מלחמת העולם השנייה שינתה לחלוטין את מסלול חייו של סר ניקולס ווינטון. הוא לא מימש את הפוטנציאל הספורטיבי האדיר באולימפיאדה – אבל הגורל הוביל אותו להפוך למלאך של הקינדרטרנספורט הצ'כי. עשור לאחר מותו בשיבה טובה, בגיל 106, סר ניקולס ידוע כ"שינדלר הבריטי".
ווינטון התפתח מגיל הנעורים כבנקאי וסוחר בבורסה שעבד בגרמניה ובצרפת, ובבגרותו גם נכנס לפוליטיקה. הוא לא ידע כמה חיים ישנה כאשר קיבל פנייה מחבר שהכיר אותו מהפעילות במפלגת הלייבור, ששימש כעובד סיוע בצ'כוסלובקיה וביקש ממנו להגיע לפראג. הוא הגיע לשם ביום הראשון של 1939 ופגש את אנשי הוועד הבריטי למען פליטים צ'כים, שסייעו לאלו שנמלטו מחבל הסודטים אחרי שגרמניה הנאצית סיפחה אותו. לא היה מדובר ספציפית ביהודים, אלא בכל מי שסומנו כמתנגדי המשטר הנאצי. סר ניקולס, שלקח קשה את המראות שראה בביקור, הסתקרן מהפעילות ונשאר לעזור. במיוחד לקבוצה ספציפית: ילדים שחייהם היו בסכנה ואף סוכנות סיוע אחרת לא דאגה להם.
ווינטון בעל החושים החדים יזם במהירות יחד עם חבריו, בתוך כשבועיים, תוכנית הצלה שבבסיסה העברת ילדים מצ'כוסלובקיה לבריטניה. כפי שהתברר במהרה, מרבית הילדים שנזקקו לחבל ההצלה הזה היו ממשפחות יהודיות. בשובו לבריטניה הוא פעל בכל הכוח כדי להביא אותה לאישור, והצליח – כל מה שהיה צריך זה בית שיקלוט כל ילד ודמי התחייבות בסך 50 ליש"ט לכל שם ברשימה, שיבטיחו שישוב לצ'כוסלובקיה כאשר המצב יירגע. כעת, סר ניקולס והפעילים היו עסוקים בשתי חזיתות: ריכוז שמות ילדים שהוריהם המודאגים רצו להבטיח את ביטחונם ולהרחיק אותם מצ'כוסלובקיה, ופנייה בתקשורת למשפחות בריטיות שיוכלו לסייע. היעילות הייתה מדהימה, וקבוצת הילדים הראשונה נשלח לבריטניה ב-14 במרץ 1939. למחרת, גרמניה הנאצית כבשה את כל צ'כוסלובקיה.
עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1 בספטמבר 1939, ווינטון וחבריו הצליחו להעביר שמונה משלוחים של ילדים מצ'כוסלובקיה לבריטניה (דרך הולנד), ובסך הכל 669 ילדים שמצאו בית חדש. המשפחות שלהם נשלחו לאושוויץ, וכך גם 250 הילדים האחרונים שהיו אמורים לצאת לבריטניה. הרכבת שלהם הייתה מתוכננת ליום שבו פרצה המלחמה – ואז נסגרו הגבולות. למרות שתועד לפחות מקרה אחד של איחוד משפחתי בבריטניה, אין לדעת אם אפילו מעטים מהם שרדו.
(סר ניקולס בפגישה המרגשת עם הילדים שהציל בתוכנית האירוח That's Life)
הכלכלן האנונימי התגלה כגיבור
בעולם אחר, ללא השואה והטרגדיה האנושית הבלתי נתפסת, ווינטון היה עשוי להיות גיבור אולימפי. הוא הצטיין בסיוף בבית הספר, התאמן עם מאמן נבחרת אוניברסיטת אוקספורד היוקרתית והתמחה בסגנונות הרומח והדקר. גם כאשר פנה לעולם הבנקאות הוא המשיך באימונים, וב-1938 נכלל בסגל נבחרת בריטניה בסיוף. הסגל הזה היה מיועד למשימה רצינית – הכנות והשתתפות במשחקים האולימפיים ב-1940, שיועדו להיערך בהלסינקי אחרי שהועברו מטוקיו בגלל מלחמת סין-יפן. אחרי המלחמה, בה שירת בחיל האוויר המלכותי, הוא כבר לא עסק בסיוף, אך נותר קרוב לענף יחד עם אחיו רוברט וייסד איתו תחרות.
עוד חלק מדהים בסיפור עוצר הנשימה הוא העובדה שנעלם עם השנים. איש בבריטניה או בצ'כוסלובקיה לא עסק בקינדרטרנספורט הצ'כי, סר ניקולס ווינטון היה כלכלן שחי את חייו באלמוניות יחסית, וזכה להכרה בזקנתו רק בזכות פעילותו בתחום הדיור המוגן לקשישים. ואז, ב-1988, תוכנית אירוח בריטית בשם That's Life הזמינה אותו להיות חלק מהקהל, והוא נענה ברצון. בתוכנית הוא נפגש עם חלק מהילדים שהציל ובגרו, ובפרק המשך, לתדהמתו של ווינטון, כאשר המנחה שאלה מי בקהל חייב את חייו לסר ניקולס, או שהוא צאצא לאחד הילדים שהציל, עשרות אנשים נעמדו בזה אחר זה וגרונו נחנק מדמעות. הוא לא התפאר בכך מעולם, והיה לוקח את הסיפור לקבר אלמלא אשתו הייתה מוצאת במחסן את רשימת שמות הילדים המקורית ופונה למפיקי התוכנית.
מופת לאהבת הזולת
ווינטון הפך רשמית לסר ניקולס ב-2003, אחרי שחבר הפרלמנט אלף דאבס לחץ בנושא. דאבס היה אחד מאותם 669 ילדים שווינטון הציל. היה לסר ניקולס היה לב עצום בממדיו. הוריו היו יהודים (משפחת ורטהיים) שעקרו לבריטניה בתחילת המאה ה-20, אך המשפחה התרחקה מהדת וניקולס עצמו איבד אמונה במהלך המלחמה, והפך לפעיל חברתי בניסיון להפיץ אור בעולם. כאשר התברר בלידה שבנו הצעיר לוקה בתסמונת דאון, ניקולס ואשתו סירבו לשלוח אותו למעון ייעודי, וגידלו אותו באהבה עד שמת בגיל שש, מה שהוביל את האב להקים עמותת תמיכה למשפחות עם ילדי תסמונת דאון. הוא פשוט היה אדם טוב, שאהב את הזולת ורצה לתת מעצמו.
הוא זכה להנצחה באינספור דרכים, במיוחד בבריטניה ובצ'כוסלובקיה, כולל בסרט וספר, אבל המרגשת ביותר היא בתחנת הרכבת בפראג, ממנה היו יוצאים הילדים לחיים חדשים. הפסל הנוגע ללב מציג את ווינטון נושא ילד, כשלצידם עומדת ילדה נוספת.
זה סיפור נדיר של זיהוי נדיר של סכנה בידי קבוצת פעילים נחושה, שהוביל לפעולה זריזה ויעילה, הרבה בזכות אדם מבריק אחד עם הקשרים הנכונים. אולי סר ניקולס ווינטון היה אלוף אולימפי במציאות חליפית, אבל במציאות הכואבת הוא עשה משהו גדול בהרבה.
פורסם לראשונה: 17:04, 23.04.25
