עוד 40 דקות. זה מה שנשאר להפועל ת"א לעבור בהצלחה כדי שתעשה היסטוריה ותגיע ליורוליג. אפשר כבר להריח את זה. אין שום סיבה שזה לא יקרה.
המשחק אתמול היה לא קל, אולי קשה ממה שצפו רבים לאור המפגשים הקודמים בין שתי הקבוצות, אבל הספרדים לא פראיירים. זו קבוצה מאומנת מאוד ששומרת נהדר ועושה בהתקפה בעיקר דבר אחד, אבל עושה אותו די מושלם: פיק-אנד-רול באיזור קו העונשין בין מייק טובי הענק לבין אחד הגארדים, מהלך שמאלץ חילוף ומשאיר את שחקני החוץ די חופשיים לקליעה ואת טובי מול שומר נמוך ממנו בהרבה.
עופר ינאי, בעלי הפועל ת"א, מדבר אחרי הניצחון
(צילום: אפרת עמורבן)
בדקות הראשונות של המשחק הסגנון הזה גמר את הפועל, אבל אז עשה איטודיס את השינוי הטקטי הגדול: הוא התחיל לשחק עם שני גבוהים אמיתיים, ג'ונתן מוטלי וברונו קאבוקלו. השינוי ההגנתי היה בולט. עכשיו, כשמוטלי נאלץ לצאת לגארד בגלל החילוף, נשאר למטה שחקן גבוה שיכול היה לשים גוף ולקחת ריבאונד.
קאבוקלו היה הגיבור של המשחק הזה, אחרי שברוב העונה נחשב לאכזבה הגדולה של המועדון. נכון, הוא שחקן עם מגבלות הגנתיות, אבל עשו לו עוול: כבר לפני חודשים רבים כתבתי שהוא חייב לשחק ליד מוטלי ולא כמחליף שלו. אין לו הבנה הגנתית מספקת כדי לשחק בעמדה מספר 5, לכסות על חורים של אחרים ולנוע לעמדות הנכונות. אבל בעמדה מספר 4 הוא מספיק אתלטי כדי לצאת החוצה על גארדים ולעזור למוטלי, וגם בהתקפה הוא יעיל בהרבה בעמדה הזו. קליעות השלוש שלו פתחו את הצבע. הפועל כמעט לא השתמשה בשילוב של שניהם עד היום, וטוב שאיטודיס הימר על זה.
ועם כל הכבוד לאנטוניו בלייקני, ים מדר ומרקוס פוסטר, שהיו אחראים לחלק גדול מההתקפה של הפועל, איש המפתח היה, כמו תמיד, מוטלי. המץ'-אפ בינו לבין טובי הוא החשוב ביותר בסדרה הזאת. אתמול, עם פתיחת המחצית השנייה, הוא הדביק לטובי עבירה שלישית, הוריד אותו לספסל, וזה סימן את תחילת הבריחה של האדומים. עופר ינאי עשה העונה הרבה דברים חשובים ואמיצים, אבל המאבק העיקש על מוטלי (שהיה גם מאבק נגד מוטלי במידה רבה) היה החשוב שבהם. זה האיש שאי-אפשר בלעדיו. ההבדל בין מקום ביורוליג ל"סיימנו עונה מכובדת".
תיאורטית, בספרד אמור להיות קשה יותר. אבל גראן קנאריה כפתה גם אתמול את הסגנון שלה על הפועל – איטי, קשוח ומעצבן – ועדיין הפסידה. אם מדר יכול לסחוב עוד משחק למרות הפציעה (האיש גיבור, כן), איטודיס ימשיך לשחק עם שני הגבוהים לאורך דקות ארוכות, והקבוצה תהיה ממושמעת ותשחק הרבה פנימה (מה שקרה רק במחצית השנייה), אנחנו יכולים להיכנס לעידן חדש של הכדורסל הישראלי. שתי קבוצות שלנו ביורוליג, אם זה יקרה (שחלילה לא נעשה נאחס), זה פשוט חלום.
פורסם לראשונה: 01:30, 09.04.25
