנה שלהם והאנרגיות שהם מביאים לקבוצה על הפרקט.
הכי עמוקים בליגה
יוסטון היא אולי הקבוצה עם הכי הרבה עומק בליגה, עם שמונה שחקנים שמחזיקים בממוצע נקודות דו-ספרתי. בנוסף לכך, ובדומה לאוקלהומה, היא מחזיקה במספיק בחירות דראפט עתידיות ואטרקטיביות כדי להביא לקבוצה כוכבים גדולים. אבל יודוקה לא ממהר. הוא רוצה לתת לצעירים שלו זמן להתפתח, ללמוד להקריב דקות, זריקות, אגו בשביל ההצלחה של הקבוצה, להתחרות על התפקיד של השחקן הכי טוב בקבוצה, זה שהולכים אליו כשצריך סל. דברים כאלה אפשר לבדוק רק במעבדת הפלייאוף. זו אחת הסיבות שיוסטון דחתה את החיזורים של ג'ימי באטלר להגיע למועדון.
יודוקה בנה סגל בדמותו, סגל שנושא את הזהות שלו: ממושמע, מוכן, אנליטי, אינטנסיבי, קשוח, חסר רחמים כלפי היריב. קבוצה שעבורה המושג "שמירה כפולה" הוא עלבון לזהות ולגאווה שלה.
אחרי שנים בירכתיים, יודוקה קיבל את ההזדמנות שלו והוכשל פעמיים: פעם אחת על ידי השחקן הכי טוב של דורו ופעם אחת על ידי עצמו. אימה יודוקה לא הולך לתת לזה לקרות שוב. הוא ימצא תשובה הגנתית לכל שחקן וקבוצה, והוא לא ישים רגל לעצמו. אנחנו במהלך מסע הגאולה של קריירת האימון של אימה יודוקה. רק שלא ברור באיזה שלב אנחנו נמצאים בו.