היא עשתה את זה עם השיניים (בעיקר אלה של מרקוס פוסטר), אחרי הרבה דפיקות לב, לאחר שראתה איך יתרון 17 נעלם לו ומשחק שהיה בידיה נפתח לפתע פתאום, אבל הפועל ת"א יכולה סוף-סוף לסמן 'וי' חשוב העונה: ניצחון על מכבי ת"א בהיכל מנורה מבטחים - 70:76.
ההיכל היה מפוצץ אתמול באוהדים אדומים. האם בכך אפשר לסיים את הדיונים בשאלה אם עופר ינאי צדק כשהתעקש על המעבר, או שיש מי שעדיין מוכן להתווכח? הדרבי הזה כנראה הוכיח כי מעבר לעניין הכלכלי ולאספקט ההומני – שהרי זו מצווה גדולה לאפשר לכמה שיותר אוהדים לצפות בקבוצתם – זו הייתה החלטה נבונה גם בצד המקצועי. הרבה יותר קל לנצח את מכבי במגרשה הביתי אם אותו מגרש הוא גם מגרשך הביתי ואתה רגיל לסלים, לגודל ולאווירה שלו.
4 צפייה בגלריה
לאורך דקות ארוכות נראה היה שהפועל הסיקה את כל המסקנות הנכונות ממשחקי הדרבי הקודמים
(צילום: עוז מועלם)
איטודיס: "כל אחד נתן את האקסטרה כדי לנצח"
(באדיבות ONE)
מבחינה מקצועית, לאורך דקות ארוכות נראה היה שהפועל הסיקה את כל המסקנות הנכונות ממשחקי הדרבי הקודמים. החל מהפתיחה שחקניה סימנו את החוליות ההגנתיות החלשות של מכבי ותקפו אותן פעם אחר פעם. כך, למשל, נעם יעקב חגג על ג'ון דיברתולומאו תוך שהוא מנצל את היתרון הפיזי שלו. אחר כך היה זה ג'ו רגלנד שניצל את האיטיות של מריאל שאיוק ואת החולשה הפיזית של דיברתולומאו וחדר מולם לסל.
הצעד החכם של איטודיס
אולם מי שעשה את העבודה החשובה ביותר היה תומר גינת. אני כמובן לא יודע מה היו ההוראות של דמיטריס איטודיס, אבל לפי מה שראיתי במגרש, רומן סורקין היה מטרה מרכזית שלו. גינת, וגם עוז בלייזר בדקות שהחליף אותו, אילצו את סורקין להשקיע הרבה מאוד בהגנה. הם נעו המון, גינת זרק שלשות בכל פעם שרומן לא יצא אליו מספיק מהר, וזה אילץ את סורקין לבצע עבודת רגליים מאומצת בהרבה מהלכי אחד על אחד. גם אם גינת לא הצליח לחדור עד הסוף במהלכים האלה, סורקין איבד אנרגיה. זה ניכר בצד השני של המגרש, שם הוא לא היה בשיאו.
צעד מצוין נוסף של איטודיס והצוות שלו היה לוותר על ברונו קאבוקלו ולשלב את מרקוס בינגהאם. בין השניים מבדילה תהום של יחסי ציבור. קאבוקלו הגיע מהיורוליג, בינגהאם מהפועל חולון. יש כאן גם אלמנט מסוים של אחיזת עיניים, כי קאבוקלו הוא שחקן התקפה מחונן במהלכי אחד על אחד. מצד שני, הוא שחקן הגנה איום ונורא. כמה נורא? ברמה שאסור לתת לו לשחק אפילו דקה כגבוה יחיד וחובה לשים לידו את ג'ונתן מוטלי כדי שיחפה על החורים שהוא עושה. בינגהאם, לעומת זאת, הוא אחיזת עיניים בכיוון ההפוך. הוא כל כך רזה שאתה בטוח שהוא לא יצליח לשמור על גבוהים אמיתיים, אבל הוא חכם, לא פראייר, נלחם על מיקום, ובדקות שהוא החליף את מוטלי הפועל לא הייתה פחות טובה. תרם לכך גם צעד חכם של המאמן: הוא העלה איתו מהספסל את ים מדר ואת ג'ו רגלנד, מה שנתן להפועל בוסט התקפי למרות שמוטלי שחקן התקפה הרבה יותר מגוון ויעיל מבינגהאם.
ואגב רגלנד: גם אצלו ראינו שינוי גדול. בדרבי הקודם, בדיוק לאחר העזיבה של פטריק בברלי, הוא היה הססן. אתמול הוא כבר שיחק מצוין, עם הרבה קרוס-אוברים וחדירות יפות. לא ברור מדוע הוא היה כל כך הרבה זמן על הספסל, למרות שהעמדה שלו עמוסה לעייפה וכל מי שאייש אותה היה טוב: יעקב, מדר ובר טימור.
למרות כל המחמאות, להפועל יש סיבות מסוימות לדאגה. מכבי עשתה מהפך של 24 נקודות כשהיא משחקת עם סורקין וריברו ביחד. בחלק מאותן דקות הפועל ניסתה את מוטלי לצד בינגהאם. זה לא עבד, כי הם לא רגילים לזה. למרות זאת, הקבוצה חייבת להמשיך לתרגל את המערך הזה במשחקים כי יש סיכוי סביר שבשלבים המאוחרים של היורוקאפ יתמודדו מולה קבוצות עם הרבה מאסה, ותומר גינת בעמדה מספר 4 לא יהיה מספיק גבוה וחזק בשביל האתגר הזה. הפועל חייבת להיות מסוגלת לשחק באותה רמה בהרכב גבוה ובסמול בול, וכרגע היא לא שם. בהרכבים הנמוכים המשחק שלה שוטף, עם שני גבוהים אמיתיים היא לא יודעת איך להתנהל. רק דקות משחק משותפות של מוטלי ובינגהאם (או קאבוקלו) יפתרו את זה. שווה לקבוצה לרשום את שלושתם בליגה גם במחיר של הפסדים ולעבוד על השיטה הזאת עוד ועוד.
היתרון בספסל
מכבי, מנגד, ממש לא צריכה להתרגש מההפסד. היו לה כל כך הרבה שחקנים חסרים שהיא לא יכלה להעמיד מערך שיהיה אופטימלי משום בחינה. ראשית, היא שיחקה בלי רוקאס יוקובאיטיס, יצרן הנקודות המרכזי שלה במשחקים הקודמים, הגארד שיש לו את היתרון הפיזי הגדול ביותר על אלה של הפועל, וגם השומר הטוב ביותר בעמדות האלה. עם ג'ימי קלארק ויוקובאיטיס ביחד זה כבר קו אחורי שלא קל לחדור מולו, אבל אתמול היו על המגרש בקביעות בלאט ו/או דיברתולומאו, מה שפגע בהגנה.
בנוסף, בהיעדרם של ג'יילן הורד וטרביון וויליאמס, מכבי גם נאלצה לשחק דקות ארוכות עם גבוה טבעי אחד בלבד, בניגוד להרגלה בתקופה האחרונה. הרוטציה של סורקין, וויליאמס וריברו עשתה עבודה נהדרת בשבועות האחרונים, וחסרונו של שחקן הרכש הורגש מאוד. גם הורד, כמובן, היה חסר, בעיקר מול המהירות של גינת בעמדה 4. שניהם, אגב, צריכים לשחק בעמדה 3 - גם הורד וגם גינת, אבל זו כנראה רק דעתי כי זה כמעט לא קורה בשני המועדונים.
בהיעדרם של שלושה שחקני מכבי, הספסל של הפועל היה הרבה יותר עמוק וטוב. פוסטר, שלא עלה בחמישייה ובאופן מצטבר לא שיחק הרבה דקות, היה במאני-טיים הכי רענן במגרש, עשה כמה סלים, וניצח את המשחק.
מכבי בטח לא ששה להפסיד דרבי בהיכל מנורה מבטחים, אבל אם נתייחס לעניין באופן בוגר, את המשחק החשוב, זה שהוביל לתואר (גביע המדינה), היא זו שניצחה. אם צריך לבחור בין השניים, עדיף כמובן להפסיד את זה של אתמול, בטח נוכח כל הנסיבות המקלות. ואין גם מה לדאוג. הקבוצות האלה עומדות להתנגח זו בזו עוד כמה וכמה פעמים עד סוף העונה. וכמה טוב שכך.
פורסם לראשונה: 07:03, 03.03.25
